אלי כ ה ן
New member
אכזבה מהחלטת בגץ של היום - וגם נחמה
אכזבה גדולה יש לי מששת שופטי בג"ץ שהכשירו היום את "חוק האזרחות". אך גם חמשת שופטי המיעוט אינם יכולים לפטור עצמם מביקורת. ראש וראשון להם הוא מנהיג קבוצת המיעוט, אהרן ברק, שאמנם היה מספיק אמיץ כדי לפסול את "חוק האזרחות", אך מצד שני סתר עצמו: מצד אחד, ברק סבור שאין בנימוקים "הבטחוניים" מידתיות המספיקה לחוקתיותו של חוק דורסני אי-שויוני (על רקע לאומני) המונע אזרחות ישראלית רק מפלשתינים (לא-ישראלים) שנישאו לישראלים. מצד שני, הוא סבור שיש בנימוקים "הבטחוניים" מידתיות המספיקה לחוקתיותו של חוק דורסני אי-שויוני (על רקע לאומני) הכופה רק על יהודים (כולל לא-ישראלים) - ילידי כפר דרום - להיעקר בכח מכפר-מולדתם שהוקם לפני קום מדינת-ישראל ושמצוי מחוץ לגבולות ריבונותה של מדינת-ישראל הַכּוֹפָה את אקט-ההעברה. ההחלטה מהיום של בג"ץ - אשר כבר פעם שנייה (אחרי תמיכתו בהתנתקות) מאדיר את כוחו של השילטון במקום לרסנו - מהווה תעודת עניות ליחסו של בג"ץ לליברליזם, לזכויות האדם, לכבוד האדם, לשויון ולחופש. נחמה פורתא אפשר למצוא בדעתו החריגה של השופט אדמונד לוי, אשר לאכזבתי אמנם חרג הפעם ממנהגו כשהצטרף היום לדעתו הלאומנית-בטחוניסטית של הרוב, אך לפחות הישעה את תוקפה של דעתו הנ"ל לתשעה חודשים בלבד - בקובעו כי אם עד סוף פרק זמן זה לא תבצע הַכְּנֶסֶת בחוק את השינויים הליברליים המתבקשים מתוך ערכי חוק כבוד האדם וחרותו - אזי ספק בעיניו אם יהיה ניתן להגן פעם נוספת על דורסניותו של חוק כזה. בכך ממשיך לוי (באופן סמוי) קו ליברלי דומה - שבו הוא החל מאז שפסל (בדעת מיעוט) את חוקיותו של "חוק ההתנתקות" - בטענה שערכי חוק כבוד האדם וחרותו עדיפים על פני דורסניות-לאומנית המתימרת לקבל עיגון-חוקי עבור שוד-של-ממש המתעטף באיצטלת "פיצויים" תחת מסווה של שיקולים "בטחוניים"-כביכול. עם זאת, לוי לא היה מספיק אמיץ כדי להצטרף גם הפעם באופן מלא לדעתם של שופטי-המיעוט: ברק בייניש פרוקצ'יה ג'ובראן וחיות - שפסלו היום את "חוק האזרחות" הלאומני הדורסני המפלה והאנטי-ליברלי, כשם שבשעתו גם הם לא היו בעלי יושר אינטלקטואלי (כפי שהיה אז ללוי) לפסול את "חוק ההתנתקות" הלאומני הדורסני המפלה והאנטי-ליברלי.
אכזבה גדולה יש לי מששת שופטי בג"ץ שהכשירו היום את "חוק האזרחות". אך גם חמשת שופטי המיעוט אינם יכולים לפטור עצמם מביקורת. ראש וראשון להם הוא מנהיג קבוצת המיעוט, אהרן ברק, שאמנם היה מספיק אמיץ כדי לפסול את "חוק האזרחות", אך מצד שני סתר עצמו: מצד אחד, ברק סבור שאין בנימוקים "הבטחוניים" מידתיות המספיקה לחוקתיותו של חוק דורסני אי-שויוני (על רקע לאומני) המונע אזרחות ישראלית רק מפלשתינים (לא-ישראלים) שנישאו לישראלים. מצד שני, הוא סבור שיש בנימוקים "הבטחוניים" מידתיות המספיקה לחוקתיותו של חוק דורסני אי-שויוני (על רקע לאומני) הכופה רק על יהודים (כולל לא-ישראלים) - ילידי כפר דרום - להיעקר בכח מכפר-מולדתם שהוקם לפני קום מדינת-ישראל ושמצוי מחוץ לגבולות ריבונותה של מדינת-ישראל הַכּוֹפָה את אקט-ההעברה. ההחלטה מהיום של בג"ץ - אשר כבר פעם שנייה (אחרי תמיכתו בהתנתקות) מאדיר את כוחו של השילטון במקום לרסנו - מהווה תעודת עניות ליחסו של בג"ץ לליברליזם, לזכויות האדם, לכבוד האדם, לשויון ולחופש. נחמה פורתא אפשר למצוא בדעתו החריגה של השופט אדמונד לוי, אשר לאכזבתי אמנם חרג הפעם ממנהגו כשהצטרף היום לדעתו הלאומנית-בטחוניסטית של הרוב, אך לפחות הישעה את תוקפה של דעתו הנ"ל לתשעה חודשים בלבד - בקובעו כי אם עד סוף פרק זמן זה לא תבצע הַכְּנֶסֶת בחוק את השינויים הליברליים המתבקשים מתוך ערכי חוק כבוד האדם וחרותו - אזי ספק בעיניו אם יהיה ניתן להגן פעם נוספת על דורסניותו של חוק כזה. בכך ממשיך לוי (באופן סמוי) קו ליברלי דומה - שבו הוא החל מאז שפסל (בדעת מיעוט) את חוקיותו של "חוק ההתנתקות" - בטענה שערכי חוק כבוד האדם וחרותו עדיפים על פני דורסניות-לאומנית המתימרת לקבל עיגון-חוקי עבור שוד-של-ממש המתעטף באיצטלת "פיצויים" תחת מסווה של שיקולים "בטחוניים"-כביכול. עם זאת, לוי לא היה מספיק אמיץ כדי להצטרף גם הפעם באופן מלא לדעתם של שופטי-המיעוט: ברק בייניש פרוקצ'יה ג'ובראן וחיות - שפסלו היום את "חוק האזרחות" הלאומני הדורסני המפלה והאנטי-ליברלי, כשם שבשעתו גם הם לא היו בעלי יושר אינטלקטואלי (כפי שהיה אז ללוי) לפסול את "חוק ההתנתקות" הלאומני הדורסני המפלה והאנטי-ליברלי.