ועדה ונכות נפשית:
איך הועדה מתייחסת לאנשים עם דכאון וחרדה, ובמקרה שלי הפרעת אישיות גבולית, הנוטלים תרופות פסיכיאטריות באופן קבוע, ומעולם לא אושפזו, ומתמידים בנטילת התרופות?
הבעיה שלי היא שלמרות התרופות שעוזרות מאוד נגד דכאון, עדיין קיימים שינויים במצב הרוח, הרבה נפילות ואיבוד אנרגיות נפשיות, וזה גורם לי לרצות לנטוש הכל. אחרי כמה ימים זה עובר.
יש כאן שתי שאלות:
1. כיצד תתייחס הועדה לעצם האבחנות הפסיכיאטריות ונטילת התרופות?
2. אני מול עצמי, ברור שיהיה לי יותר קשה מלאדם רגיל להקפיד על אורח החיים החדש הצפוי לאחר הניתוח, על פי מה שתארתי אני אעמוד בזה?
עודף המשקל מקשה עליי לתפקד בנוסף להפרעות הנפשיות, ואני חושבת שירידה במשקל תעזור לי.
לידיעה כללית, אחוז בעלי עודף המשקל בין נפגעי הנפש גדול בהרבה מאשר בכלל האוכלוסיה. בגלל נפש חלשה יותר ישנו קושי לשים גבולות ולבצע משימות כמו קניית מוצרי המזון, הכנסתם, ביצוע פעילות גופנית, וכן, לרוב נפגעי הנפש אין תקציב בשביל דיאטה...
