בואו נבדיל פה
מרקסיזם לא שווה קומוניזם. אני מאמין שמרקס היה מזדהה הרבה יותר עם מדינות הרווחה הדמוקרטיות מצפון-מערב אירופה מאשר עם הקומוניזם המזרח אירופאי, הרוסי וגרורותיו באסיה. מרקס דיבר ברמה הפילוסופית, ונתן ניתוח מפואר של אמצעי הייצור הקפיטליסטים, ניצול הצאוורון הכחול וחלוקת משאבים ותוצרים. הוא לא דיבר על השתלטות בכוח על אמצעי הייצור, הלאמה בכוח של כל מקורות התעסוקה, התוצרים וה"קפיטל" הלאומי. קומוניזם לא פעל מעולם, בשום מקום, ומי שטוען שקפיטליזם הוא לא יותר טוב, פשוט טועה ומטעה. עם כל הצער והכאב שבגלובליזציה, למרות ההרג והמלחמה שנעשים היום בשם ה"דמוקרטיה" האמריקאית, אף איש שעיניו בראשו לא יוכל להגיד שקומוניזם לא פחות גרוע מקפיטליזם: למרות הכל - חופש הדיבור, רמת החיים הממוצעת, אפשרויות החינוך, הקידום והשיוויון (כן, כן!) גדולים יותר בקפיטליזם הממוצע מכל דוגמא של קומוניזם. בואו אני אגלה לכם סוד: אנשים לא נולדו שווים. זה נורא פשוט. אני יותר מוצלח מחלק מכם, חלק מכם יותר מוצלחים ממני. אני עובד יותר קשה מחלק מכם, חלק מכם עובדים יותר קשה ממני. בין מציצת לשד החיים, הלאמה אלימה של החופש ושל כל שאר הזכויות בקומוניזם, לבין הקפיטליזם הדורסני של ארה"ב, יש כמה דוגמאות סוציאל-דמוקרטיות, קפיטליסטיות במהותן, שמציעות דרך פשרה הגיונית. להיות היום, אחרי הקומוניזם הרוסי, אחרי סטאלין ואחרי מאו, קומוניסט, זה להיות עיוור, זה להאמין במטרות שהוכחה אבסורדיותן. קומוניזם לא עובד. דברו על סוציאליזם, דברו על מדינות רווחה, דברו על מרקס, דברו על חלוקה הוגנת של התוצרים, המשאבים והחובות. דברו על תמיכה עולמית במדינות עולם שלישי. דברו על שכר מינימום וגיל מינימום גלובליים לעובדים. אל תדברו על קומוניזם.