שלום משהמשה
כמובן שאני מסכימה עם דברי קודמי לגבי הרגעת אביך. יותר מכך: הוא חייב לדעת ולהבין שיהיו עוד התפרצויות כאלה, בעוצמה כזו או אחרת, ואולי גם כדאי "ללמד" אותו ל"התנהג נכון" בעתיד. "להתנהג נכון" זו כל אותה שורה של עצות שאנחנו תמיד נותנים כאן: לא להתווכח איתה, לזרום עם כל מה שאומרת, להתנצל אם היא מאשימה אותו במשהו וכו' וכו'. הכל מתוך מטרה למתן ולהרגיע אותה, אפילו על חשבון הכבוד האבוד שלו. האם הוא פתוח לקריאת ספרים? יש כמה ספרים (למשל "36 שעות ביום" ועוד) שכותבים על הבעיה של ההתפרצויות של החולים, ועל ההתנהגות המומלצת לסביבה במקרים כאלה. אולי קריאה בספר אובייקטיבי תשכנע אותו יותר... כנ"ל לגבי הפורומים של משפחות חולים, או אפילו תדפיס לו כמה מהמסרים בפורום הזה. ולגבי ההתפרצויות עצמן: קיימות תרופות הרגעה טובות ונטולות תופעות לואי, אבל זה חייב לבוא עם המלצה של רופא. אימא שלי מקבלת תרופה בשם ריספרדל, שעשתה לה נפלאות. היא שקטה ורגועה. היה לנו פה בפורום בעבר דיון בנושא,האם לתת תרופת הרגעה לחולה בעל התפרצויות, אפילו אם הופכת את החולה לזומבי במקצת. הדעה הכללית (ובטח ובטח הדעה הפרטית שלי) היתה שזה כדאי, הן למען החולה והן למען הסביבה שלו. שורה תחתונה: פנה עם אימך לרופא, ועבוד עם אביך על הבנת המצב.