אישור הסכם ממון לפני נישואין סיכום
כשזוג רוצה להתחתן הדבר האחרון שהם רוצים להתעסק איתו זו השאלה מה יקרה אם הם ייפרדו. השאלה הזו נראית לא במקום, סוג של עין רעה, שעלולה לפגוע בזוגיות החדשה שמתבססת. למרות התחושה, כדאי להבין שבניגוד לזוגיות, נישואין הם לא רק אהבה פרחים וצפרים אלא גם התנהלות יומיומית: להוריד את הפח, לשטוף כלים, לבשל וגם סוג של חוזה פיננסי.
בכל חוזה פיננסי סטנדרטי קיימים סעיפים של “מה אם?” – מה יקרה אם התוכנה לא תפעל כפי שהובטחה? מה יקרה אם השותפים שהקימו את העסק יחליטו ללכת כל אחד לדרכו? כששני אנשים מקימים עסק ביחד הם לא נכנסים לעסק בלי לחשוב ולקוות שהוא יצליח. אבל עדיין ברור להם כי למרות כל הכוונות הטובות – ייתכן ודברים יתנהלו אחרת מכפי שהם רואים ברגע שבו נכנסו לסיפור. כשמדובר בעסק, ברור שדווקא עבור חברים טובים חשוב במיוחד לשמור על סעיפי ה”מה יקרה אם..” בחוזה העסקי שהם עורכים בינם. במידה וכל אחד יפנה לדרכו, הם יוכלו לחזור לחוזה העסקי שערכו אי אז ולהסתמך עליו – ולהותיר את החברות בינם שלמה.
נישואים גם הם סוג של חוזה פיננסי. במסגרת הזו, בני הזוג מחליטים למעשה להקים סוג של “עסק” – משפחה שלה ניהול פיננסי עצמאי כיחידה אחת. בדיוק כמו במקרה של חברים, גם כאן חשוב במיוחד להקים חוזה פיננסי המכסה את כל אותם סעיפי ה”מה יקרה אילו…” על מנת להגן לא רק על כל אחד מהשותפים הנכנסים לתוך העסק החדש הזה אלא גם על הקשר בינם במידה והעסק יקרוס, מסיבה כזו או אחרת.
תוקף חוקי של הסכם ממון טרום נישואין
ניתן לערוך הסכם ממון בין בני זוג בכל שלב: לפני הנישואין, בזמן הנישואין, במהלך הנישואין או לקראת פרידה צפויה. בכל אחד מהשלבים הללו, הסכם כזה דורש התערבות של ערכה משפטית כלשהי על מנת לקבל משנה תוקף. כאשר הסכם ממון נערך בזמן או לאחר הנישואין, עליו לקבל גושפנקא מבית משפט לענייני משפחה. כאשר ההסכם נערך לפני הנישואים, הוא יכול לקבל את התוקף גם על ידי נוטריון.
לסוג החתימה על ההסכם והגושפנקא המשפטית אותה ההסכם קיבל יש משמעות מיוחדת במצב שבו אחד מאותם מקרי ה”מה יקרה אם…” יתקיים. במצב כזה, ככל שההסכם יהיה בעל תוקף משפטי חזק יותר ובלתי ניתן להפרכה כך הסיכויים להכנס למלחמה עקובה מדם שמטרתה לנסות לחבל שבמה שהוחלט אי אז לפני שהרוחות סערו והרגשות גברו על ההגיון.
כאשר הסכם ממון לפני נישואין נערך ונחתם על ידי ובפני נוטריון, הגושפנקא המשפטית שהוא מקבל זהה למעשה בתוקפה לתוקף של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט. נדרש הרבה מאד כדי לערער על תוקף ההסכמה שניתנה מרצון ובפני נוטריון לפני פרוץ סערת הפרידה. הסכמים אחרים שנערכו באופן פרטי אין להם תוקף שכזה ובקלות יכול אחד מהצדדים לטעון, לדוגמה, שהוא לא הבין את מה שכתוב בהסכם או את ההשלכות החוקיות של מה שכתוב בו, או לחילופין שלמרות שהחתימה של שני בני הזוג מופיעה על ההסכם, החתימה של אחד מבני הזוג הושגה על ידי הפעלת לחץ לא סביר.
מה קורה אם אין הסכם ממון טרום נישואין?
המדינה מכירה בכך שלנישואים יש משמעויות פיננסיות ולא רק הצהרת אהבה בין בני זוג. כיוון שכך, המדינה למעשה חיברה סוג של “הסכם ממון טרום נישואין” שאמור להיות מתאים עבור כולם. הסכם זה אומר שלאחר שזוג נפרד כל הרכוש שהם צברו במשותף במהלך הנישואים יחולק חצי בחצי בינם. ה”הסכם” הסטנדרטי גם מדבר על מצב הילדים העתידיים, בערך. הוא מצהיר כי טובת הילדים תגיע לפני טובת המבוגרים וכי לשני ההורים הביולוגים תהיה האפשרות להמשיך בקשר עם הילדים בדרך כזו או אחרת אלא אם כן מתברר כי אחד ההורים מסוכן לילדים. ה”הסכם” הסטנדרטי קובע מדיניות של גובה דמי מזונות, מי משלם למי ובאילו תנאים.
הבעיה עם ההסכם הסטנדרטי היא שדווקא בגלל שההסכם הוא סטנדרטי הוא אינו מתאים בהכרח עבור כל זוג, למעשה, בהיותו סטנדרטי הוא אינו מתאים בדיוק לאף זוג. יש לדוגמה זוגות שמגיעים עם נכסים פיננסיים קודמים, מה קורה לגביהם? מה קורה במצב בו יש ילדים לאחד מבני הזוג מקשרים קודמים? מה קורה במצב בו אחד מבני הזוג בוחר באופן חד צידי לצאת ממסגרת הנישואין? או בוגד? מתי מתבצעת חלוקת הכספים בינם? מה קורה במצב בו אחד מהצדדים צבר חובות אפילו בלי ידיעת הצד השני? מה המדיניות לגבי נכסים שהגיעו לנישואים דרך מתנות או ירושות או שנקנו ונרשמו רק על שם אחד מבני הזוג?
בהסכם הסטנדרטי, לדוגמה, רכוש בני הזוג נחשב לנפרד עד לרגע פקיעת הנישואין. רגע זה מגיע רק לאחר קבלת הגט. מה קורה ביחס לזוגות שנפרדים ונשארים נשואים? או במקרה של מסורבי גט? על פי החוזה הסטנדרטי, לא ניתן לבצע חלוקת רכוש עד לרגע הפקיעה או לפחות מספר חודשים (באישור בית משפט) לאחר הפרידה. זמן רב המאפשר לבני הזוג שנמצאים בשליטה על הנכסים הפיננסיים להסתיר הון רב מפני הצד השני.
כאשר יש הסכם ממון שנחתם טרום נישואין ניתן לקבוע בו את התאריך שבו הנכסים הופכים למשותפים או מה היחס לכל אחד מסוגי הנכסים: אם אחד מבני הזוג הקים עסק שרק הוא עבד בו – האם יש לחלק פיננסית גם את הבעלות על העסק? ומה לגבי דירה שאחד מבני הזוג היה הבעלים שלה עוד לפני שבני הזוג הכירו? מתי ניתן לבצע חלוקת רכוש, ובאילו יחסים? האם אחד הצדדים בזוגיות יקבל פיצוי על אבדן הזדמנויות קריירה? יקבל תמיכה להשתקם ולעמוד על רגליו הכלכליות העצמאיות ובאילו תנאים? – את כל עלו ניתן לקבוע במסגרת הסכם ממון טרום נישואין, וצריך.
טעויות נפוצות בחתימה על אישור הסכם ממון טרום נישואין
אחת הטעויות הנפוצות בחתימה על הסכם ממון טרום נישואין היא כאשר אחד הצדדים, לרב זה שנכנס לנישואים עם נכסים פיננסיים גדולים יותר משל בן הזוג השני, מתעכב עד לרגע האחרון לפני שהוא מעמיד, כסוג של אולטימטום, את החתימה על הסכם טרום נישואין שנוסח ונערך באופן חד צדדי על ידי עורכי הדין של אותו הצד. במקרים כאלו, גם כאשר מושגת לבסוף חתימה בפני עורך דין או אפילו באופן פרטי, הגושפנקא המשפטית שלה היא לא מאד חזקה כיוון שהצד הנפגע, למעשה, יכול לטעון שהחתימה לא הייתה מרצון ובהסכמה מלאה. בנוסף, בהחלט ייתכן שעצם הבקשה תעורר אמוציות קשות ותפגע בתחילת הדרך המשותפת לנישואין.
הדרך הנכונה להציע הסכם נישואין היא ללכת ביחד אל נוטריון ולנסח ביחד הסכם ממון כזה מתוך הבנה שהסכם כזה אמור לשמור על האינטרסים של שני הצדדים ולא רק של צד אחד בהסכם. הזמן בו יש להעלות את העניין הוא זמן רב לפני הנישואין עצמם. דרישה לחתימה שעתיים לפני החופה היא שקולה להעמדת אולטימטום לא סביר. כאשר מציעים מראש לנסח חוזה משותף, כאשר אם לצד אחד יש ייצוג משפטי אז לוודא שגם לצד השני יהיה ייצוג משפטי משלו – במקרה כזה החתימה על הסכם ממון טרום נישואין לא רק שלא תפגע בנישואים הקרבים והולכים אלא אף תחזק אותם ותלמד את בני הזוג דבר או שניים בנושא תקשורת, נושא שכל כך חיוני לזוגיות טובה, ותראה להם דרכים בהם הם יוכלו להתנהל יחד כיחידה פיננסית אחת.
טעות נוספת בחתימה על הסכם ממון טרום נישואין היא הכנסת נושא ילדים עתידיים משותפים. בניגוד לנושאים פיננסיים, לנושא החזקת הילדים העתידיים יש בלעדיות לבית המשפט לענייני משפחה וכל נושא שיעלה בהסכם טרום הנישואין הוא רק בגדר הצהרת כוונות בלבד ואין לו למעשה תוקף משפטי.
כשזוג רוצה להתחתן הדבר האחרון שהם רוצים להתעסק איתו זו השאלה מה יקרה אם הם ייפרדו. השאלה הזו נראית לא במקום, סוג של עין רעה, שעלולה לפגוע בזוגיות החדשה שמתבססת. למרות התחושה, כדאי להבין שבניגוד לזוגיות, נישואין הם לא רק אהבה פרחים וצפרים אלא גם התנהלות יומיומית: להוריד את הפח, לשטוף כלים, לבשל וגם סוג של חוזה פיננסי.
בכל חוזה פיננסי סטנדרטי קיימים סעיפים של “מה אם?” – מה יקרה אם התוכנה לא תפעל כפי שהובטחה? מה יקרה אם השותפים שהקימו את העסק יחליטו ללכת כל אחד לדרכו? כששני אנשים מקימים עסק ביחד הם לא נכנסים לעסק בלי לחשוב ולקוות שהוא יצליח. אבל עדיין ברור להם כי למרות כל הכוונות הטובות – ייתכן ודברים יתנהלו אחרת מכפי שהם רואים ברגע שבו נכנסו לסיפור. כשמדובר בעסק, ברור שדווקא עבור חברים טובים חשוב במיוחד לשמור על סעיפי ה”מה יקרה אם..” בחוזה העסקי שהם עורכים בינם. במידה וכל אחד יפנה לדרכו, הם יוכלו לחזור לחוזה העסקי שערכו אי אז ולהסתמך עליו – ולהותיר את החברות בינם שלמה.
נישואים גם הם סוג של חוזה פיננסי. במסגרת הזו, בני הזוג מחליטים למעשה להקים סוג של “עסק” – משפחה שלה ניהול פיננסי עצמאי כיחידה אחת. בדיוק כמו במקרה של חברים, גם כאן חשוב במיוחד להקים חוזה פיננסי המכסה את כל אותם סעיפי ה”מה יקרה אילו…” על מנת להגן לא רק על כל אחד מהשותפים הנכנסים לתוך העסק החדש הזה אלא גם על הקשר בינם במידה והעסק יקרוס, מסיבה כזו או אחרת.
תוקף חוקי של הסכם ממון טרום נישואין
ניתן לערוך הסכם ממון בין בני זוג בכל שלב: לפני הנישואין, בזמן הנישואין, במהלך הנישואין או לקראת פרידה צפויה. בכל אחד מהשלבים הללו, הסכם כזה דורש התערבות של ערכה משפטית כלשהי על מנת לקבל משנה תוקף. כאשר הסכם ממון נערך בזמן או לאחר הנישואין, עליו לקבל גושפנקא מבית משפט לענייני משפחה. כאשר ההסכם נערך לפני הנישואים, הוא יכול לקבל את התוקף גם על ידי נוטריון.
לסוג החתימה על ההסכם והגושפנקא המשפטית אותה ההסכם קיבל יש משמעות מיוחדת במצב שבו אחד מאותם מקרי ה”מה יקרה אם…” יתקיים. במצב כזה, ככל שההסכם יהיה בעל תוקף משפטי חזק יותר ובלתי ניתן להפרכה כך הסיכויים להכנס למלחמה עקובה מדם שמטרתה לנסות לחבל שבמה שהוחלט אי אז לפני שהרוחות סערו והרגשות גברו על ההגיון.
כאשר הסכם ממון לפני נישואין נערך ונחתם על ידי ובפני נוטריון, הגושפנקא המשפטית שהוא מקבל זהה למעשה בתוקפה לתוקף של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט. נדרש הרבה מאד כדי לערער על תוקף ההסכמה שניתנה מרצון ובפני נוטריון לפני פרוץ סערת הפרידה. הסכמים אחרים שנערכו באופן פרטי אין להם תוקף שכזה ובקלות יכול אחד מהצדדים לטעון, לדוגמה, שהוא לא הבין את מה שכתוב בהסכם או את ההשלכות החוקיות של מה שכתוב בו, או לחילופין שלמרות שהחתימה של שני בני הזוג מופיעה על ההסכם, החתימה של אחד מבני הזוג הושגה על ידי הפעלת לחץ לא סביר.
מה קורה אם אין הסכם ממון טרום נישואין?
המדינה מכירה בכך שלנישואים יש משמעויות פיננסיות ולא רק הצהרת אהבה בין בני זוג. כיוון שכך, המדינה למעשה חיברה סוג של “הסכם ממון טרום נישואין” שאמור להיות מתאים עבור כולם. הסכם זה אומר שלאחר שזוג נפרד כל הרכוש שהם צברו במשותף במהלך הנישואים יחולק חצי בחצי בינם. ה”הסכם” הסטנדרטי גם מדבר על מצב הילדים העתידיים, בערך. הוא מצהיר כי טובת הילדים תגיע לפני טובת המבוגרים וכי לשני ההורים הביולוגים תהיה האפשרות להמשיך בקשר עם הילדים בדרך כזו או אחרת אלא אם כן מתברר כי אחד ההורים מסוכן לילדים. ה”הסכם” הסטנדרטי קובע מדיניות של גובה דמי מזונות, מי משלם למי ובאילו תנאים.
הבעיה עם ההסכם הסטנדרטי היא שדווקא בגלל שההסכם הוא סטנדרטי הוא אינו מתאים בהכרח עבור כל זוג, למעשה, בהיותו סטנדרטי הוא אינו מתאים בדיוק לאף זוג. יש לדוגמה זוגות שמגיעים עם נכסים פיננסיים קודמים, מה קורה לגביהם? מה קורה במצב בו יש ילדים לאחד מבני הזוג מקשרים קודמים? מה קורה במצב בו אחד מבני הזוג בוחר באופן חד צידי לצאת ממסגרת הנישואין? או בוגד? מתי מתבצעת חלוקת הכספים בינם? מה קורה במצב בו אחד מהצדדים צבר חובות אפילו בלי ידיעת הצד השני? מה המדיניות לגבי נכסים שהגיעו לנישואים דרך מתנות או ירושות או שנקנו ונרשמו רק על שם אחד מבני הזוג?
בהסכם הסטנדרטי, לדוגמה, רכוש בני הזוג נחשב לנפרד עד לרגע פקיעת הנישואין. רגע זה מגיע רק לאחר קבלת הגט. מה קורה ביחס לזוגות שנפרדים ונשארים נשואים? או במקרה של מסורבי גט? על פי החוזה הסטנדרטי, לא ניתן לבצע חלוקת רכוש עד לרגע הפקיעה או לפחות מספר חודשים (באישור בית משפט) לאחר הפרידה. זמן רב המאפשר לבני הזוג שנמצאים בשליטה על הנכסים הפיננסיים להסתיר הון רב מפני הצד השני.
כאשר יש הסכם ממון שנחתם טרום נישואין ניתן לקבוע בו את התאריך שבו הנכסים הופכים למשותפים או מה היחס לכל אחד מסוגי הנכסים: אם אחד מבני הזוג הקים עסק שרק הוא עבד בו – האם יש לחלק פיננסית גם את הבעלות על העסק? ומה לגבי דירה שאחד מבני הזוג היה הבעלים שלה עוד לפני שבני הזוג הכירו? מתי ניתן לבצע חלוקת רכוש, ובאילו יחסים? האם אחד הצדדים בזוגיות יקבל פיצוי על אבדן הזדמנויות קריירה? יקבל תמיכה להשתקם ולעמוד על רגליו הכלכליות העצמאיות ובאילו תנאים? – את כל עלו ניתן לקבוע במסגרת הסכם ממון טרום נישואין, וצריך.
טעויות נפוצות בחתימה על אישור הסכם ממון טרום נישואין
אחת הטעויות הנפוצות בחתימה על הסכם ממון טרום נישואין היא כאשר אחד הצדדים, לרב זה שנכנס לנישואים עם נכסים פיננסיים גדולים יותר משל בן הזוג השני, מתעכב עד לרגע האחרון לפני שהוא מעמיד, כסוג של אולטימטום, את החתימה על הסכם טרום נישואין שנוסח ונערך באופן חד צדדי על ידי עורכי הדין של אותו הצד. במקרים כאלו, גם כאשר מושגת לבסוף חתימה בפני עורך דין או אפילו באופן פרטי, הגושפנקא המשפטית שלה היא לא מאד חזקה כיוון שהצד הנפגע, למעשה, יכול לטעון שהחתימה לא הייתה מרצון ובהסכמה מלאה. בנוסף, בהחלט ייתכן שעצם הבקשה תעורר אמוציות קשות ותפגע בתחילת הדרך המשותפת לנישואין.
הדרך הנכונה להציע הסכם נישואין היא ללכת ביחד אל נוטריון ולנסח ביחד הסכם ממון כזה מתוך הבנה שהסכם כזה אמור לשמור על האינטרסים של שני הצדדים ולא רק של צד אחד בהסכם. הזמן בו יש להעלות את העניין הוא זמן רב לפני הנישואין עצמם. דרישה לחתימה שעתיים לפני החופה היא שקולה להעמדת אולטימטום לא סביר. כאשר מציעים מראש לנסח חוזה משותף, כאשר אם לצד אחד יש ייצוג משפטי אז לוודא שגם לצד השני יהיה ייצוג משפטי משלו – במקרה כזה החתימה על הסכם ממון טרום נישואין לא רק שלא תפגע בנישואים הקרבים והולכים אלא אף תחזק אותם ותלמד את בני הזוג דבר או שניים בנושא תקשורת, נושא שכל כך חיוני לזוגיות טובה, ותראה להם דרכים בהם הם יוכלו להתנהל יחד כיחידה פיננסית אחת.
טעות נוספת בחתימה על הסכם ממון טרום נישואין היא הכנסת נושא ילדים עתידיים משותפים. בניגוד לנושאים פיננסיים, לנושא החזקת הילדים העתידיים יש בלעדיות לבית המשפט לענייני משפחה וכל נושא שיעלה בהסכם טרום הנישואין הוא רק בגדר הצהרת כוונות בלבד ואין לו למעשה תוקף משפטי.