אכילס עומד אחרון
אוקי שלום אז אני חדש פה וכחלק מהמאמצים להחיות את הקהילה הזאת החלטתי לנסות ולכתוב משהו. רציתי לשתף אתכם באיזה פירוש שלי ליצירה שאני אישית מאוד אוהב. אני לא מבין גדול בפואמה אבל אני אתן לזה ניסיון בכל זאת. Title: Achilles Last Stand Album: Presence (1976) אוקי אז אני בטוח שכבר כולם פה ואפילו אני בשתיים וחצי הודעות שכתבתי פה, יודעים שזפלין לא בדיוק הרכב של ליריקה מגוונת. אז יבואו עכשיו כל המתחכמים ויגידו ש"מדרגות לגן עדן" זה השיר הכי טוב בכל הזמנים וכהנא וכהנא ואתם יודעים מה? אני מסכים! אבל כל כך הרבה פירושים יש לשיר הזה והאמת זה מתחיל לשעמם... אז הנה שיר קצת פחות מוכר (בצורה מאוד מאוד יחסית) של זפלין מאלבום שלדעתי הוא הטוב ביותר של ההרכב (גם לדעתו של ג'ימי פייג') וגם האהוב עלי מכולם. לא קשה לנחש שרוברט פלאנט היה פריק של עולם הפנטזיה והמיתולוגיה ובתור התמלילן העיקרי של ההרכב לא חסך מלהראות את זה. פלאנט היה ידוע כמעריץ גדול של ספרי "שר הטבעות" ו"ההוביט" ורבים משירים שכתב מלאים בדימויים מספרים אלו ומעולם הפנטזיה בכלל... (בראשם Ramble On מתוך האלבום השני). "אכילס עומד אחרון" הוא הרצועה הראשונה באלבום והוא למעשה בין השירים היותר "קשים" של ההרכב. אורכו של השיר הוא קצת יותר מ10 דקות! בשיר בעיקר בולט התיפוף האגרסיבי של בונהם שמהוה את הבסיס של הקצב וביחד עם פול ג'ונס קיבלנו כאן שיר מחוספס ורוקיסטי כמו שרק לד יודעים לעשות מבחינה מוסיקלית, השיר בנוי באופן מאוד דרמטי ובעצם כל הזמן נדמה שמהירותו גוברת אבל זה בעצם רק הפעימות לב שלכם. קטעי המעבר בין ליריקה לליריקה מתחילים כריקניים ומשעממים אך ככל שהשיר רץ קדימה, המעברים מקבלים תוספות ומגיעים לשיא באחד המשפטים האחרונים. הסולואים של פייג' על הגיטרה מלהיבים ומרגשים כתמיד והפעם גם מאוד דרמטיים ובעלי סאונד מיוחד. השיר היה מאתגר להקלטה כיוון שמשתתפים בו מספר גיטרות והגיטרה הכפולה המפורסמת של פייג' עזרה לו רק בהופעות ולא בהקלטות. שחברים של ההרכב באו לשמוע את ההקלטות, הם אמרו לפייג' שהוא הופך במהירות לגיטריסט שעובד הכי קשה בעסק. פייג' אמר שחשב על לצרף גיטריסט שני אבל טען שזה יראה מוזר על הבמה...מה היה אילו......? את המילים כתבו פייג' ופלאנט ביחד ועל פי כמה מקורות באינטרנט, הוא נכתב על חוויותיהם במרוקו בזמן שהיו שם בסיבוב הופעות במאי 1975. מבט שטחי וקצר על מילות השיר ואפשר כבר להבין שלא מדובר בסתם עוד שיר של החבורה. השיר יכול לתאר סוג של מסע והוא עושה זאת בצורה אפית. באוגוסט 75 פלאנט ואשתו היו בחופשה ביוון ועברו תאונת דרכים. אשתו של פלאנט נפצעה קשה וכמעט איבדה את חייה ופלאנט עצמו נפצע בקרסול. בזמן כתיבת השיר והקלטתו היה נתון פלאנט בכיסא גלגלים. "אכילס", הגיבור המיתולוגי הבלתי מנוצח שמופיע בשם השיר, מהווה קשר ברור למצבו של פלאנט שנפצע בקרסול. "עקב אכילס" הוא ביטוי שמשמעותו נקודת תורפה שכן על פי המיתולוגיה היוונית, אכילס מת כאשר פאריס (הנסיך הטרויאני) ירה לו חץ בעקב בזמן שדעתו הייתה מוסחת ובכך הצליח להכניע אותו. עומד אחרון גם מתקשר לאכילס שהוא בעצם הלוחם הנצחי שלא נוצח אף פעם בשדה הקרב ותמיד נשאר "לעמוד אחרון". מתישהו בעבר, יצא לי לראות סרטון של השיר מבוצע על ידי חברי הלהקה. כאשר פלאנט מציג את השיר הוא קורא לו "שיר כיסא הגלגלים". אז כבר נטען שהשיר מתאר את חוויותיו של פלאנט ופייג' במרוקו אבל יש לי תחושה שיש בשיר אזכורים לעוד כל מיני אירועים מלבד עלילות פלאנט את פייג' בקזבלנקה. אז אני אשתף אתכם בפירוש שלי לשיר. אני לא כזה מבין גדול אבל אני אשמח אם תגיבו ותעזרו לי למצוא תימוכים בפירוש או לחילופין להפריך את הפירוש שזה גם בסדר מבחינתי כי יש מצב טוב שאני סתם אוכל סרטים. It was an April morning, when they told us we should go And as I turned to you, you smiled at me, how could we say no? "זה היה בוקר של חודש אפריל כשהם אמרו לנו שעלינו ללכת וכאשר אני מסתכל עלייך ואתה מחייך אלי, איך נוכל להגיד לא?" כבר נאמר שהשיר נכתב על החוויות של פלאנט/פייג' במרוקו בזמן סיבוב הופעות. סיבוב ההופעות במרוקו התרחש במאי וזה מסתדר לגמרי עם חודש אפריל המוזכר פה. With all the fun to have, to live the dreams we always had Oh, the songs to sing, when we at last return again Sending off a glancing kiss, to those who claim they know Below the streets that steam and hiss, The devil's in his hole Oh to sail away, To sandy lands and other days Oh to touch the dream, Hides inside and never seen. "עם כל הכיף שיש לנו לעשות, לחיות את החלומות שתמיד חלמנו השירים שיש לנו לשיר, כאשר לבסוף חזרנו שוב." "שולחים נשיקה חטופה (חפוזה, מהירה), לאלה שטוענים שהם מכירים, מתחת לרחובות הסואנים והרועשים, השטן במחילתו." "להפליג מכאן, לארצות חוליות (מלשון: חול) וימים אחרים לגעת בחלום שנמצא בפנים ומעולם לא נראה" עד פה הליריקה מאוד ברורה וזורמת. אמרו להם שהם צריכים ללכת להופיע במרוקו, פלאנט מסתכל על פייג' שמחייך אליו, פלאנט נמס ולא יכול להגיד לא. מה שקצת לא ברור לי זה איפה מתקשר דימוי "השטן". השטן מופיע בעוד כמה שירים ואני בטוח שרובכם מכירים את כל הסיפורים על הקשר של פייג' וחבריו להערצת השטן ועוד חארטות כאלו... השורה "מתחת לרחובות הסואנים והרועשים, השטן במחילתו" יצרה אצלי קצת מתח. בירור קצר בגוגל טוען שזה קשור לאיזה פסל בכניסה לאיזה מועדון לילה שהזכיר לפלאנט את "השטן בתוך מחילה" או משהו כזה. "השטן במחילתו" או יותר העובדה שהוא מתחת לרחובות הסואנים (ומלאי השיגרה?) יצרה אצלי תחושה שמשהו הולך לקרות ולשטן יש קשר לזה. על כך ארחיב בהמשך.
אוקי שלום אז אני חדש פה וכחלק מהמאמצים להחיות את הקהילה הזאת החלטתי לנסות ולכתוב משהו. רציתי לשתף אתכם באיזה פירוש שלי ליצירה שאני אישית מאוד אוהב. אני לא מבין גדול בפואמה אבל אני אתן לזה ניסיון בכל זאת. Title: Achilles Last Stand Album: Presence (1976) אוקי אז אני בטוח שכבר כולם פה ואפילו אני בשתיים וחצי הודעות שכתבתי פה, יודעים שזפלין לא בדיוק הרכב של ליריקה מגוונת. אז יבואו עכשיו כל המתחכמים ויגידו ש"מדרגות לגן עדן" זה השיר הכי טוב בכל הזמנים וכהנא וכהנא ואתם יודעים מה? אני מסכים! אבל כל כך הרבה פירושים יש לשיר הזה והאמת זה מתחיל לשעמם... אז הנה שיר קצת פחות מוכר (בצורה מאוד מאוד יחסית) של זפלין מאלבום שלדעתי הוא הטוב ביותר של ההרכב (גם לדעתו של ג'ימי פייג') וגם האהוב עלי מכולם. לא קשה לנחש שרוברט פלאנט היה פריק של עולם הפנטזיה והמיתולוגיה ובתור התמלילן העיקרי של ההרכב לא חסך מלהראות את זה. פלאנט היה ידוע כמעריץ גדול של ספרי "שר הטבעות" ו"ההוביט" ורבים משירים שכתב מלאים בדימויים מספרים אלו ומעולם הפנטזיה בכלל... (בראשם Ramble On מתוך האלבום השני). "אכילס עומד אחרון" הוא הרצועה הראשונה באלבום והוא למעשה בין השירים היותר "קשים" של ההרכב. אורכו של השיר הוא קצת יותר מ10 דקות! בשיר בעיקר בולט התיפוף האגרסיבי של בונהם שמהוה את הבסיס של הקצב וביחד עם פול ג'ונס קיבלנו כאן שיר מחוספס ורוקיסטי כמו שרק לד יודעים לעשות מבחינה מוסיקלית, השיר בנוי באופן מאוד דרמטי ובעצם כל הזמן נדמה שמהירותו גוברת אבל זה בעצם רק הפעימות לב שלכם. קטעי המעבר בין ליריקה לליריקה מתחילים כריקניים ומשעממים אך ככל שהשיר רץ קדימה, המעברים מקבלים תוספות ומגיעים לשיא באחד המשפטים האחרונים. הסולואים של פייג' על הגיטרה מלהיבים ומרגשים כתמיד והפעם גם מאוד דרמטיים ובעלי סאונד מיוחד. השיר היה מאתגר להקלטה כיוון שמשתתפים בו מספר גיטרות והגיטרה הכפולה המפורסמת של פייג' עזרה לו רק בהופעות ולא בהקלטות. שחברים של ההרכב באו לשמוע את ההקלטות, הם אמרו לפייג' שהוא הופך במהירות לגיטריסט שעובד הכי קשה בעסק. פייג' אמר שחשב על לצרף גיטריסט שני אבל טען שזה יראה מוזר על הבמה...מה היה אילו......? את המילים כתבו פייג' ופלאנט ביחד ועל פי כמה מקורות באינטרנט, הוא נכתב על חוויותיהם במרוקו בזמן שהיו שם בסיבוב הופעות במאי 1975. מבט שטחי וקצר על מילות השיר ואפשר כבר להבין שלא מדובר בסתם עוד שיר של החבורה. השיר יכול לתאר סוג של מסע והוא עושה זאת בצורה אפית. באוגוסט 75 פלאנט ואשתו היו בחופשה ביוון ועברו תאונת דרכים. אשתו של פלאנט נפצעה קשה וכמעט איבדה את חייה ופלאנט עצמו נפצע בקרסול. בזמן כתיבת השיר והקלטתו היה נתון פלאנט בכיסא גלגלים. "אכילס", הגיבור המיתולוגי הבלתי מנוצח שמופיע בשם השיר, מהווה קשר ברור למצבו של פלאנט שנפצע בקרסול. "עקב אכילס" הוא ביטוי שמשמעותו נקודת תורפה שכן על פי המיתולוגיה היוונית, אכילס מת כאשר פאריס (הנסיך הטרויאני) ירה לו חץ בעקב בזמן שדעתו הייתה מוסחת ובכך הצליח להכניע אותו. עומד אחרון גם מתקשר לאכילס שהוא בעצם הלוחם הנצחי שלא נוצח אף פעם בשדה הקרב ותמיד נשאר "לעמוד אחרון". מתישהו בעבר, יצא לי לראות סרטון של השיר מבוצע על ידי חברי הלהקה. כאשר פלאנט מציג את השיר הוא קורא לו "שיר כיסא הגלגלים". אז כבר נטען שהשיר מתאר את חוויותיו של פלאנט ופייג' במרוקו אבל יש לי תחושה שיש בשיר אזכורים לעוד כל מיני אירועים מלבד עלילות פלאנט את פייג' בקזבלנקה. אז אני אשתף אתכם בפירוש שלי לשיר. אני לא כזה מבין גדול אבל אני אשמח אם תגיבו ותעזרו לי למצוא תימוכים בפירוש או לחילופין להפריך את הפירוש שזה גם בסדר מבחינתי כי יש מצב טוב שאני סתם אוכל סרטים. It was an April morning, when they told us we should go And as I turned to you, you smiled at me, how could we say no? "זה היה בוקר של חודש אפריל כשהם אמרו לנו שעלינו ללכת וכאשר אני מסתכל עלייך ואתה מחייך אלי, איך נוכל להגיד לא?" כבר נאמר שהשיר נכתב על החוויות של פלאנט/פייג' במרוקו בזמן סיבוב הופעות. סיבוב ההופעות במרוקו התרחש במאי וזה מסתדר לגמרי עם חודש אפריל המוזכר פה. With all the fun to have, to live the dreams we always had Oh, the songs to sing, when we at last return again Sending off a glancing kiss, to those who claim they know Below the streets that steam and hiss, The devil's in his hole Oh to sail away, To sandy lands and other days Oh to touch the dream, Hides inside and never seen. "עם כל הכיף שיש לנו לעשות, לחיות את החלומות שתמיד חלמנו השירים שיש לנו לשיר, כאשר לבסוף חזרנו שוב." "שולחים נשיקה חטופה (חפוזה, מהירה), לאלה שטוענים שהם מכירים, מתחת לרחובות הסואנים והרועשים, השטן במחילתו." "להפליג מכאן, לארצות חוליות (מלשון: חול) וימים אחרים לגעת בחלום שנמצא בפנים ומעולם לא נראה" עד פה הליריקה מאוד ברורה וזורמת. אמרו להם שהם צריכים ללכת להופיע במרוקו, פלאנט מסתכל על פייג' שמחייך אליו, פלאנט נמס ולא יכול להגיד לא. מה שקצת לא ברור לי זה איפה מתקשר דימוי "השטן". השטן מופיע בעוד כמה שירים ואני בטוח שרובכם מכירים את כל הסיפורים על הקשר של פייג' וחבריו להערצת השטן ועוד חארטות כאלו... השורה "מתחת לרחובות הסואנים והרועשים, השטן במחילתו" יצרה אצלי קצת מתח. בירור קצר בגוגל טוען שזה קשור לאיזה פסל בכניסה לאיזה מועדון לילה שהזכיר לפלאנט את "השטן בתוך מחילה" או משהו כזה. "השטן במחילתו" או יותר העובדה שהוא מתחת לרחובות הסואנים (ומלאי השיגרה?) יצרה אצלי תחושה שמשהו הולך לקרות ולשטן יש קשר לזה. על כך ארחיב בהמשך.
