אכזבות- סיפור חיי

[s h i r k u s h]

אכזבות- סיפור חיי../images/Emo178.gif

למה אני מרגישה שכל מה שאעשה זה עדיין לא יהיה מספיק? למה אני מרגישה שלא משנה כמה אני אתאמץ אני איכשל תמיד? למה אני מרגישה שאני מאכזבת את כולם ואפילו את עצמי? למה אני מרגישה כל כך סתומה כשאני יודעת שאני לא? איך מתמודדים עם אכזבות כשזה קורה כל הזמן

הכוונה לאכזבה שלנו את אחרים

 

[אופירA]

חולשות - יש לכל אחד

כי את לא מקבלת את החולשות שלך בשלווה, ולא מבינה שיש לך חולשות כמו שלכל אחד יש. יש לך ציפיות להיות גב' מושלמי. אז ברור שיהיו לך אכזבות. גב' מושלמי ואדון מושלמי יש רק זוג אחד: ההורים שלי! אני, ואת, וכל האחרים לא יכולים להיות מושלמים. אם נלמד לחבק את החסרונות שלנו (כמו שההורים שלי היו צריכים לעשות אם הם היו נורמלים), נגלה שכל מה שאנו עושים זה מצויין, ואפילו מעל ומעבר! שאין צורך להתאמץ, כי אני כל הזמן מצליחה! שכולם מרוצים ממני, ואני - הכי הרבה! (ומי שמתעקש עדיין לא להיות מרוצה ממני, לא מעניין אותי בכלל, ומסווג כדפוק). שאני לא מצליחה להבין למה אי פעם חשבתי שאני סתומה, אם אני כ"כ גאונה? אחרים מאוכזבים מאיתנו, כי אנו משדרים כישלון. הם מגיבים לזה. אם יש מי שמאוכזב ממני למרות שאני מוצלחת, סתם כי בא לו להחליש אותי ע"מ שהוא ירגיש מוצלח עם עצמו - למה לכל הרוחות שאני אתעניין במה שהוא אומר????? אם אני מאמינה בכך שאני כישלון, כל דבר שאעשה לא יצליח לי. זה Loop (לולאה, מערבולת). אם אני אתייחס לחולשות שלי בסלחנות, ואתרכז בחשיבה על ההצלחות שלי ועל היכולות שלי - אגיע לאיזון, וזה ישפיע על ההתנהגות לכיוון חיובי. גם זה Loop! ואם נתקלתי בסיטואציה של כישלון - לא לפחד ולברוח מהמציאת בהיסטריה. לעמוד שם באומץ עם עצמי, לחוש את הפחד הנורא, ולחייך. להאמין שזה לא כל כך אסון נורא. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה. לזכור שזה יעבור, ולהתחיל שוב מהתחלה כאילו לא קרה כלום! ניסים קורים ככה! ניסים!

 

[אנונימי80]

אופירה,

האם את פסיכולוגית או משהו כזה? איפה למדת את כל זה?

 

[אופירA]

ציטוט של הפסיכולוגית שלי

והרבה פרשנות שלי. ברצינות - פסיכולוגית לא יכולה לדעת את כל הדברים האלה, אם היא לא עברה אותם בתוך עצמה. אני עברתי הרבה חוויות מיוחדות וקשות, הרבה מאד שנים. עם הבעיות שלי עוד לא גמרתי - אבל תחושת ההשלמה הפנימית שהגעתי אליה היא בריאות שאין כדוגמתה. אני אחת עם קבלות של חולת נפש, אבל בטעות. יש לי הפרעת אישיות מסכנה, ותו לא. חלק מהרופאים גם הודו שהם לא ממש ידעו מה לעשות עם האבחנה שלי, אז הם כתבו מה שבא להם (כדי שלא יחשבו שהם לא יודעים...). במשך 22 שנה היו לי פסיכולוג אחד שהזיק לי והוביל אותי לעברי פי פחת, כמה פסיכולוגים שסתם לא עזרו, כמה פסיכולוגים שעזרו קצת (והאמינו בי בגדול), ופסיכולוגית אחת (היום) מדהימה שהעמידה אותי על הרגליים 7 פעמים, ומאמינה בי בגדול! אפילו אני כבר מאמינה בעצמי! בפורומים אני מנסה לחזק אנשים מהניסיון שלי. כי לי זה נתן המון כשאנשים שיתפו אותי בניסיון החיים שלהם, והבינו אותי ממקום של בעל ניסיון. אבל הכי חשוב - כשאני "עוזרת" לאחרים בלהגיד להם את מה שאני מאמינה בו, אני מפנימה אותו יותר בתוך עצמי! (מה לעשות - יודעת יודעת, אבל הכל שברירי ונוטה להתמוטט על כל פווו...) התמיכה בצרה של זולתי עוזרת לי להבריא!

 

[אנונימי80]

יפה מאוד

יש לך איי סי קיו או מסנג'ר?

 

[אופירA]

לא לקלל!

אני לא יודעת מה זה! אפילו מהפורומים אני מנסה להיגמל, כי זה ממכר. אנשים שלחו לי הודעות דרך הכרטיס האישי, והתכתבנו.

 

[opalit]

נו מה...

ועם מנהלת כזאת אפשר שלא להתמכר?

 

[אופירA]

גדולה!

 

[broken child]

../images/Emo45.gif אי אפשר,אין עליה ../images/Emo23.gif

 

[opalit]

את

מקסימה

 

[BellA עלמה]

איך מתמודדים

אני רואה את זה כחלק מהחיים לאט לאט מתחזקים זה כואב אבל בסוף שה עובר כמו גלים בים וממשיכים הלאה

 

[ציפור דרור מעופפת]

זה באמת

יפה, הבאת חיוך על פני.

 

[גולשת לרגע]

../images/Emo99.gifיש לי עצה קטנה בשבילך../images/Emo24.gif

תעשי משהו בשביל עצמך ולא בשביל אחרים....לשם שינוי

 

[גולשת לרגע]

זה היה למאוכזבת ולמאכזבת..