אי הבנה או הבנה שונה של מושג דומה.

[nataly36]

אי הבנה או הבנה שונה של מושג דומה.

בשרשור (המעניין) על הסיפור מהעבודה ומהחיים, נוכחנו שמה שבשביל אחד "שיחה נעימה" הוא "חטטנות משגעת" לשני...

השבוע אני נוכחתי שוב, כמה שזה נכון.

לא בענייני חיטוט ושיחת יתר, אלא בקשרים -

סיפור אמיתי ופשוט למדיי: חברה טובה שיצא ששוחחנו בערך פעם בשבוע. התחברנו ב"ווטס-אפ" שמאפשר תקשורת בכל שעות היום והלילה.

לי הודעות - הן עניין שמאד נוח . אני קוראת כשאני רוצה, מגיבה כשאני רוצה.... הולך לי מהר להגיב. לא גוזל ממני אנרגיה בכלל.
מנגד, לשיחה - אני צריכה שקט. זמן. וממש קשה לי להתארגן עם זה. מה גם שיש לי בית הומה אדם ורק לעיתים נדירות אני לבד, ואז אני בדרך כלל מזנקת על כלי הציור שלי ולא רוצה לדבר עם אף אחד.....

אבל היא - בדיוק הפוך.

מסתבר שלהודעות היא ממש עוצרת הכל כדי לכתוב. מתרכזת רק בזה. (כנראה שלא נוח לה מסיבות טכניות ההקשה בנייד שלה.) וההודעות הפכו בשבילה לטרחה של ממש. משהו שמעיק עליה והופך מבחינתה לכל החברות שבינינו לקשה. מה גם שהיא חשה כאילו זה קשר צמוד ויומיומי, גם אם בעצם לא מדברים כמה ימים רצוף.
.....

על אותו רצון - קשר נעים וכייפי. יוצא הבנה ממש שונה של הביצוע. של "מה זה אומר בשטח" .
האם יש מישהו רע או שמנסה לפגוע בשני בזדון? בטוחה שלא. כנראה שזה חוזר לנקודה של תאום ציפיות. של לאמר מה מרגישים. ...

למרות שכמו תמיד בסיטואציות כאלה, יש המון "לא נעים" .
גם לכם יש דוגמאות כאלה?

 

[einat162]

מתקשר לי עם מה שכתבת -

יש לי מישהו שמכירה והוא.... די סנוב... לא רק שלא אומר שלום בבוקר- אלא שאם אומר כבר, או נחמד איכשהו - אני יודעת שהמשפט הבא יהיה בקשה כלשהי (ומה לעשות שעד עכשיו, כמה שנים של היכרות, מדובר על 95% מהמקרים).
והוא יכול להיות נחמד ומלוקק- מאוד אפילו - מסוג האנשים שבאמצע "באזז" חברתי ומתחזק קשרים (אמיתיים בבסיסם או אינטרסנטיים).

בכל מקרה, אני זוכרת שבאחד מימי ההולדת שלי הוא היה הראשון (!) שכתב לי מזל טוב על הקיר... כן, אני אולי מייחסת לזה יותר מידי משמעות כי בסה"כ מדובר על תזכורת שקופצת במחשב (סמארטפון, טאבלט, לפטופ, נייח - לא משנה), ברשת חברתית שגם ככה אנשים נוטים לבדוק כמה פעמים ביום, אבל הייתי בשוק שהוא 1) התייחס אליי אפילו ברשת הוירטואלית כמו בנאדם (מה שהוא לא מתייחס לרוב במציאות) 2) שהוא היה הראשון באותו יום.

כמה מתוך זה היה נימוס? (אחוז קטן לדעתי מההיכרות במציאות)
כמה מזה היה ל"שופוני" ? (תראו מכרים משותפים- אני ת המינימום עשיתי, ככה שאני יוצא בסדר)
כמה מזה היה אקראי ובלי מחשבה, כוונה או הערכה? (כי בדיוק היה מחובר וקפצה לו תזכורת- עניין של לחיצה על 8 כפתורים).


בהתייחס למה שכתבת-
אני ממש מבינה את הקטע של הקלות בההודעות, אבל זה גם "מוזיל" את סוג התקשורת בין האנשים (כמות מול איכות- התכתבות על אוויר). מבחינה לוגיסטית, אני לא נוהגת לסמס - ולא יכולה להתכתב בוואטסאפ מכיוון שאני לא מחזיקה סמארטפון... בזמן האחרון קצת מדגדג לי לשדרג, אבל מסיבות אחרות. באופן כללי מי שנוח לי ממש לדבר איתו (לא הרבה אנשים) אני אעדיף תמיד פנים מול פנים- או בטלפון, מהבחינה הזאת כל האמצעים האלקטרוניים לא מהווים לי תחליף (רק כשממש צריך להחליף אינפורמציה והצד השני לא יכול לדבר, למשל).

 

[nataly36]

אבל לטלפון או פנים אל פנים צריך זמן. הרבה זמן

מה שלא פעם קשה למצוא.

כאשר אפשר בקלות למצוא דקותיים לסמס "תוך כדי" או בין לבין....

לכן מחבבת את זה. אבל החברה הנ"ל - לא רק שלא חיבבה, זה העיק עליה.

 

[אשה מרציפן]

מזדהה

אני רואה בסמסים ווטטס אפ דרך לתקשר בזמן שאני לא ממש פנויה, וקרה לא אחת שאנשים פירשו את העובדה ששלחתי להם הודעה בווטס אפ כסימן לכך שאני זמינה לדבר והתקשרו...

 

[nataly36]

קטע מעצבן שקולטים שאני "מחוברת"

ואז מתקשרים כאילו שזה אומר שאני "פנויה ומשועממת"

נראה שגם בזה צריך לתאם ציפיות בצורה מדוייקת.

 

[ebi83]

סיפור מוכר

אצלי אני פשוט החלטתי שאני שומר על קשר עם מי שחשוב לי בדרך שאני אוהב. למי שזה לא נח או מי שרוצה לשמור איתי על קשר- שיעשה את זה בדרכו שלו ואני מבטיח להגיב בהתאם

בקשרים עם אנשים, יש אנשים שאם אתה לא מדבר איתם לפחות פעם בשבוע ברמת השחנ"ש- אז אתה לא באמת חבר ואתה לא משקיע בהם וכו' וכו'. לעומת כאלו שאם כן תעשה את זה אז אתה חבר חופר.

אני יודע שיש אנשים שהקשר שלי איתם מורכב מוואטסאפים והודעות אישיות או בקבוצות מסוימות, זה שומר על הקשר חי וגם גורר פגישות אחת לכמה זמן. ומדובר בחברים טובים

לעומת זאת יש לי חברים שלי חשוב לנסות לראות אחת לכמה זמן, כי זה אופי הקשר שאני רואה לנכון עם האנשים האלה (מה עוד שלרוב מדובר באנשים שקשר טלפוני לא מחזיק אצלהם מים, דינו להעלם. רחוק מהעין רחוק מהלב שכזה).

 

[nataly36]

אז בעצם "כל התשובות נכונות"?!

במובן שאין מתכון אחד.
יש צורות שונות בהתאם לאנשים שונים ....

בתקופה האחרונה, אני בהחלט יותר קשובה למה שמתאים * לי * - ואם לשני זה לא מתאים, צר לי. אבל אני לדוגמא , לא סובלת שיחות טלפון מקוטעות . זה גוזל ממני יותר מדי זמן. וזה בא על חשבון יותר מדי דברים שחשובים לי....

 

[ebi83]

לדעתי גם כך צריך להיות.

את לא צריכה לשנות את עצמך או לסבול רק כי לצד השני זה נוח יותר.

יש אנשים שהם חשובים לך אז את תעשי את ההשתדלות ואולי אפילו "תסבלי" קצת לטובתם. אבל ככלל זה לא המצב ולא צריך להיות המצב

וברור שכל התשובות נכונות, אם תסתכלי על השרשור על מקום העבודה למטה תראי שיש מי שחרד לפרטיותו ויש מי שזה נראה לו טרוויאלי, הכל תלוי בזווית הראיה ובאיך אתה תופס את עצמך...

 

[אורי גפני]

אבל זה ממש כך... ותמיד היה, רק שלא היו

כל כך הרבה אפשרויות תקשורת מיידית.

מה, אף פעם לא היה לך קשר מכתבים (מכתבים? כאלה, עם מעטפה ובול שמלקקים והולכים לזרוק לתיבת המכתבים?...) שבו הצד שכנגד היה מעיק בכך שהוא היה מאבד סבלנות ושולח מכתב נוסף לשאול מדוע לא ענית לו על מכתבו הקודם, ששלח כבר לפני שבוע?

היום כל זה מואץ ואפילו מוקצן.

אבל מנגד, יש גם יותר מעיק משיחות טלפון: יש וייבר וסקייפ, שאנשים משתמשים בהם כי בדיוק בא להם ונוח להם כי הם מול המחשב וזה גם בחינם... ואם לא בא לי שייראו אותי, או אם אני בלי חולצה וצריך להגיד רגע ולרוץ להתלבש או שיש מישהו בבית שעובר בדיוק מאחורי או ש...

ואחרי כל זה, נוח לי להשתמש בסמס ובווטסאפ כדי לשאול, "אפשר להתקשר?". זה נקראה לי הכי מנומס ומוצדק.

 

[or1]

בוקר טוב וברוכים הנמצאים

"לטנגו צריך שניים"....
וההבנה המוזכרת בכותרת היא בסיס העניין.
כדי לקיים קשר המתאים לשני הצדדים, יש להבין את מגבלות
הצד השני ולמצוא את הגשר שיוביל לשמירת הקשר.
התבצרות צד אחד באזור הנוחות היא לגיטימית, אבל היא עלולה
להשאיר אותו לבד. נוח? לא נוח? כל מקרה/קשר לגופו.

.

באופן אישי מעדיפה שיחה על פני תכתובת הודעות, אלא באם
מדובר במסר קצר שמראש ידוע שלא יתפתח לשרשרת הודעות.

המשך יום נעים