אמת ויציב - לא מתקבל על הדעת כלל וכלל.
אין פה שום דבר שהדעת האנושית יכולה לשאת.
יש פה ידיעה שמעבר ליכולת האנושית.
וכי על הדעת האנושית יכול להתקבל שיש הטבה מלאה בנוראות השואה שעברה על עם ישראל, ויותר מדויק על גופו ונפשו של כל אחד ואחד מקורבנותיה הרבים?
האם הדעת של כל אחד ואחד מהקורבנות יכולה לקבל?
הרי אפילו הדעת של אדם נייטרלי, שלא חווה את הנוראות, לא יכולה לקבל זאת.
ואיפה בדיוק הטוב בחייו של צמח-אדם? אדם שחולה עד כדי כך שלא יכול לקיים את המצוות כלל וכלל, אפילו את אלו שאת יכולה עם כל ההרס הנפשי שבך?
ואיפה הוא בדיוק בחייו של ילד-צמח, שאפילו לא זכה מעולם ביכולת לקיים מצוות כי נולד מוגבל לחלוטין או איבד כל יכולת בטרם שנצטווה במצוות?
לכן יש התורה, שידיעתה היא מעבר לשכל האנושי. ועיקרי האמונה, שהם ידיעה שמעבר לדעת האנושית שלא יכולה לקבלם.
אסביר לך 2 דברים: האחד - פרשנות שיכולה לשנות את כל ההסתכלות. השני - מהי אמונה.
כשאת מסתכלת על המשל של החיים כקניות בסופר, את מספרת לי בעצם שהתשלום בסוף הקנייה הוא רע, ולכן בעצם כל הטוב שמילאת את העגלה אינו טוב. במילים אחרות, אחרי כל הטוב, הגיעה סטירת הלחי. ובמילים אחרות נוספות - אדם יוצא מהסופר עם כל תכולת העגלה, כשפניו נפולות וכאובות.
ואני אספר לך פרשנות אחרת לגמרי, שאת צריכה ללמוד אותה טוב טוב - שהתשלום בסופה של הקנייה הוא טוב מאוד. הוא טוב יותר טוב מכל ההנאה שתהיה לך מהמוצרים שבקנייה. הוא טוב רוחני של הידיעה שיש לך הכסף לשלם על כל המצרכים הללו, מתוך הכרה מלאה, כבר במהלך רכישתם, שמצרכים מונחים בסופר כדי שתיהני מהם תמורת תשלום. שתרכשי אותם מבעליהם, לא על מנת שתקחי אותם סתם כך. לשם כך קיימים בתי תמחוי, גמ"חים, וכל מיני חפצים שאנשים הפקירו ברחוב ואותם את יכולה לקחת בחינם.
אבל את רוצה לקחת בהנאה ובכבוד, וזה תמורת כספך, שהרווחת אותו בעבודה, ולא בקיבוץ נדבות או בתמיכה מגמ"ח. אמנם אין ביזוי בקיבוץ נדבות או בקבלת תמיכה מגמ"ח, ואפילו לא באיסוף חפצי הפקר ברחוב. אבל גם הרבה הנאה אין בכך. יש הרבה יותר הנאה לקבל את הכסף דרך המשכורת החודשית, ואיתו לקנות חפצים חדשים שאתה בוחר מתוך מבחר נוח.
כלומר, במילים אחרות, אדם יכול לצאת מהסופר (וברוב המקרים כך קורה) כשפניו שמחות מאוד. למרות ששילם במיטב כספו. בגלל ששילם ממיטב כספו.
והעניין השני - בא כאן כופר ומנסה לשכנע אותך שאין אלוקים ח"ו. מאיזה מקום את עונה לו שיש אלוקים? מאיזו ידיעה? למה הוא לא יכול לשכנע אותך בדבריו? ואם הטיעונים שלו היו הרבה יותר בוגרים ואינטליגנטיים, כן היית משתכנעת בכך?
או שיש ידיעה שהיא מעבר לדעת האנושית, שהיא ברובד הידיעה שביסוד האמונה, שאת כבר יודעת אותה?
אותה ידיעה צריך להשיג גם לגבי האמונה שהקב"ה טוב ומיטיב. צריך להבין איך להבין את זה. וזה לא דרך הדעת האנושית הפשוטה.
אני ואת ניצולות שואה. ועוד רבים שנולדו הרבה לאחר השואה. ויתכן שאת אפילו בוגרת של מחנה השמדה הרבה יותר גרוע משלי. מכל מקום, מנקודת הנחה כזו את צריכה לצאת.
וכניצולות שואה, אנו צריכות ללמוד איך לתפוס את החיים באופן לא נורמלי, לא מתקבל על הדעת, אבל נובע מאמונה חזקה יותר מכל תפיסה שכלית.
אני מכירה ניצול שואה אחד, בן 90, אבא של חברה שלי, שבערך מגיל 13 עד 17 עבר את השואה, איבד את כל משפחתו ו"טופל" ע"י מנגלה ימ"ש, שהסיר מגופו ללא הרדמה כמה שיותר איברים (כגון טחול, כיס מרה וכו'), ואחרי השחרור היה מאושפז בבי"ח בשווייץ בתת משקל נוראי עם שחפת וכו'. אח"כ קם, הקים משפחה חרדית ענקית שמחה ועליזה, מצא את אחותו ואחיו אחרי שנים רבות בברזיל ובארה"ב, וחי עד היום בריא ושלם, וחיוך נצחי חרוט על קמטי פניו.
מי חרט אותו? מה איפשר לו לגדל משפחה חרדית שמחה? הידיעה שביסוד האמונה.
אותה אנו צריכות ללמוד לרכוש. זה לוקח הרבה מאוד שנים. אני מבוגרת ממך כמעט פי שתיים, ועדיין יש לי הרבה שאלות. אבל גם ידיעה שיש תשובות שנרכשות באמצעות ה"איבר" שיכול לדעת מעבר לשכל האנושי.