אי יכולת לסיים זוגיות

אי יכולת לסיים זוגיות

שלום. אני בת 24, בזוגיות עם בן גילי במשך שנתיים וחודשיים. תחילת הקשר התחיל טוב ולאט לאט זה דעך. הוא אפאטי, אדיש אליי, אף פעם אין לו כח לצאת או לבוא אליי ואני עדיין אוהבת אותו ולא מסוגלת להיפרד ממנו למרות שאני יודעת שזה הדבר הנכון. האדישות שלו אליי משגעת אותי ואני משליכה את זה על הסובבים אותי. כל שיחה עם חברים או משפחה נתחילה ונגמרת כמעט רק בלהשתפך על היחס שלו אליי. זה הגיע למצב שחברים כבר לא מסוגלים לשמוע על זה וגם אמא שלי אמרה לי שהיא פשוט לא יכולה לשמוע עליו יותר אבל אני פשוט לא מסוגלת לעשות את הצעד ולהיפרד ממנו.
בעיה נוספת היא שבאתי מבית חרדי ואני חזרתי בשאלה ומנהלת אורח חיים חילוני לחלוטין. עם זאת אבא שלי לחוץ על חתונה. כבר מעל שנתיים יחד ובשביל חרדים זה זמן בלתי נסבל. זה הגיע למצב שהוא תפס את הבנזוג לשיחה וגער בו בנושא וביקש הסברים ותאריכים כי מבחינתו הוא לא רציני שכבר שנתיים יחד ואין הצעה אפילו. זה גרם לריבים ביני לבין בין הזוג וגם לריבים בין ההורים.
כולם רוצים שאני אסיים את הקשר הזה, שגם אם הוא יציע לי נישואין הרי שהנישואין האלה נידונו לגירושין שביניהן חיי אומללות קשים. אבל אני לא מסוגלת להיפרד ממנו ובזמן הזה אני מתעמרת ומענה את עצמי, את החברים שלי ואת המשפחה שלי. איך מסיימים עם זה? מה עושים?
 

alongrin

New member
בכל מערכת יחסים

טובה או רעה יש סוג של התמכרות... זה משהו ממש ביולוגי בגוף.
כמו בכל התמכרות, גמילה זה תהליך קשה וכואב..
בסמים קוראים לזה קריז, באהבה קוראים לזה שברון לב...
&nbsp
למרות שזה כואב, כנראה שבמקרה שלך זה הכרחי...
תהיה לך תקופה קשה, אבל אחר כך הגוף והנפש שלך יהיו נקיים.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
שאלה מאוד פשוטה:

האם את רוצה להפרד ממנו? זו השאלה האמיתית.

ומי שיקרא בזהירות את מה שכתבת, יגלה שלא כתבת בשום מקום שאת רוצה.
כתבת רק ש"את יודעת שזה נכון". אבל זה לא אותו דבר.

"אני יודעת שזה נכון" בד"כ פירושו "אני מבינה בהיגיון מה שכולם אומרים לי, אבל זה לא מה שאני באמת רוצה".

אז בואי תגידי במפורש: את רוצה, או לא רוצה להפרד ממנו?
ומשם נמשיך.

אני אקבל גם תשובה שחלק ממך רוצה וחלק לא. זה מצב אנושי טבעי.
אבל אז אבקש ממך לפרט בתשובה: מי החלק שרוצה? ומי החלק שלא רוצה?
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 
אני רוצה להיפרד ממנו אבל לא מסוגלת

קשה לי עם זה שבאתי ממשפחה חרדית שלוחצת עליי להתחתן...אני מפחדת שלא אמצא מישהו אחר ושאשאר לבד..כל הלחצים האלה, בנוסף העובדה שאני אוהבת אותו מונעים ממני לעשות את הצעד הזה..פתחתי אפליקציית היכרויות כדי לנסות להכיר חדשים אבל אני מרגישה שאני עושה את זה רק כדי שיהיה מישהו שימלא את המקום שלו. היום למשל יצאתי עם חברים למצעד ולמרות שאמרתי לעצמי ולהם שאני נפרדת ממנו אני ממשיכה לדבר איתו. לא יודעת מה לעשות
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לא קונה את "רוצה אבל לא מסוגלת"

חלק ממך רוצה וחלק אחר לא. לא משנה מה המניעים שלהם.
זאת הבעייה.
ואי אפשר לצאת נגד חלק שרוצה שתישארי שם.
עד שלא תכירי שיש בך את החלק שרוצה להישאר איתו, לא תוכלי לטפל בזה.
אי אפשר להתעלם לאורך זמן מחלק משמעותי בנו.
והחלק הזה לא יתן לך לסיים את הקשר.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

שקופה11

New member
פשוט מאוד

היא מבינה הגיונית שלא נכון לא להישאר בקשר הזה, אבל ריגשית הניתוק קשה.
זה קשה, אבל אפשרי.
ברור שהיא רוצה, ככה לפחות אני מבינה, והגיוני שהיא לא מסוגלת כי הקושי והפחד מנהלים אותה. רגשית, היא אוהבת (ולאו דווקא את הבן אדם עצמו, אלא את הסיטואציה אותה היא חיה - זוגיות ).
היא גם מביעה חשש שאולי לא תמצא אחר ורוצה לגרום נחת להורים שלה.
כל זה מביא למערבולת רגשות ומחשבות והרבה מאיתנו (נשים וגברים כאחד) נסחפים למערכות כאלה והולכים איתם עד הסוף גם אם הם יודעים בתוכם שזה לא נכון להם.
אני מציעה לך להניח לזוגיות הזאת ההגיון כאן צריך לגבור על הרגש.
יהיה קשה, ללא ספק. זה הזמן להעזר באיש מקצוע כדי לעבור את התקופה הקשה.

ממליצה לך על ספר "איך לרפא לב שבור" של גיא וינש. לי באופן אישי מאוד עזר.

בהצלחה.
 

נומלה

New member
אני רק מילה מנושא מים

נראה לי שאת דוגלת בשיטת "לא שופכים מים מלוכלכים עד שיש מים נקיים". פרידה זה לא: נרשמתי לאתר היכרויות וכאשר יבוא אחר, אני אפרד מהנוכחי. תפרדי, תנקי את הראש (ואת הלב), תלמדי לחיות עם עצמך, ואת תתחילי לחפש שוב.
עולה אלי תחושה שיש בך פחד לחיות איתך. על זה צריך להתגבר.
 
תני לאנשים סביבך לעזור לך. דברי עם אנשים, הייתי אומרת -

בעיקר עם ההורים שלך, חברים, או בנות הדוד וכו'.
אני אישית לא מאמינה בלמצוא בן זוג אונליין. צריך המון סבלנות והרבה הרבה דייטים קשים ומבאסים בשביל למצוא מישהו שאפשר להתאהב בו. אבל משפחה, חברים, חלק מהם בטוח ירתמו לעזרתך. ספרי להם שאת מסיימת את הקשר הקודם, ובקשי מהם שיכירו לך גברים צעירים שמחפשים קשר רציני.
אני חושבת שבעיקר במשפחות חרדיות ומסורתיות, זו בקשה שמתקבלת על הדעת.
מלאי את הלו"ז שלך בעבודה/לימודים ודייט פעם בשבוע עם גבר שהכירו לך. לא תהיה לך דקה פנוייה לחשוב על הבחור הקודם, תכירי חדשים. אין לך מה להפסיד פה.
&nbsp
 

נוסעת27

New member
בכל קשר זוגי יש שילוב של שני מוטיבים

הרגש והשכל. בזוגיות בריאה ונכונה יש שילוב של שניהם במינונים כאלה או אחרים. כלומר- הרגש לאדם שאיתנו בשילוב עם ההבנה השכלית שהוא טוב לנו ושאנחנו רוצים להיות איתו. הבעיה מתחילה כשאין איזון בריא בין הדברים. יש כאלה שנשארים עם מישהו מתוך ההגיון (הוא מתאים לי, הוא נוח לי וכו') אבל רגש אין. יש כאלה כמוך שמבינים קוגנטיבית שהקשר לא טוב אבל יש גם את הרגש שמתקשה להרפות.
&nbsp
אני חושבת שהסיבה שאת משגעת את הסביבה בדיבורים עליו היא שאיתו את לא יכולה לדבר, וגם לא עם עצמך, אז את מחפשת מענה מבחוץ. במצב כזה הייתי הולכת לדבר עם מישהו מקצועי, כי כמו שכבר הבנת מענה אצל המשפחה והחברים לא תקבלי. את מנסה להבין את עצמך ואת הקשר דרכם וזה לא יעבוד. פה זה תפקיד של טיפול- אדם מקצועי שכל תפקידו ומהותו הוא לעזור לך להבין את עצמך ואת הדרך שבה את רוצה ללכת. וגם לתת לך מענה ותמיכה כשיגיע הזמן להחלטות קשות.
&nbsp
אני באופן אישי מאוד מבינה את הפחד שלך. ומנגד גם לא מבינה אותו. כלומר- בעברי נקלעתי גם למצב כזה, שהיה צורך לסיים קשר זוגי והבטן הובילה לשם. אבל לי לקח זמן. מאותם פחדים שאת מתארת- אשאר לבד וכו'. שם השכל דווקא אמר שיש לנו מן המשותף, שהוא חכם, שהוא אחלה, שזה נראה בסדר ובטוח להישאר. אבל הרגש לא היה שם, למרות ששכנעתי את עצמי שכן. כשסוף סוף יזמתי את הפרידה, רעדו לי הרגליים בדרך לשיחה הזו. כשסיימנו אותה- חשתי הקלה ענקית. ע-נ-ק-י-ת. פתאום כל הפחד נעלם. הקלה על כך שאזרתי את האומץ, ושזה מאחורי.
&nbsp
ומה אח"כ? פתחתי חזרה את הדלת לזוגיות שכן תתאים לי. והייתי מבוגרת ממך בשנים לא מעטות. וניהלתי שתי מערכות יחסים רציניות אחרי הקשר ההוא שעם האחרון התחתנתי.
&nbsp
את צריכה להבין שפחד הוא לא סיבה מספיק טובה להיצמד למשהו שהוא לא טוב לנו. להישאר במקום שתוקע אותך מתוך פחד זו טעות ענקית. את צריכה לפרק את הפחד הזה ולהבין את השורש שלו- האם לבחורה בת 24 זה ריאלי לחשוש שהיא תישאר לבד? האם את צריכה להתחתן עם מישהו שהמשפחה שלך בעצמה לא חושבת שהוא מתאים לך ושזה יסתיים בגירושין רק בגלל שאבא לוחץ? הרי זו תהיה התוצאה של הלחץ הזה. אז מדוע הלחץ הוא בכלל רלוונטי?
&nbsp
האם זה באמת כזה מפחיד להיות לבד? אני מבינה שפתחת כרטיס באתר היכרויות כי את ככל הנראה מנסה לבדוק אופציה להכין לעצמך את הקרקע עוד לפני שסיימת את הקשר. לדעתי זו טעות. זה בסדר להיות לבד קצת, לעכל את הפרידה, להתאבל (כן כן. זה בסדר להתאבל על משהו שנגמר, גם אם אנחנו סיימנו אותו) להכיר את עצמך קצת בלי התלות בזוגיות הזו. לטפח משפחה, חברים, תחביבים וכו'. ואז אחרי תקופה כזו שאת קצת יותר מחוזקת ומכירה את עצמך לחפש לך זוגיות חדשה שיותר תתאים לך.
&nbsp
הכי חשוב- לא לפחד מכאב. לא לפחד מתחושת בדידות או צער. להבין שגם הן חלק מהרגשות שמותר להרגיש. ברגע שתשחררי מהפחד הזה, ותביני שזה לגיטימי להרגיש כל מני דברים בחיים, גם רגשות שליליים לפעמים, אולי יהיה לך קצת יותר קל לשחרר.
&nbsp
בכל מקרה כל העצות שנתתי לך הן על רגל אחת. טיפול יעזור לך להעמיק עם עצמך ולחדד את ההתמודדות שלך ולאן את רוצה ללכת.
בהצלחה!
&nbsp
&nbsp
 

kagome10

New member


 

adam33

New member
קרנות המזבח

את כל כך מחזיקה בו כאילו מדובר בקרנות המזבח עד שאינך יכולה להרפות.
אין ספק בליבי שמדובר בקשר שאינו בריא לא לך ולא לו.
המשפחה עדיין לא נכנסת לדילמה.
ברגע שאת לא מסוגלת להרפות את חונקת את הקשר ומעבר לכך את לא יכולה לחשוב בצורה רציונלית.
השילוב שלך בין חתונה מוקדמת כמו במקום שהיית בו לבין העתיד צופן בחובו המון קשרים אמיתיים מזה שיש לך כעת מקבעים אותך וגורמים לך חרדה עד כדי חרדה קיומית.
קשה לייעץ במצב הזה והדבר שאני כן יכול להגיד לך זה שתפתחי את האפשרות להכיר עוד זוגות בכדי להבין האם יש לך ביד אוצר או קופסת קרטון ריקה.
תירשמי לחוגים, תצאי עם חברות, תוציאי כל מה שיש לך בלב ולא משנה כמה פעמים, רק אם תעשי זאת אז גם בפנים בלב שלך את תרגישי שמיצית כי כעת זה נראה כאילו ההתחבטות הזו שייכת רק לך בדיסקרטיות ובפנים אבל כשזה יהיה גם נחלת שותפים את תביני ל לאט שהדרך הנכונה היא זו שלא חשבת עליה.
בהצלחה , אני יודע שזה קשה כי היתי שם.
 

Bogen2

New member
אלה החיים שלך וההחלטות אך ורק שלך

אם לרצות את ההורים נכנס כאן כשיקול- תצטרכי להשלים עם שנות נישואין אומללות כמו שאת מתארת... חתונה כאן בכלל לא נשמע כמו שיקול..
 

Yaelshachor

New member
פרקטית...

תתפסי רגע של אומץ ותגידי/תכתבי לו שזה נגמר. זו תהיה התקדמות גדולה גם אם לא באמת הסוף המיידי. יתכן ולא תמצאי מישהו אחר, או שתמצאי רק בעוד הרבה זמן. זה סיכון שאת צריכה להחליט לקחת. ככה זה בחיים, לא תמיד אפשר לדעת מראש, אבל אלה החיים שלך וזה סיכון לגיטימי שמותר לך לקחת גם אם ההורים שלך לא יאהבו את זה. בהצלחה
 
אני גם הייתי כמוך, נתקעת עם גברים לא מתאימים משך שנים

&nbsp
למרות שברור לי שהם לא טובים לי.
אני כמעט בטוחה שזה איכשהו קשור אצלך (כמו אצלי ואצל חברות שיש להם סיפור דומה) לחוויות ילדות כבדות יותר. ברור שאין לי מושג מה עברת.
אבל אני יכולה להגיד לך דבר אחד, בוודאות, שהוא במאה אחוז נכון גם אצלי וגם אצל חברות עם מצב דומה. עם כל החוויות הזוגיות שעברנו בחיים וחתונות וילדים, אני היום מסתכלת אחורה יודעת שאם היו נותנים לי לחזור אחורה בזמן אז לא הייתי נתקעת עם הגברים האלה משך שנים ולא מספרת לעצמי שאני מאוהבת ולא מסוגלת לעזוב.
למעשה, ביום שהייתי מבינה שזה לא זה, הייתי מייד נכנסת לאוטו, מתניעה ועפה משם. לא מבזבזת אפילו עוד שעה איתו.
גם לא הייתי מקבלת בהבנה התנהגות לא הולמת, כמו שפעם הייתי מעלימה עין וסוחבת עוד שנתיים שלוש של התנהגות כזאת.
ברגע שהוא היה מראה התנהגות לא הולמת - אני באוטו מתניעה. זה פשוט לא שווה את הזמן שלך, לא את האושר שלך, לא את העצבים שלך, לא את המחשבות שלך. לא את הלחץ שזה מעמיס על אבא שלך.
תשקיעי רק בעצמך, במקום לשבת ולחשוב עליו, תעשי יוגה, תלמדי משהו שיקדם אותך, חבל על כל יום שעובר שבו בזבזת איזשהו משאב על גבר לא ראוי, תשקיעי רק בעצמך ובמקביל משאירה את עצמך פנוייה ונקייה רגשית למערכת יחסים חדשה שתמלא אותך באושר.
אבל אולי צריך לחיות הרבה יותר זמן מ-24 שנה כדי להבין את הנכונות של זה.
&nbsp
 

נהורית1

New member
האם ניסיתם טיפול זוגי?

בהחלט יכול להיות שאתם לא מתאימים זה לזה. אותי מעניין למה הוא לא קם ועוזב. למה הוא נשאר איתך בקשר שוודאי גם לו לא כל כך טוב. אם תשחררי קצת את המוסרות שאת מחזיקה בו, אולי הוא יתרצה ויהיה יותר קשוב אלייך. עצם העובדה שאת מחזיקה בו חזק זה מרתיע. תנסי לדבר איתו, תראי לאן נושבת הרוח, אולי הוא בכלל לא בקטע של נישואים אלא רק חברות.
וכפי שכתבתי בכותרת, תנסי לקחת איתו כמה טיפולי זוגיות, ואז תחליטו מה הדרך הנכונה לשניכם.
בהצלחה.
 
למעלה