אלבום השבוע 135

[קזאר]

אלבום השבוע ../images/Emo107.gif 135 ../images/Emo45.gif

מרוב התרגשות מהרעיון הדבילי להפוך את אלבום השבוע לציור השבועי לילד עם ג'יבריש ותווי מחשב שמופיעים כשלוחצים על מספר+Shift במקום ציור אמיתי. רעיון שכולו מבוסס על זה שדיוויד בואי מתחבא בתוך המשפט בצורה בוטה שהיא בעצם לא משפט חבוי אלא בדיחה על חשבון משפט חבוי, סוג של הפוך על הפוך כזה, לא ממש מתוחכם אבל לא לגמרי דבילי אז שכחתי שבכלל שבוע שעבר היינו ב-134 ולא ב-135. אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לבקש את סליחתכם, לא התכוונתי לאבד את הספירה, אני יודע כמה המשכיות חשובה לחננות כמוכם. מה שמעתם השבוע?

 

[Serenity From Hell]

Mastodon - Blood Mountain

האלבום החדש של הלהקה האיכותית והאדירה הזו. פשוט איכות לפנים. (שאגב למי שראה, נתנו הופעה מעולה בתוכנית של קונאן אוברייאן).

 

[Get Out]

איך הוא ביחס ל Leviathan?

 

[Serenity From Hell]

בוא נגיד כך, הוא לא נופל ממנו זה

בטוח. אלבום פשוט מצויין.ואגב עם גיחות מצויינות של ג'וש הום מקווינס אוף דה סטון אייג', והסולנים של נרוסיס ודה מארס וולטה.

 

[The Miller]

jejm

john mayer - continuum elbow - asleep in the back josh rouse - subtitulo muse - origin of symmetry absolution

 

[moe7]

באיזשהו אופן בואי מתחבא בכל דבר

הכל הודות לתורת אליסטייר קראולי, אותה למד. בעצם, מישהו צריך לערוך "עובדות שלא ידעתם על צ'אק נוריס" על בואי. נניח "כשדיוויד בואי מתעטש - צפרדעים נופלות מהשמיים בכל חלקי העולם". אוף, אלבום שבועי. נראה שלא הקשבתי להרבה אלבומים שלמים השבוע. בעצם, חקרתי קצת את ה-FAKE SONGS של ליאם לינץ' המצחיקול. זה אלבום שקניתי לפני קצת יותר משנתיים (הוא יצא ב-2003) והקשבתי לו אז בלי לתת עליו ממש את הדעת, כלומר, מאוד התלהבתי, אבל לא בגלל שהיה איזשהו חיבור רגשי עצום, אלא כי צורף דיוידי עם קטעי וידיאו מצחיקים וכי הרפרטואר של הבחור מורכב מפארודיות על כל דבר שזז (באלבום יש "שיר מזויף של ביורק", "שיר מזויף של הפיקסיז", "שיר מזויף של דיוויד בואי" ו"שיר מזוייף של דפש מוד", הקטע של דפש מוד מטופש במיוחד (קבלו ליריקס) ומסתיים בשורה: You can't see me because I'm wearing black. והבחור אשכרה מצליח לחקות במידה מסוימת את המאניירות של ביורק ושל בואי (של זיגי), את פרנק בלאק הוא עושה בצורה פחות משכנעת, אבל לפחות הוא מאוד השתדל. גם ההפקה של הקטעים האלה מאוד "כמו של", נלעגת וגרוטסקית נורא). באלבום יש אפילו קטע סול משעשע (בו הלינץ' מותח את היכולת הווקאלית שלו ממש עד הקצה, ממש עד שזה לא נוח למאזין וצריך להיזכר שזה בסך הכל עוד קטע שטותניקי שקצת צוחק על קהילות אפרו אמריקאיות - על תרבות הדרשות הכנסייתיות שלהם) וחוץ ממנו יש צחוקים מטאליסטיים "קשוחים" עם הבאדי ג'ק בלאק וצמד שירי פופ ביטלזיים נורא עם רינגו סטאר הקשישא על התופים. וחוצמזה הרבה Pאנק סתום ומצחיק (כמו MY UNITED STATES OF WHATEVER, הלהיט גדול והיחיד שלו). אלבום דאחקה, אבל מופק וכתוב לעילא. כיום הוא בעיקר מביים קליפים לטניישז די (ולחברים דייב גרול וג'וש הום).

 

[alonfix]

אלבום השבוע שלי

beth gibbons - out of sesaon. אני ממש מתחיל לאהוב את הדיסק הזה. יש לי אותו כבר איזה כמה שנים נראה לי ורק עכשיו התחלתי לשמוע אותו כמו שצריך. גם את טורי אמוס אני שומע לאחרונה הרבה. בייחוד את שני האלבומים הראשונים שלה. חוצמזה, קיבלתי את הדי.וי.די החדש של פורקיופיין טרי והוא אדיר למרות שיש שם איזה שני שירים שהייתי מוותר עליהם בקלות. אלון

 

[אד גלוריאם]

רק לוזרים גרים בכ"ס.

או מהשמו, בוטלג של הבילויים. ידיד שלי הביא לי, תודה לו ולצורבו, שישתבח שמו לעד.

 

[eyeCoof]

זה לא הבוטלג הכי טוב שלהם

אבל ההופעה שבו הוא הוקלט הוא ללא ספק ההופעה הכי טובה שלהם שראיתי, וראיתי המון. ההופעה המתקרבת שלהם מלהיבה אותי למדי (הבנתי שהם סוף סוף חוזרים לחשמל).

 

[אד גלוריאם]

איפה ומתי?

 

[eyeCoof]

23 לחודש, לבונטין.

 

[אד גלוריאם]

יאק. אחלה, אחלה.

 

[MilkyGorelick]

Broadcast - The Future Crayon

סיפור האהבה שלי עם עם ברודקאסט נמשך כבר תקופה די ארוכה. התאהבתי כבר בפעם הראשונה שהקשבתי לקול המלאכי של טריש קינן. לפני שהכרתי אותם הייתי מכור למוזיקה פסיכדלית משנות השישים, זה היה רק טבעי להיות מכור גם למוזיקה שלהם. אין הרבה להקות שאני רוכש כל אלבום, אי.פי, סינגל שהם מוציאים ואני תמיד עם היד על הדופק... השירה הרכה והצלולה של טריש ביחד עם צלילי המוג והמקצבים המטורפים משתלבים בצורה מדויקת. שילוב בין סאונד רטרו - פסיכדלי - מלנכולי לטריפ הופ אלקטרוני מוזר, לא חסרות השפעות של ג'אז ואינדי. ובאוגוסט השנה הם הוציאו את The Future Crayon שהוא בעצם אוסף של בי-סייד הקלטות נדירות וקטעים שלא נכנסו לאלבומים האחרים. בהתחלה הייתי סקפטי לגבי התוצאה, בכל זאת לאסוף שאריות שלא היו מספיק טובות בשביל להכנס לאלבומים הקודמים שלהם כנראה לא יהיו באותה רמה. אבל די מהר אתה מבין שזה לא נכון. באוסף הזה צולל אפילו יותר עמוק מבאלבומים האחרים. לדעתי חסרה לו חלק מההמשכיות שאתה מוצא באלבומים האחרים, כי בכל זאת או אוסף, אבל הגיוון בין הקטעים מפצה על זה. קטע אחד הוא נוסטלגי ושמיימי בזמן שזה שאחריו הוא קריפי מצמרר באוירה סיוטית משהו, אבל משאירה אותך מרותק לכל צליל. הניגודיות לדעתי נותנת לאלבום הזה את הקסם שלו. אם לא הייתי יודע בקלות הייתי מתבלבל בין אלבום אוסף של קטעי בי-סיידס לאלבום מלא (אולי אפילו גנוז) של ברודקאסט. אפשר להוציא את הג'קט הקטיפה החום מהארון והמכנסיים המתרחבות לקנות גזוז בקיוסק והתרפק על הצלילים המרתקים. שמתם לב גם איזה מזג אויר מעולה יש בחוץ?

 

[חולוני]

בא לי פלייליסט

Jay-Z - Kingdom Come (האלבום דלף והוא מעולה) אקסום - פתאום באנו (כלבתא רמיקס) Peaches - Boys Wanna Be Her (Flaming Lips Eat Peaches Remix) Air - Alpha Beta Gaga (Mark Ronson Remix) חלוצי החלל - שן דובי שן Hot Chip - Over and Over (Diplo's Shake it Over and Over Remix) Amy Winehouse - You Know I'm No Good Lady Sovereign - Love Me or Hate Me (Remix Feat. Missy Elliott) Plan B - Who Needs Actions When You Got Words (Hot Chip Remix) Sandie Shaw - Steven, You Don't Eat Meat DJ Yoda - Let's Get Old (Feat. Princess Superstar)

 

[dirty boots]

שן דובי שן

שיר ענק

 

[חולוני]

כל האלבום ענק

 

[hospital_food]

החדש של ג'יי Z

עם כל מפיקיו ואורחיו, יצא מעפן לגמריי, עושה בושות להיפ הופ. איזה שעמום.

 

[חולוני]

על מה אתה מדבר?

3 הפקות גדולות של ג'אסט בלייז אחת אחרי השניה: Oh My God, Kingdom Come ו-Show Me What You Got. אחלה הפקה של הנפטונז (Anything), הפקות מעולות גם של ד"ר דרה ל-Lost Ones, 30 Something, Trouble ו-Minority Report, דואט מקפיץ עם ביונסה ב-Hollywood וגם סוויז ביטס לא יצא פראייר ב-Dig A Hole. השיר היחיד שלא אהבתי זה Beach Chair עם כריס מרטין המעפן. אני נותן לאלבום 4/5.

 

[hospital_food]

הפקות הפקות

אבל שירים טובים אין פה הרבה. Anything חמוד מאוד, השאר בינוני,משעמם, חסר השראה וכל מה שרע בהיפ הופ מיינסטרים.

 

[חולוני]

הפקה טובה תמיד עושה לי את זה

וג'יי-זי הוא אחד הראפרים הכי טובים שידע המשחק, הוא יכול לראפראפ על דולפינים וזה עדיין ישמע מעולה בזכות הפלואו שלו. ממה שיש לו להגיד לא ממש איכפת לי וגם לא ממש הקשבתי בריכוז לכל מילה, התעסקתי יותר בלהתלהב מההפקות. אני תמיד אעדיף שיר ראפ מיינסטרים מופק טוב עם ראפר טוב על פני שיר אנדרגראונד פלצני, אפור ומשעמם (ובדר"כ גם הראפרים חלשים, MF דום לדוגמה) שמתרכז יותר ב"מה" במקום ב"איך" ולי יותר חשוב ה"איך".