אכילת פרוסת לחם בערב מורידה את ערכי תוצאת הבדיקה
- פותח הנושא קנטאורי1
- פורסם בתאריך
זו שאלה או קביעה?
לא לגמרי הבנתי למה אתה מתכוון, אבל כניראה אתה מתייחס להנחייה המוכרת לאכול פרוסת לחם (רצוי עם רכיב שומני כמו חמאה או טחינה) על מנת "להוריד" את רמות הסוכר בבוקר.
אני חושב שיש הבדל בהנחייה הזו בין טייפ 1 לטייפ2.
אני טייפ1 ואם אני הולך לישון עם ערכים גבוהים מידי, אז אני רק מתקן עם אינסולין ולא אוכל.
אם אני עם ערכים סבירים או נמוכים אני אוכל, הכמות תלויה בתוצאת הבדיקה של הסוכר בדם.
אם אני מאוזן, אני אוכל פרוסה אחת או חצי פרוסה עם חמאה או לחלופין ממרח חלווה בטעם טחינה (מוצר נפלא מיוצר בארץ, משומשום מלא אבל ממותק).
במשך הלילה הסוכר עלול לרדת ואז הכבד נותן גלוקוז ומעלה את רמת הסוכר, כדי למנוע את רכבת ההרים הזו, נותנים קצת פחמימות לגוף. הרכיב השומני מאפשר התפרקות איטית. הרצון הוא לשמור על יציבות לאורך כל הלילה בלי פיקים גבוהים / נמוכים.
בכל מקרה, אתה יכול לנסות ולבדוק, אבל כדאי שהצוות הרפואי יידע על הניסיונות שלך. הם גם יכולים לתרום מידע מניסיונם לפעמים, תלוי כמה הצוות מיומן ומכיר אותך.
לא לגמרי הבנתי למה אתה מתכוון, אבל כניראה אתה מתייחס להנחייה המוכרת לאכול פרוסת לחם (רצוי עם רכיב שומני כמו חמאה או טחינה) על מנת "להוריד" את רמות הסוכר בבוקר.
אני חושב שיש הבדל בהנחייה הזו בין טייפ 1 לטייפ2.
אני טייפ1 ואם אני הולך לישון עם ערכים גבוהים מידי, אז אני רק מתקן עם אינסולין ולא אוכל.
אם אני עם ערכים סבירים או נמוכים אני אוכל, הכמות תלויה בתוצאת הבדיקה של הסוכר בדם.
אם אני מאוזן, אני אוכל פרוסה אחת או חצי פרוסה עם חמאה או לחלופין ממרח חלווה בטעם טחינה (מוצר נפלא מיוצר בארץ, משומשום מלא אבל ממותק).
במשך הלילה הסוכר עלול לרדת ואז הכבד נותן גלוקוז ומעלה את רמת הסוכר, כדי למנוע את רכבת ההרים הזו, נותנים קצת פחמימות לגוף. הרכיב השומני מאפשר התפרקות איטית. הרצון הוא לשמור על יציבות לאורך כל הלילה בלי פיקים גבוהים / נמוכים.
בכל מקרה, אתה יכול לנסות ולבדוק, אבל כדאי שהצוות הרפואי יידע על הניסיונות שלך. הם גם יכולים לתרום מידע מניסיונם לפעמים, תלוי כמה הצוות מיומן ומכיר אותך.
רמאות?!
אני חושב שאתה שואל שאלה נכונה אבל מזווית קצת לא נכונה.
לא מדובר על רמאויות ולא הטעיות ולא שקרים.
למה שמישהו יירצה לרמות? זה לא משחק פוקר...
אם זה מסייע לך לשמור על איזון במשך הלילה - תאכל
אם לא - אל תאכל.
אף אחד לא מנסה לרמות אותך... בטח שלא לרמות את הצוותים הרפואיים.
ונניח שאתה בטוח שיש כאן רמאות, אז מי המרוויח ממנה?
אם אתה מתעניין בנושא, שאל את השאלה: "איך אכילת פרוסת לחם בלילה תעזור לי לשמור על איזון והגיע לערכים טובים בבוקר?".
או - "מה (ואם בכלל) עליי לאכול בלילה כדי להגיע לערכים טובים בבוקר?".
כפי שכתבתי לך - אתה מוזמן לנסות בעצמך, בשיתוף הצוות הרפואי שמלווה אותך.
וקרא קצת (הרבה) אחורה בפורום - יש על נושא זה מספר דיונים.
אגב, אם אתה לוקח תרופה להורדת הסוכר (או לגירוי הלבלב), זו רמאות?
אם אתה עושה ספורט כדי להוריד את רמת הסוכר ולשמור על כושר, זו רמאות?
אם אתה מפחית פחמימות בארוחות העיקריות ואוכל מגוון ירקות, זו רמאות?
כשאני מזריק אינסולין לאחר ארוחה, אני מרמה?
לא הבנתי למה אתה מתייחס לשינוי אורחות החיים כרמאות.
אני חושב שאתה שואל שאלה נכונה אבל מזווית קצת לא נכונה.
לא מדובר על רמאויות ולא הטעיות ולא שקרים.
למה שמישהו יירצה לרמות? זה לא משחק פוקר...
אם זה מסייע לך לשמור על איזון במשך הלילה - תאכל
אם לא - אל תאכל.
אף אחד לא מנסה לרמות אותך... בטח שלא לרמות את הצוותים הרפואיים.
ונניח שאתה בטוח שיש כאן רמאות, אז מי המרוויח ממנה?
אם אתה מתעניין בנושא, שאל את השאלה: "איך אכילת פרוסת לחם בלילה תעזור לי לשמור על איזון והגיע לערכים טובים בבוקר?".
או - "מה (ואם בכלל) עליי לאכול בלילה כדי להגיע לערכים טובים בבוקר?".
כפי שכתבתי לך - אתה מוזמן לנסות בעצמך, בשיתוף הצוות הרפואי שמלווה אותך.
וקרא קצת (הרבה) אחורה בפורום - יש על נושא זה מספר דיונים.
אגב, אם אתה לוקח תרופה להורדת הסוכר (או לגירוי הלבלב), זו רמאות?
אם אתה עושה ספורט כדי להוריד את רמת הסוכר ולשמור על כושר, זו רמאות?
אם אתה מפחית פחמימות בארוחות העיקריות ואוכל מגוון ירקות, זו רמאות?
כשאני מזריק אינסולין לאחר ארוחה, אני מרמה?
לא הבנתי למה אתה מתייחס לשינוי אורחות החיים כרמאות.
ניסוח שונה
ברשותך, אנח את הדילמה קצת אחרת, בלי מילים טעונות כמו "רמאות" וכד'.
 
כידוע, אחד המדדים העיקריים שמשמשים את הרופאים בבואם לקבוע את הטיפול הוא מדד הסוכר בצום. הם משתמשים בו כמנבא טוב של רמות הסוכר הממוצעות במשך היום (יחד עם ה A1C המפורסם), ולכן השאלה הנשאלת היא אם המדד הזה יהיה יותר אמין אם אכילת פחמימות לפני השינה או בלעדיה. אני מניח שהשואל נוהג לאכול פחמימות לפני השינה באופן קבוע, והוא שואל בעצם אם בכך הוא לא "מרמה" את המערכת שמציגה מצב טוב יותר מאשר הוא באמת מאחר והיא מסתמכת על הבדיקה הבודדת הזאת.
 
אגב, רק לפני יום-יומיים למדתי על השונות הגדולה שיש בתרגום מה- A1C לממוצע הסוכר ביממה, והופתעתי. חשבתי שה A1C הוא מדד הרבה יותר אמין, ולמדתי, שלמשל, ש A1C=6 מלמד שהרמה הממוצעת של הסוכר היא 100-150 כלומר אולי טובה מאד (100) ואולי ממש לא (150).
 
וזה מוליך אותי לשאלה הבאה: מישהו אולי יודע איפה אפשר לשכור מוניטור רציף לתקופה של חודש-חודשיים?
ברשותך, אנח את הדילמה קצת אחרת, בלי מילים טעונות כמו "רמאות" וכד'.
 
כידוע, אחד המדדים העיקריים שמשמשים את הרופאים בבואם לקבוע את הטיפול הוא מדד הסוכר בצום. הם משתמשים בו כמנבא טוב של רמות הסוכר הממוצעות במשך היום (יחד עם ה A1C המפורסם), ולכן השאלה הנשאלת היא אם המדד הזה יהיה יותר אמין אם אכילת פחמימות לפני השינה או בלעדיה. אני מניח שהשואל נוהג לאכול פחמימות לפני השינה באופן קבוע, והוא שואל בעצם אם בכך הוא לא "מרמה" את המערכת שמציגה מצב טוב יותר מאשר הוא באמת מאחר והיא מסתמכת על הבדיקה הבודדת הזאת.
 
אגב, רק לפני יום-יומיים למדתי על השונות הגדולה שיש בתרגום מה- A1C לממוצע הסוכר ביממה, והופתעתי. חשבתי שה A1C הוא מדד הרבה יותר אמין, ולמדתי, שלמשל, ש A1C=6 מלמד שהרמה הממוצעת של הסוכר היא 100-150 כלומר אולי טובה מאד (100) ואולי ממש לא (150).
 
וזה מוליך אותי לשאלה הבאה: מישהו אולי יודע איפה אפשר לשכור מוניטור רציף לתקופה של חודש-חודשיים?
כשתגלה תספר גם לי.
בכל מקרה, לגבי הA1C - בעוד שברור לי לגמרי מדוע הקשר בין A1C לבין ממוצע סוכר בדם הוא בעל שונות גבוהה יחסית (תלוי בהרבה פרמטרים אחרים) בין אדם לאדם, ואפילו בין אדם בזמן א' לאותו אדם בזמן ב', מה שצריך לזכור זה שזה לא מה שחשוב. חשוב הוא שמחקרים הראו שA1C נבאי מדוייק יותר לסיבוכים ובעיות סוכרת מאשר בדיקת סוכר בצום, ואפילו כמה כאלה.
בכל מקרה, לגבי הA1C - בעוד שברור לי לגמרי מדוע הקשר בין A1C לבין ממוצע סוכר בדם הוא בעל שונות גבוהה יחסית (תלוי בהרבה פרמטרים אחרים) בין אדם לאדם, ואפילו בין אדם בזמן א' לאותו אדם בזמן ב', מה שצריך לזכור זה שזה לא מה שחשוב. חשוב הוא שמחקרים הראו שA1C נבאי מדוייק יותר לסיבוכים ובעיות סוכרת מאשר בדיקת סוכר בצום, ואפילו כמה כאלה.
כנראה שגם ההמוגלובין המסוכרר וגם הגלוקוז
גורמים נזקים כל אחד בדרכו הייחודית. זה גם מה שהבנתי אני. הגלוקוז מזיק יותר לכלי הדם הדקים (ומכאן תורם לבעיות בעיניים, ולבעיות ברגליים), ואילו ההמוגלובין המסוכרר הוא גורם דלקתי ומשפיע יותר על הסיכון לבעיות לב. כך לפחות אני הבנתי. לא מצאתי יותר מדי סימוכין לכך.
 
כיוון שהמוגלובין המסוכרר קורלטיבי מאד לגלוקוז, הוא כנראה נבאי טוב יותר לנזק הכולל. קשה לשפר אותו "באופן מלאכותי" בלי לשפר את רמת הגלוקוז עצמה.
 
גורמים נזקים כל אחד בדרכו הייחודית. זה גם מה שהבנתי אני. הגלוקוז מזיק יותר לכלי הדם הדקים (ומכאן תורם לבעיות בעיניים, ולבעיות ברגליים), ואילו ההמוגלובין המסוכרר הוא גורם דלקתי ומשפיע יותר על הסיכון לבעיות לב. כך לפחות אני הבנתי. לא מצאתי יותר מדי סימוכין לכך.
 
כיוון שהמוגלובין המסוכרר קורלטיבי מאד לגלוקוז, הוא כנראה נבאי טוב יותר לנזק הכולל. קשה לשפר אותו "באופן מלאכותי" בלי לשפר את רמת הגלוקוז עצמה.
 
נתת לי מוטיבציה, ועכשיו גם מצאתי את התימוכין המדעיים
http://care.diabetesjournals.org/content/27/4/931.full
 
מידע ולינקים נוספים כאן:
http://bjjcaveman.com/2013/03/04/the-effects-of-nutritional-ketosis-on-hba1c/
 
אז אם הפכת לדל פחמימות אבל הA1C נשאר אותו דבר, אז כנראה שהגלוקוז ירד קצת, ואורך החיים של כדוריות הדם עלה קצת, והשאיר את הA1C אותו דבר בערך. איך זה משפיע על הסיכון? אני מניח שכמו הרבה דברים שקשורים לתזונה דלת פחמימות - אין מספיק מחקר.
 
http://care.diabetesjournals.org/content/27/4/931.full
 
מידע ולינקים נוספים כאן:
http://bjjcaveman.com/2013/03/04/the-effects-of-nutritional-ketosis-on-hba1c/
 
אז אם הפכת לדל פחמימות אבל הA1C נשאר אותו דבר, אז כנראה שהגלוקוז ירד קצת, ואורך החיים של כדוריות הדם עלה קצת, והשאיר את הA1C אותו דבר בערך. איך זה משפיע על הסיכון? אני מניח שכמו הרבה דברים שקשורים לתזונה דלת פחמימות - אין מספיק מחקר.
 
מצטרף לסקרנים. מאד מעניין.
תמיד אמרו שהחלבון המסוכרר נושא מידע של כ-שלושה חודשים לאחור לגבי ערכי הסוכר.
אם התזונה דלת הפחמימות, אכן גורמת לעלייה בזמן החיים של החלבון המסוכרר,
אז:
א. האם זו בכלל הארכה משמעותי בחיי החלבון, כזו שמשפיעה לעומת סדר גודל של שלושה חודשים.
ב. אולי צריך לחשב את ה-A1C בצורה שונה למי שניזון בתזונה כזו ובמקום ממוצע של שלושה חודשים, צריך ממוצע של משך החיים המוארך.
ושאלה: האם מדובר על כל תזונה דלת פחמימות או על תזונה נטולת פחמימות?
ותודה על המידע המעניין!
תמיד אמרו שהחלבון המסוכרר נושא מידע של כ-שלושה חודשים לאחור לגבי ערכי הסוכר.
אם התזונה דלת הפחמימות, אכן גורמת לעלייה בזמן החיים של החלבון המסוכרר,
אז:
א. האם זו בכלל הארכה משמעותי בחיי החלבון, כזו שמשפיעה לעומת סדר גודל של שלושה חודשים.
ב. אולי צריך לחשב את ה-A1C בצורה שונה למי שניזון בתזונה כזו ובמקום ממוצע של שלושה חודשים, צריך ממוצע של משך החיים המוארך.
ושאלה: האם מדובר על כל תזונה דלת פחמימות או על תזונה נטולת פחמימות?
ותודה על המידע המעניין!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.