אי שליטה בסוגרים - ייתכן שאנחנו שם
לצערי ייתכן שאנחנו מידרדרים עוד שלב. לכאורה עסקים כרגיל, כלומר הכרגיל שהתרגלנו אליו בשנים - בחודשים האחרונים. אבל לאחרונה אבא שלי היקר שוהה שעות בשירותים, אמא מדווחת על תחתונים מוכתמים, עשינו טיול משותף בסוף השבוע וכשעמדנו להיכנס למוזיאון אבא שלי אמר "אני לא יכול יותר" ולא הספיק להגיע לשירותים, מרחק של עשרים - שלושים מטר. אינני יודעת אם זה היה עניין חד-פעמי, שלשול או משהו, משהו פיזיולוגי שתלוי בגיל, או אולי חלק ישיר מן האלצהיימר. אני לא יודעת איך להתייחס למצב החדש, האם לזה התכוון המשורר והביטוח הלאומי ב"אי שליטה בסוגרים"? איך עלינו לנהוג כעת? לעבור לחיתולים? אני מניחה שכבודו העצמי של אבא, שעדיין קיים, לא יאפשר זאת. ואולי זה הרגע לפנות לביטוח הלאומי ולהתחיל לטפל בהליכים לקבלת עובד זר? מה אתם אומרים.
לצערי ייתכן שאנחנו מידרדרים עוד שלב. לכאורה עסקים כרגיל, כלומר הכרגיל שהתרגלנו אליו בשנים - בחודשים האחרונים. אבל לאחרונה אבא שלי היקר שוהה שעות בשירותים, אמא מדווחת על תחתונים מוכתמים, עשינו טיול משותף בסוף השבוע וכשעמדנו להיכנס למוזיאון אבא שלי אמר "אני לא יכול יותר" ולא הספיק להגיע לשירותים, מרחק של עשרים - שלושים מטר. אינני יודעת אם זה היה עניין חד-פעמי, שלשול או משהו, משהו פיזיולוגי שתלוי בגיל, או אולי חלק ישיר מן האלצהיימר. אני לא יודעת איך להתייחס למצב החדש, האם לזה התכוון המשורר והביטוח הלאומי ב"אי שליטה בסוגרים"? איך עלינו לנהוג כעת? לעבור לחיתולים? אני מניחה שכבודו העצמי של אבא, שעדיין קיים, לא יאפשר זאת. ואולי זה הרגע לפנות לביטוח הלאומי ולהתחיל לטפל בהליכים לקבלת עובד זר? מה אתם אומרים.