Dia Leoghann
New member
אלבאן אלווד - מאבון - חג שמח לכולם!
אלבאן אלווד (אור המיים) הוא השם הדרואידי ליום השתוות הסתיו, הפסטיבל האחרון בשנה. אלבאן אלווד הוא אחד משני הימים בכל שנה בהם היום והלילה שווים באורכם. המעבר אל החלק החשוך של השנה מתחיל, למרות שחום הקיץ של אלים כמו לוך ואלי אור ושמש אחרים נשאר איתנו לעוד חודש לפחות, ובכך יתאפשר לחקלאים שעדיין לא הספיקו לסיים את קציר הקיץ לפני סאמהין. סמלי החג הקלטי הם אלומת חיטה המסמלת את סוף הקציר, וכן היא מסמלת ניסיון חיים – סגירת מעגל. בארץ החיטה היא גידול חורף הנקצרת באביב, ולכן אפשר להחליף את אלומת החיטה בדגן קייצי יותר כמו תירס. היין הוא גם סמל של החג כיוון שהוא מסמל חוכמה עתיקה, וכן כיוון שהגפן בעונה זו מסיים את מחזור חייו ומתחיל להשיל את עליו. האלים הקלטים של חג זה הם הדגדה, אל שמש, אדמה וחוכמה, וקרידוון, אלת שאול, אדמה, חוכמה – אומנת הזרעים. אלים אחרים המתאימים לחג הם בלאדווד אלת הפרחים והאלה הלבנה, לו לאו גיפס אל השמש והדגן, וגורנווי תאומו של לו לאו גיפס ואויבו, אל החורף והחושך. נראה שהעמים העתיקים התקשו למצוא את התאריך המדויק של החג, אשר מתקיים כאשר השמש חוצה את קו המשווה בדרכה דרומה (כך זה נראה מהחצי הצפוני של כדור הארץ, והאסטרולוגים מכירים את התאריך בתור התאריך שבו השמש נכנסת למזל מאזניים). זהו מצב אסטרונומי המשתנה מעט משנה לשנה, ולכן הם החליטו לקיים את החג בתאריך קבוע שהיה מקביל ל-25 בספטמבר. ההשערה שזה התאריך שהם בחרו נובעת מכך שבאותו תאריך קיים חג נוצרי –"מייקלמאס". לעומת זאת בתאריך של יום השתוות האביב קיים חג נוצרי אחר – “גבריאלמאס". כנראה שבשלב מסוים בהיסטוריה ניסתה הכנסייה הרומית קאתולית להמיר את ארבעת פסטיבלי השמש הפגאניים לחגים נוצריים על שם ארבעת המלאכים העליונים, כשם שהמירו את ארבעת פסטיבלי האש הפגאנים לחגים על שם השליחים והקדושים הגדולים. הפגאנים המודרניים, עם הדסקטופ ולוחות השנה, יודעים שהאקווינוקס מתרחש יותר קרוב ל-22 בספטמבר, ולכן הם מעדיפים לחגוג אותו בין ה-21 ל-23 בספטמבר. יש לזכור שהקלטים חישבו את הימים משקיעה לשקיעה, ולכן החג מתחיל בערב שלפני – כמו ביהדות. במקצב מעגל השנה, אלבאן אלווד הוא זמן של מנוחה אחרי העבודה הקשה. היבולים נאספים אל האסם, והחורף יחכה לנו עוד חודש וחצי לפחות! למרות שהלילות מתקררים, הימים עדיין חמים, ואור השמש נראה קסום כיוון שהוא אינו ישיר כמו בימי הקיץ וצבעו כסוף אפרפר. בזמן ששמי הארץ מתכסים בחסידות, שקנאים, ברווזים ושאר ציפורים שהבחינו כמונו שהנה הקיץ נגמר, אנו צריכים לפנות לנו זמן בערבים המתארכים לנוח יותר בבית, להשלים לימודים וספרים ששכחנו, להינות מארוחות טובות. למזלנו בארץ ישראל שינוי העונות הוא דרמטי ומלכותי ועלינו לשמוח שאנחנו כאן. There were three men came out of the West, Their fortunes for to try, And these three men made a solemn vow, John Barleycorn must die... They´ve hired men with scythes so sharp, To cut him off at the knee, They´ve rolled him and tied him by the waist Serving him most barbarously... אלבאן אלווד הוא גם חג של קורבן. אך זהו קורבן סמלי כמובן של אל הדגן והשמש, או רוח השדות כמו ג´ון ברליקורן בשיר הנחמד הזה. מבחינה מיתולוגית זהו הזמן בשנה שבו אל האור מובס ע"י אחיו התאום אל החושך. זוהי התקופה בשנה שבה הלילה כובש את היום. זהו היום היחיד בשנה שבו לו לאו גיפס, אל הדגן והאור הוולשי, אינו עמיד מפני פגיעה, ויש מי שמוכנה לבגוד בו – אישתו בלאדווד, האלה הלבנה. לו עומד כשרגלו האחת על הגיגית (סרטן – יום אמצע הקיץ) ורגלו השנייה על גב העז (גדי – יום אמצע החורף) ומנסה לשמור על שיווי משקלו (מאזניים – יום שוויון הסתיו). באותו רגע משפד אותו גורנווי אל החושך והחורף בחניתו לפי סימן מבלאדווד (בתולה), ולו לאו גיפס הופך לנשר (עקרב). אחרי כן, תופס גורנווי את מקומו של לו, גם בתור המאהב של האלה בלאדווד, וגם בתור האל המלך. למרות שימי שלטונו של גורנווי מתחילים עכשיו הכתרתו תתרחש רק בעוד שישה שבועות בסאמהין. לאחר המלכתו יהפוך גורנווי לאדון החורף, מלך הלילה. תפקידו הנוסף של גורנווי הוא לעבר את האלה כך שבעוד תשעה חודשים, ביום אמצע הקייץ, יוולד לה ילד שיהיה לא אחר מגורנווי עצמו – ילד האופל. הקרבתו של לו לאו גיפס דומה להקרבתו של ג´ון ברליקורן רוח הדגן. לו אינו מסמל רק את אור השמש, אלא גם את רוח (Spirit) השמש הגלומה בתוך גרעיני הדגן. בעבר האמינו שרוח אור השמש נמצאת בעיקר באלומת החיטה האחרונה בשדה, אותה היו מלבישים בבגדים ויוצרים ממנה בובת קש בדמות אדם. אחר-כך היו שורפים אותה בפסטיבל לצד משתאות, שימחה וריקודים. כאן נראים לנו בלאדווד וגורנווי לא כזוג קונספירטורים רצחניים אלא כזוג איכרים שחרשו, זרעו, טיפחו וטיפלו, וכעת הם מקריבים את אל הדגן שגידלו לאות תודה. אך מי שמכיר את סיפורו של לו לאו גיפס או את הבלדה על ג´ון ברליקורן, יודע שעוד נשמע משניהם!! They let him stand till midsummer´s day, Till he looked both pale and wan, And little Sir John´s grown a long, long beard And so become a man... And little Sir John in the nut-brown bowl-- And he´s brandy in the glass, And little Sir John in the nut-brown bowl Proved the strongest man at last. בברכת אור ואמת וחג שמייח!!! Dia Leoghann
אלבאן אלווד (אור המיים) הוא השם הדרואידי ליום השתוות הסתיו, הפסטיבל האחרון בשנה. אלבאן אלווד הוא אחד משני הימים בכל שנה בהם היום והלילה שווים באורכם. המעבר אל החלק החשוך של השנה מתחיל, למרות שחום הקיץ של אלים כמו לוך ואלי אור ושמש אחרים נשאר איתנו לעוד חודש לפחות, ובכך יתאפשר לחקלאים שעדיין לא הספיקו לסיים את קציר הקיץ לפני סאמהין. סמלי החג הקלטי הם אלומת חיטה המסמלת את סוף הקציר, וכן היא מסמלת ניסיון חיים – סגירת מעגל. בארץ החיטה היא גידול חורף הנקצרת באביב, ולכן אפשר להחליף את אלומת החיטה בדגן קייצי יותר כמו תירס. היין הוא גם סמל של החג כיוון שהוא מסמל חוכמה עתיקה, וכן כיוון שהגפן בעונה זו מסיים את מחזור חייו ומתחיל להשיל את עליו. האלים הקלטים של חג זה הם הדגדה, אל שמש, אדמה וחוכמה, וקרידוון, אלת שאול, אדמה, חוכמה – אומנת הזרעים. אלים אחרים המתאימים לחג הם בלאדווד אלת הפרחים והאלה הלבנה, לו לאו גיפס אל השמש והדגן, וגורנווי תאומו של לו לאו גיפס ואויבו, אל החורף והחושך. נראה שהעמים העתיקים התקשו למצוא את התאריך המדויק של החג, אשר מתקיים כאשר השמש חוצה את קו המשווה בדרכה דרומה (כך זה נראה מהחצי הצפוני של כדור הארץ, והאסטרולוגים מכירים את התאריך בתור התאריך שבו השמש נכנסת למזל מאזניים). זהו מצב אסטרונומי המשתנה מעט משנה לשנה, ולכן הם החליטו לקיים את החג בתאריך קבוע שהיה מקביל ל-25 בספטמבר. ההשערה שזה התאריך שהם בחרו נובעת מכך שבאותו תאריך קיים חג נוצרי –"מייקלמאס". לעומת זאת בתאריך של יום השתוות האביב קיים חג נוצרי אחר – “גבריאלמאס". כנראה שבשלב מסוים בהיסטוריה ניסתה הכנסייה הרומית קאתולית להמיר את ארבעת פסטיבלי השמש הפגאניים לחגים נוצריים על שם ארבעת המלאכים העליונים, כשם שהמירו את ארבעת פסטיבלי האש הפגאנים לחגים על שם השליחים והקדושים הגדולים. הפגאנים המודרניים, עם הדסקטופ ולוחות השנה, יודעים שהאקווינוקס מתרחש יותר קרוב ל-22 בספטמבר, ולכן הם מעדיפים לחגוג אותו בין ה-21 ל-23 בספטמבר. יש לזכור שהקלטים חישבו את הימים משקיעה לשקיעה, ולכן החג מתחיל בערב שלפני – כמו ביהדות. במקצב מעגל השנה, אלבאן אלווד הוא זמן של מנוחה אחרי העבודה הקשה. היבולים נאספים אל האסם, והחורף יחכה לנו עוד חודש וחצי לפחות! למרות שהלילות מתקררים, הימים עדיין חמים, ואור השמש נראה קסום כיוון שהוא אינו ישיר כמו בימי הקיץ וצבעו כסוף אפרפר. בזמן ששמי הארץ מתכסים בחסידות, שקנאים, ברווזים ושאר ציפורים שהבחינו כמונו שהנה הקיץ נגמר, אנו צריכים לפנות לנו זמן בערבים המתארכים לנוח יותר בבית, להשלים לימודים וספרים ששכחנו, להינות מארוחות טובות. למזלנו בארץ ישראל שינוי העונות הוא דרמטי ומלכותי ועלינו לשמוח שאנחנו כאן. There were three men came out of the West, Their fortunes for to try, And these three men made a solemn vow, John Barleycorn must die... They´ve hired men with scythes so sharp, To cut him off at the knee, They´ve rolled him and tied him by the waist Serving him most barbarously... אלבאן אלווד הוא גם חג של קורבן. אך זהו קורבן סמלי כמובן של אל הדגן והשמש, או רוח השדות כמו ג´ון ברליקורן בשיר הנחמד הזה. מבחינה מיתולוגית זהו הזמן בשנה שבו אל האור מובס ע"י אחיו התאום אל החושך. זוהי התקופה בשנה שבה הלילה כובש את היום. זהו היום היחיד בשנה שבו לו לאו גיפס, אל הדגן והאור הוולשי, אינו עמיד מפני פגיעה, ויש מי שמוכנה לבגוד בו – אישתו בלאדווד, האלה הלבנה. לו עומד כשרגלו האחת על הגיגית (סרטן – יום אמצע הקיץ) ורגלו השנייה על גב העז (גדי – יום אמצע החורף) ומנסה לשמור על שיווי משקלו (מאזניים – יום שוויון הסתיו). באותו רגע משפד אותו גורנווי אל החושך והחורף בחניתו לפי סימן מבלאדווד (בתולה), ולו לאו גיפס הופך לנשר (עקרב). אחרי כן, תופס גורנווי את מקומו של לו, גם בתור המאהב של האלה בלאדווד, וגם בתור האל המלך. למרות שימי שלטונו של גורנווי מתחילים עכשיו הכתרתו תתרחש רק בעוד שישה שבועות בסאמהין. לאחר המלכתו יהפוך גורנווי לאדון החורף, מלך הלילה. תפקידו הנוסף של גורנווי הוא לעבר את האלה כך שבעוד תשעה חודשים, ביום אמצע הקייץ, יוולד לה ילד שיהיה לא אחר מגורנווי עצמו – ילד האופל. הקרבתו של לו לאו גיפס דומה להקרבתו של ג´ון ברליקורן רוח הדגן. לו אינו מסמל רק את אור השמש, אלא גם את רוח (Spirit) השמש הגלומה בתוך גרעיני הדגן. בעבר האמינו שרוח אור השמש נמצאת בעיקר באלומת החיטה האחרונה בשדה, אותה היו מלבישים בבגדים ויוצרים ממנה בובת קש בדמות אדם. אחר-כך היו שורפים אותה בפסטיבל לצד משתאות, שימחה וריקודים. כאן נראים לנו בלאדווד וגורנווי לא כזוג קונספירטורים רצחניים אלא כזוג איכרים שחרשו, זרעו, טיפחו וטיפלו, וכעת הם מקריבים את אל הדגן שגידלו לאות תודה. אך מי שמכיר את סיפורו של לו לאו גיפס או את הבלדה על ג´ון ברליקורן, יודע שעוד נשמע משניהם!! They let him stand till midsummer´s day, Till he looked both pale and wan, And little Sir John´s grown a long, long beard And so become a man... And little Sir John in the nut-brown bowl-- And he´s brandy in the glass, And little Sir John in the nut-brown bowl Proved the strongest man at last. בברכת אור ואמת וחג שמייח!!! Dia Leoghann
לא קוראים לאחיו של לודג´ בסיפור הזה טאניסט?