איתור פס"ד ע "א 569/80 ואחריות שילוחית

[gili667]

שלום חברים , מנסה לאתר פס"ד ע "א 569/80 ולא מוצא , מוצא הרק איזכורים שלו

צד שכנגד טוען שפס"ד זה מוכיח שלא חלה אחריותעל השולח כאשר השלוח חורג מהסמכות שניתמנה לו

להבנתי ס 14 בפקודת הנזיקין הוא חדמשמעי
כשהמחוקק רוצה לפטור הוא עושה זאת ס56 לפקודת החברות לדוגמא , וגם בו יש החרגות להחרגות

אם יש מי שיכול לאר הפס"ד - אודה מאד

כמו כן אשמח לשמוע דעתכם האם שולח פטור מאחריות כאשר שלוח חורג מסמכותו [השולח קיבל מוצר להעבירו באמצעות השלוח ל X ובפועל השלוח העבירו ל Y]

תודות!

 

[gili667]

תודות לצופים (-:

את הפס"ד איתרתי


כצפוי הפס"ד אינו רלונטי לתיק שלנו
הוא עוסק בס5 לחוק המחייב הרשאה מיוחדת לצורכי שליחות
ואילו אנו תובעים לפי ס 14

 

[עופר בן אברהם]

לדעתי, אם השולח התחייב בפני פלוני להעביר נכס לאלמוני, והוא (השולח) ביצע את העבודה באמצעות שלוח, והשלוח טעה והעביר את הנכס, במקום לאלמוני, לפלמוני, השולח אחראי בפני פלוני.
לעומת זאת, אם השלוח הוא זה שהתחייב בפני פלוני להעביר את הנכס לאלמוני, כשהשולח לא הרשה זאת ולא יצר מצג כאילו הוא מרשה זאת וגם לא אישר את הפעולה בדיעבד, והפעולה לא הייתה דחופה ולטובת השולח, השלוח לבדו אחראי לאותה טעות (ראה סעיף 5 ו- 6 לחוק השליחות).

 

[gili667]

לדעתי, אם השולח התחייב בפני פלוני להעביר נכס לאלמוני, והוא (השולח) ביצע את העבודה באמצעות שלוח, והשלוח טעה והעביר את הנכס, במקום לאלמוני, לפלמוני, השולח אחראי בפני פלוני.
לעומת זאת, אם השלוח הוא זה שהתחייב בפני פלוני להעביר את הנכס לאלמוני, כשהשולח לא הרשה זאת ולא יצר מצג כאילו הוא מרשה זאת וגם לא אישר את הפעולה בדיעבד, והפעולה לא הייתה דחופה ולטובת השולח, השלוח לבדו אחראי לאותה טעות (ראה סעיף 5 ו- 6 לחוק השליחות).

עופר , אחרי ששקלתי בדבר , אשמח לשמוע דעתך על הטענה שחריגת שלוח מהשליחות שניתנה לו פוטרת את השולח [אין מדובר כמובן בשליות לפי ס5א - אז ברור הדבר]

שבת שלום

 

[עופר בן אברהם]

לדעתי, אם השלוח פועל בחריגה מהרשאה (למעט במקרים דחופים ולטובת השולח) וגורם בכך נזק, השולח, ככלל, אינו אחראי לנזק, אך הוא כן אחראי להתחייבויותיו שלו כלפי צד שלישי, כלומר: אם הנזק מפר למעשה את התחייבות השולח כלפי צד שלישי, שלא ידע על השליחות, השולח כן אחראי כלפי הצד השלישי, אך הוא יכול לתבוע את נזקו מהשלוח.

 

[gili667]

לדעתי, אם השלוח פועל בחריגה מהרשאה (למעט במקרים דחופים ולטובת השולח) וגורם בכך נזק, השולח, ככלל, אינו אחראי לנזק, אך הוא כן אחראי להתחייבויותיו שלו כלפי צד שלישי, כלומר: אם הנזק מפר למעשה את התחייבות השולח כלפי צד שלישי, שלא ידע על השליחות, השולח כן אחראי כלפי הצד השלישי, אך הוא יכול לתבוע את נזקו מהשלוח.

לא הבנתי את האבחנה בין הנזק להתחיבויות לענין אחריות השולח , גם לפי הסיפא אתה טוען שהשולח כן אחראי [אך יכול דרוש משלוח פיצוי בגין הנזק שנוצר לו]

בהתיחס לתגובה הקודמת אציין שס5 מחריג מיקרים מסוימים [רשימה סגורה] בהם אם אין אישור מפורש השליחות לא קימת - כך שמקרים אלו ברורים , חרג השולח מההרשאה שניתנה לו אין השולח חייב
ס6 נושא כותרת חריגה מאחריות ,אך ככל שהצלחתי להבינו הוא שומר על זכויות צד ג שלא יפגע כתוצאה מהחריגה , אך אין בו אמירה ברורה האם השולח פטור/חייב

לעניננו רלונטים גם ס2 לחוק השליחויות וס 14 הברורים מאד , ס 14 מנוסח: חייב על כל דבר שיעשה השלוח
אך בשניהם אין התיחסות לחריגה מהרשאה
העובדה ששניהם ברורים חד משמעיים על כל דבר שיעשה השלוח ואין בהם הסתיגות למקרה חריגה מביא אותי למסקנה , שלמעט המיקרים בס5לחוק השליחוית הפוטרים מאחריות שולח במקרים מסומים - הרי כל המעשים שלא ברשימה הסגורה השולח אחראי

 

[עופר בן אברהם]

נניח שהמזגן בביתך הפסיק לקרר. אתה מתקשר לראובן, מ"ראובן מזגנים", והוא שולח לך את הטכנאי שמעון, כדי שיבדוק את התקלה ויתקנה. שמעון ניגש למכשיר, בודק, מפרק, מחליף חלק, מרכיב, אבל כשהוא מחבר חזרה לחשמל, נשמע קול פיצוץ, האורות בבית כבים, והמזגן מושבת. קצר ונזק למזגן אף יותר משהיה.
אתה מתקשר לראובן כדי לדווח לו, והוא, אחרי שיחת בירור עם שמעון, אומר לך: "החלק ששמעון הרכיב לך אינו מקורי ואינו מתאים למזגן שלך, אבל אני הזהרתי אותו מראש, שלא יפעל כך, ומאחר שהוא חרג מהרשאתי, אני איני אחראי. תתבע אותו".
האם ראובן צודק במקרה זה? לדעתי לא. וזו דוגמה לכך שהשולח אחראי (לדעתי) גם כשהצד השלישי (אתה) ידע על השליחות. על אחת כמה וכמה היה אחראי (לדעתי) אם התחייב לבצע משימה עבור הצד השלישי, וביצע אותו באמצעות שלוח, בלי שהצד השלישי ידע על השליחות.
עכשיו נשנה קצת את הסיפור:
שמעון ניגש למזגן, בודק, מפרק, מחליף חלק, מרכיב, וכשהוא מחבר חזרה לחשמל, נשמע רחש חרישי ואוויר קריר ונעים מתפשט בחדר. המזגן פועל כמו חדש. “יופי", אתה אומר לשמעון, “עשית עבודה מצוינת, ואגב, הבוקר שמתי לב, שהפיתות שאפסנתי במקפיא רכות; נראה שהמקפיא מתמרד ואינו מבצע את פעולתו כנדרש. אתה מכיר אולי טכנאי מקררים טוב?”
"אין בעיה", משיב לך שמעון, “במקרה אני גם טכנאי מקררים". “אני בר מזל היום", אתה עונה לו, “בבקשה, בדוק".
שמעון ניגש למקרר, פותח את המקפיא, מפרק, מחליף חלק, מרכיב, אבל כשהוא מחבר חזרה לחשמל, האורות בבית כבים, והמקרר מושבת. קצר ונזק למקרר גדול משהיה.
אתה מתקשר לראובן כדי לדווח, והוא עונה לך: “אדוני, אני עוסק רק במזגנים. שלחתי לך את שמעון כדי שיתקן את המזגן, כפי שסיכמנו, ואת המשימה הזאת הוא ביצע כהלכה. מה שהוא עשה במקרר חורג מהרשאתי, ועל כן זה בינך ובינו".
האם ראובן צודק במקרה זה? לדעתי כן.
וכעת, במקום להמציא סיפורים ולנסות להקיש מהם למקרה שלך, אני מציע שתפרט אתה במה מדובר, ואז יהיה קל יותר להביע דעה לגוף העניין.

 

[gili667]

דוגמאות מצוינות, היתי מבדיל בינהם בכך שהמקרה הראשון פעל שמעון בשליחות ראובן הגם שחרג מסמכות
ואילו במקרה השדי פנית לשמעון ישירות ולא דרך ראובן ולכן ראובן אינו השולח ואין חריגה מהרשאה

המקרה הפרטי שלי הוא תיווך עסקאת נדלן ליזם , אשר העו"ד שלו [משרד עצמאי , יועץ משפטי של החברה מיום הווסדה] שם לקוח אחר בעסקא וייצג אותו כשהחוזה נחתם תוך חודשיים מקבלת המידע בהיותו ב,כ וידו הארוכה של היזם [אין מחלוקת שהעסקא הגיע אליו מהיזם]

אחת מטענות היזם היא שהעו"ד חרג מההרשאה [דהינו היה ב"כ ע"מ ליצג אותו ולא אחרים] ולכן אינו אחראי למעשה העו"ד

 

[gili667]

נניח שהמזגן בביתך הפסיק לקרר. אתה מתקשר לראובן, מ"ראובן מזגנים", והוא שולח לך את הטכנאי שמעון, כדי שיבדוק את התקלה ויתקנה. שמעון ניגש למכשיר, בודק, מפרק, מחליף חלק, מרכיב, אבל כשהוא מחבר חזרה לחשמל, נשמע קול פיצוץ, האורות בבית כבים, והמזגן מושבת. קצר ונזק למזגן אף יותר משהיה.
אתה מתקשר לראובן כדי לדווח לו, והוא, אחרי שיחת בירור עם שמעון, אומר לך: "החלק ששמעון הרכיב לך אינו מקורי ואינו מתאים למזגן שלך, אבל אני הזהרתי אותו מראש, שלא יפעל כך, ומאחר שהוא חרג מהרשאתי, אני איני אחראי. תתבע אותו".
האם ראובן צודק במקרה זה? לדעתי לא. וזו דוגמה לכך שהשולח אחראי (לדעתי) גם כשהצד השלישי (אתה) ידע על השליחות. על אחת כמה וכמה היה אחראי (לדעתי) אם התחייב לבצע משימה עבור הצד השלישי, וביצע אותו באמצעות שלוח, בלי שהצד השלישי ידע על השליחות.
עכשיו נשנה קצת את הסיפור:
שמעון ניגש למזגן, בודק, מפרק, מחליף חלק, מרכיב, וכשהוא מחבר חזרה לחשמל, נשמע רחש חרישי ואוויר קריר ונעים מתפשט בחדר. המזגן פועל כמו חדש. “יופי", אתה אומר לשמעון, “עשית עבודה מצוינת, ואגב, הבוקר שמתי לב, שהפיתות שאפסנתי במקפיא רכות; נראה שהמקפיא מתמרד ואינו מבצע את פעולתו כנדרש. אתה מכיר אולי טכנאי מקררים טוב?”
"אין בעיה", משיב לך שמעון, “במקרה אני גם טכנאי מקררים". “אני בר מזל היום", אתה עונה לו, “בבקשה, בדוק".
שמעון ניגש למקרר, פותח את המקפיא, מפרק, מחליף חלק, מרכיב, אבל כשהוא מחבר חזרה לחשמל, האורות בבית כבים, והמקרר מושבת. קצר ונזק למקרר גדול משהיה.
אתה מתקשר לראובן כדי לדווח, והוא עונה לך: “אדוני, אני עוסק רק במזגנים. שלחתי לך את שמעון כדי שיתקן את המזגן, כפי שסיכמנו, ואת המשימה הזאת הוא ביצע כהלכה. מה שהוא עשה במקרר חורג מהרשאתי, ועל כן זה בינך ובינו".
האם ראובן צודק במקרה זה? לדעתי כן.
וכעת, במקום להמציא סיפורים ולנסות להקיש מהם למקרה שלך, אני מציע שתפרט אתה במה מדובר, ואז יהיה קל יותר להביע דעה לגוף העניין.

דוגמאות מצוינות, היתי מבדיל בינהם בכך שהמקרה הראשון פעל שמעון בשליחות ראובן הגם שחרג מסמכות
ואילו במקרה השדי פנית לשמעון ישירות ולא דרך ראובן ולכן ראובן אינו השולח ואין חריגה מהרשאה

המקרה הפרטי שלי הוא תיווך עסקאת נדלן ליזם , אשר העו"ד שלו [משרד עצמאי , יועץ משפטי של החברה מיום הווסדה] שם לקוח אחר בעסקא וייצג אותו כשהחוזה נחתם תוך חודשיים מקבלת המידע בהיותו ב,כ וידו הארוכה של היזם [אין מחלוקת שהעסקא הגיע אליו מהיזם]

אחת מטענות היזם היא שהעו"ד חרג מההרשאה [דהינו היה ב"כ ע"מ ליצג אותו ולא אחרים] ולכן אינו אחראי למעשה העו"ד

 

[gili667]

תודה עופר , תמיד שמח לקרא את חוכמתך

אישית איני מכיר מקרה בו פלמוני מוסר ע"י שולח ואילו השלוח של השולח הוא שמתחייב כלפי הפלמוני
המקרה שאתה מתאר הופך את השלוח לשולח והשולח המקורי מעוקר מתוכן ואינו רלונטי לכאורה
סביר שבמקרה כזה אתה צודק [לא ירדתי לעומק הדבר, כמדומני יש גם סעיפים בחוק המתיחסים לכך]