אי רישום בית משותף הגיע עד לביהמ"ש העליון...מי אשם ?

[פרל דוד]

אי רישום בית משותף הגיע עד לביהמ"ש העליון...מי אשם ?

הסכסוך הסבוך בין חברת הבנייה לבעלי הדירות הוכרע בחלוף שנתיים בפסק דין במחוזי שהעניק לבעלי הדירות כל מה שביקשו מבלי לנמק, וזאת בשל היעדרות עורך הדין של חברת הבנייה מאחד הדיונים.
בערעור לביהמ"ש העליון נקבע בתחילת השבוע האחרון כי לא הגיע לחברה העונש שקיבלה. התיק הוחזר לדיון מחודש במחוזי.

סיפור המעשה :

חברת הבנייה "נאות חן הנדסה וייזום בע"מ" איכלסה בשנת 1998 בניין שהקימה בחדרה, החברה לא הצליחה במשך שנים רבות לרשום אותו כבית משותף, ומצאה עצמה נתבעת בבית המשפט המחוזי בטענה שהפרה את הסכמי המכר ונהגה בחוסר תום לב מובהק. הבעיה העיקרית היא שכל עוד הבית לא רשום כמשותף, בעלי הדירות לא יכולים לרשום את זכויותיהם בטאבו.

התביעה, שהוגשה בינואר 2012, כללה מספר סעדים, בהם מינוי כונס נכסים לביצוע הרישום ופיצוי של 400,000 שקל על עגמת נפש.

בכתב ההגנה טענה חברת הבנייה כי פעלה ועודנה פועלת ללא לאות לרישום הבית כבית משותף, וכי מעולם לא הפרה את ההסכם עם הדיירים, ולכן אינם זכאים לפיצוי.

בפברואר 2014 הוסכם שהמערערת תפעל לרישום הבית המשותף תוך זמן סביר ונקבעו דיוני "תזכורת" על מנת לדווח על המתרחש. אחד מהם היה אמור להתקיים ביולי 2014, אך עורך הדין של המערערת לא הגיע אליו, כיוון שהייתה התקדמות בהליכי הרישום והוא סבר שאין צורך בנוכחותו.

אלא שהייתה זו טעות: ההיעדרות הובילה לכך שבית המשפט פסק לבעלי הדירות את כל הסעדים שביקשו, מבלי לנמק את פסק הדין – "פסק דין במעמד צד אחד" בעגה המשפטית.

הסבריו של עורך הדין לא הועילו, וסגן הנשיא יצחק כהן סירב לבטל את פסק הדין. בערעור שהוגש לעליון בקיץ 2014 טענה חברת הבנייה שפסק הדין שגוי כיוון שניתן כעונש ומבלי להכריע במחלוקות האמיתיות שנותרו פתוחות.

הדיון בביהמ"ש העליון -

הרכב של 3 שופטים בראשות השופט צבי זילברטל פסק לטובת המערערת. נקבע כי בית המשפט המחוזי לא היה רשאי לתת פסק דין שאינו מנמק מדוע התקבלה עמדת המשיבים בשלב מאוחר של ההליך, אחרי שהעדויות והראיות נפרשו בפניו.

השופט קבע כי החוק מסמיך את בית המשפט לפסוק לטובת תובע אם הנתבע לא מגיע לדיון, אולם לא ראוי לעשות כן בשלב כה מאוחר של ההליך.
בשלב כזה, פסק השופט, בית המשפט לא יכול לתת פסק דין רק משום שבא כוח המערערת לא התייצב לדיון "תזכורת", ולהשאיר כל כך הרבה שאלות פתוחות:

האם המערערת בכלל הפרה את ההסכם?

האם התאמצה מספיק בפעולותיה לרישום הזכויות?

האם גם למשיבים יש יד בעיכוב הרישום?

כיצד חושב סכום הפיצוי?
כל השאלות הללו לא נענו.

גם אם היעדר ההתייצבות לא היה מוצדק, וגם אם בית המשפט היה רשאי להטיל בשל כך סנקציה, פסק דין במעמד צד אחד אינו הסנקציה המתאימה, קבע השופט. בשלב הזה היה על בית המשפט להתייחס לממצאים, לדון בהם, להכריע בשאלות ולנמק את הכרעתו.
"מחדלה של המערערת, שלא התייצבה ל'תזכורת', אכן גרם תקלה ולא היה אמור להתרחש, אך התגובה לכך לא היתה יכולה לבוא בדמות פסק דין שכמוהו כפסק דין הניתן בהיעדר כתב הגנה", סיכם השופט, ובהסכמת חבריו – השופטים אסתר חיות ואורי שהם – והורה לבטל את פסק הדין ולהחזיר את הדיון לפסק דין מנומק במחוזי.
פסק הדין נחתם בפניית השופט זילברטל לצדדים להגיע להבנות ולחסוך התדיינות נוספת.
לא נפסקו הוצאות.

פסה"ד המלא - http://www.psakdin.co.il/Court/ע-א-...ה-וייזום-בע-מ-נ-אדמונד-לזרוב-ואח#.Vvw2_pwrIdU

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
פרל דוד סלולרי - 052-8964914
מידענות,איתור מקרקעין, יזמות בנדל"נ, יעוץ פרטני למתחמי נדל"נ.
מייל - [email protected]