../images/Emo145.gif../images/Emo141.gif
שלום ליקה, ותודה מוגג על שהפנית לבלוג נהדר ותודה ליקה, על מילים..שנעתרים הם פצעֵי אוהב.. קראתי וכאבתי מחדש אותי לא נשכה קרציה אני לא שכבתי בבית חולים אבל מאיר אריאל הוא אבא בשבילי (ואמא היא נתנאלה, לא לאה גולדברג). וביום שהוא מת הבנתי לראשונה שיום אחד אני אחדל.