איש נבגד וכואב

איש נבגד וכואב

חש כברכבת הרים לוליאנית שסוף מסלולה נעצר בסלע אל מול המציאות המרה. איך חיי המשותפים החלו ברומן עד וסוער, אהבה שבוערת ליפה נשואה. רכבנו על אותה מסילה בגבהים אדירים של חום ותשוקה נפלאה, של ארפול החושים. בביתה בעלה שחיכה ללא קץ ובשלב של איבוד השליטה קבעה את הדף החדש. שנתיים קודם לכן, החל הסיפור, כשנגשתי לבעל אוב - מכשפה אמיתית, נתנה לי תיאור של אדירת יופי, שאפגוש תוך שעתיים, יומיים, שבועיים חודשיים ואולי שנתיים. תיארה את ביתה ואף את אביה, תיארה ילדיה ולא פסחה אף לרגע לציין במדוייק שתהיה אלמנה - אך הוסיפה לומר כ5- שנים לאחר נשואינו תצא עם בחור ויהיה זה כל הספור בעת צאתה היא והוא לחו``ל. שנתיים חלפו. שנתיים חלפו,את המכשפה שכחתי ואיתה החיזוי, לפתע פגשתי אשה מקסימה, בעלת יופי נדיר, וחמה היא כאש. תיארה את ביתה, תיארה את אביה וכן גם את ילדיה, בשוק אז הייתי, ואמרתי לה גם את סיפור המכשפה - אך אך ציינתי בברור שהכל מדויק בהבדל שיחיד - יחיד ומדוייק - היא לא אלמנה. ושימו לב קוראיי לדבר כה מדהים. חזרתי אל אותה מכשפה, ואמרה לי בנחישות רבה, ``לא היא זו לך - כי אם אלמנה. אז הבנתי או שערתי לעצמי כי מותר לה לטעות ,ובטוחני שהיא זו עתידי. בתוך השבועיים מאז דיברתי על טעותה של אותה מכשפה, כאב הוא האיש ו ק ט ל את חייו. אכן היא פתאום, אותה אלמנה אותה האחת שצפתה המכשפה. 5 שנים חלפו, לא....לא לא למיכאל בגן, אלא לי בנישואיי, ונורא ה``כדור`` והנה היא בגדה. וחש אני את כאבו, וחש את המחנק, חש שדמי ניקז, והכאב כה עז. מן תחושה שכזאת שהמת בא לסגור את אותו החשבון שהחל אז וזכור כאילו היום, ברכבת הרים במסלול הגבוה, שנע במתינות, והחל באצנות, עליות ומורדות, שמחות ותסכולים, וסופו של המסלול הוא בסלע איתן לכיוון התרסקות. אני אומר לכם זאת, לכל אותם הבוגדים, כי כאשר זה מתגלה, דומה לשפיכות דמים, הפנים כה חיוורות, והידיים רועדות, הכאב כה צורב ולא ניתן להתחמק. זכרו את בנות זוגתכם הגברים, וזכרו את בני זוגכם הנשים. כי הסיפור שלכם , אם הנכם הבוגדים - שופכים אתם את דמם של אותם אהובים, את אותו דם רוחני - שמחזיק אותם על רגלם. משפטיי מבולבלים, ואתכם הסליחה.
 

שוטרת27

New member
לך המבולבל - משוטרת27

יודעת אני את זהותך אך מפאת בקשתך לא אגלה. רוצה לומר לך יקירי שקראת נפעמת את מכתבך יודעת אני מהכרותי הקצרה כאן שאתה אדם יקר שיש לי הרבה להציע ביקשתי ממך לשפוך נפשך הנסערת דוקא כשהיית הכי מבולבל ונרגש כדי שתוציא הכל ותרגע ותחזור להיות עצמך רק כמו שהשוטרת27 מכירה. עדין נפש שנון מרגש נבון ועוד היד נטוייה והיריעה כאן קצרה מלתאר אותך. ולכן בפקודה - שנס מתניים, אזור כח והמשך להיות אתה. פרנסיס בומון אמר פעם: ``האנשים האהובים עלינו הם אלו העשויים לגרום לנו את הסבל הגדול ביותר`` ממני
 
למעלה