פנקס הקטן היה רק נער מעלית
(כחוש כמו כעך
) פנקס הקטן אהב את הוד מעלתה... (אהב אותה כל-כך
) הוד מעלתה היתה בעצם רקדנית (יפה מאין כמותה
) הוד מעלתה גם לא ידעה שבעולם יש פנקס הקטן
. היא לא העיפה בו מבט אך לו זה לא היה אכפת!
עליה הוא חלם תמיד
בין הקומות במעלית כי היא כל-כך יפה היתה הוד מעלתה(אהאהאה!)... יום אחד הופיע ג'ק (ספסר ההימורים...
) ברנש די מסוכן
וחבט בכל כוחו בהוד מעלתה י-שר בלקקן... הוד מעלתה התגלגלה במדרגות (למטה עד סופן
) מיהו הראשון אשר ניגש לעזרתה - זה פנקס הקטן!
היא לא העיפה בו מבט
אך לו זה לא היה אכפת
הוא לא ידע על מה הוכתה
אך הוא מיהר לעזרתה
כי בעיניו תמיד הייתה הוד מעלתה(אהאהאה)
. הרופא הביט בה וקבע זה אבוד אין מה לעשות כי עם חוט שדרה כזה היא לא תוכל לזוז גם לא ל-עמוד כל האזרחים אותה השאירו לבד (טוב למי יש זמן) מיהו היחיד אשר נשאר שם על ידה ?... זה פנקס הקטן! ! ! היא לא העיפה בו מבט אך לו זה לא היה אכפת הוא לחדרו חדרו הצר ובזהירות אותה גרר כי בשבילו היא עוד הייתה הוד מעלתה(אהאהאה). פנקס הקטן שירת שנים במסירות את הוד מעלתה כל חסכונותיו אזלו נזלו במהירות לא נותרה פרוטה כל אשר ציוותה עליו צמיד או עגילים הוא מייד נתן וברחוב דחף הוא את כיסא הגלגלים זה פנקס הקטן היא לא העיפה בו מבט גם לא מילה טובה אחת כבר בראשה זרקה שיבה וכבר כולה ממש חורבה אך בשבילו היא עוד הייתה הוד מעלתה(אהאהאה). יום אחד הודיעה: קר לי פנקס, בוא ניסע לדרום החם ארוכה הדרך ואין כסף למסע דחף אותי לשם הוא דחף ברגל את כיסא הגלגלים אפילו לא רטן הוא דחף ברגל אלף שלוש מאות מילין זה פנקס הקטן
. היא לא העיפה בו מבט והוא ימים רבים צעד ועם כיסא הגלגלים מכפר לכפר ללא מילים כי בשבילו היא עוד הייתה עוד מעלתה. כשהגיעו ועצרו ממש לחוף הים היא אמרה פתאום: רד על שתי ברכיך רד נא פנקס הקטן (כי הגיע יום) "מהיום אביר תהיה להוד מעלתה כי כבר בא הזמן אהבתיך, בוא נשקיני נא - בוא פנקס הקטן".
והוא נשק רכות רכות לשתי שפתיה הסדוקות והוא מחה את הדמעות מלחייה הצמוקות וכך נפחה את נשמתה הוד מעלתה...
למחרת היום כתבו פתאום בסמרטוטון משהו מוזר פנקס הקטן נכנס לפתע למלון ו-היכה תייר את ידו שבר הוא במכות במוט ברזל כמוכה שטן. וכולם אמרו מה זה קרה לעזאזל לפנקס הקטן אבל הוא לא השפיל מבט גם כשהגיע למשפט ולא גילה כי התייר היה פשוט אותו ספסר אשר הפיל בכוונה את הוד מעלתה(אהאהאה) . וכשעלה בצעד קל על הכיסא המחושמל
היה שקט ומחייך ולא הסביר על מה ואיך כי הוא נזכר בנשיקתה של הוד מעלתה
.