אני לא יודע כמה קראת משם שנכנסת
והצהרת בכזה ביטחון אבל היו לא מעט הסתייגויות. גם אני לא תומך בעניין ההתנהגות כגן, הדבר אינו נראה הגיוני כלל. התנהגות שנקבעת ע"פ חוויות אישיות וכלליות הן מה שמעצב אישיות, אפשר להניח שיש גן ש"עוזר" בכיוון מסוים מהרגע שעברת חוויה כזאת או אחרת והמסקנות שהסקת ממנה אבל מפה ועד להסיק שהגן הוא אחראי על ההתנהגות והאמונה זה מרחק רב מדי, מה גם שאם כל ההתנהגות שלנו נשלטת ע"י גנים אין סיבה שאנשים יחשבו ויהרהרו בעצמם, כי הרי הכל נקבע מלכתחילה. אם יש גן שאחראי על האמונה באופן כללי הוא גם יהיה צריך להיות מאוד שונה מאדם לאדם, אם הגן באמת לא אחראי על האמונה עצמה אלא על "אמונה" ככללי אז גם כל התיאוריה שלו שאנשים בדתות כמו היהדות הנצרות והאיסלאם מאמינים באותו דבר או באותו בסיס נופלת, הרי יכול להיות שהיה להם את הגן של האמונה אך הם האמינו אחרת ואז הבסיס שונה לחלוטין. קחי לדוגמא אדם אתאיסטי - אם הגן קובע רק את המושג מאמין ולא מאמין גם אדם אתאיסט הוא אדם מאמין - הוא מאמין שאין אלוהים. האם הוא קיבל הוכחה לכך? מצד שני, הוא לא מאמין בשום ישות חיצונית כלשהי אז ע"י ההגדרה הזו הוא בכלל לא מאמין. שמת לב שכל זה רק יכול להראות שההגדרה של מאמין ולא מאמין היא יחסית? מאמין במה? בכוח עליון - אלוהים? בבודהיזם אין אלוהים וכוח עליון וזה לא הפריע לאותו אדם לכתוב שגם לבודהה היה את גן האמונה. האמנם? כתבו שם משהו נחמד: "השאלה היא לא האם יש אלוהים, אלא למה אנחנו מאמינים באלוהים" ואם נניח לשניה שיש גן כזה, אני אומר שהשאלה היא גם לא האם יש גן שאחראי על האמונה, אלא למה יש גן כזה?
