אלהן חברים, אצטרך את עזרתכם, עצתכם ורעיונות

[0 דרורוש 0]

אלהן חברים, אצטרך את עזרתכם, עצתכם ורעיונות

בעוד כחמישה חודשים אני אצא לפולין כמדריך חברתי של תלמידים מבית ספר. ולכן אני ורצה לקבל מכם הערות מסויימות או הצעות לכל הרגעים החברתיים שהיו בפולין (שלא קשורים להדרכה או לאתרים מסויימים), כמו למשל: בלילה, בשישי, במלון, באוטובוס, באתריים מסויימים (שלא קשורים לתכניי המסע) וכו'.. אם היו דברים במסע שלכם שהעיקו או לא היו במקום או להפך- דברים מעניינים, שכדאי לעשות, או מה שהייתם רוצים שיהיה... או רעיונות לשיפור וכו' וכו'... בקיצור אני מאמין שהבנתם את הנקודה ואני אשמח לשמוע וקבל הצעות כדי להפוך את המסע הבא של התלמידים האלה למשמעותי וחוויתי יותר

המון תודה!!! (נ.ב.- אפשר גם רעיונות למפגשי הכנה, צ'ופרים, לטיסה...)

 

[נסיכה שברחה מאגדה1]

כמה עצות...

וואי אנחנו בלילה דיי ישנו...! עד כמה שאומרים"מה נישן בלילה, בחו"ל עם חברים וזה"... כלום... אחרי יום כל כך מתיש הולכים לישון... אבל אצלנו לדוגמא בשישי עשו קידוש כל המשלחת... וחילקו לנו מכתבים מהמשפחה מהחברים מהמורים שנשארו בארץ ועוד.. אחרי יום קשה (מיידניק, ואושוויץ) עשו לנו מפגשים כל אוטובוס בנפרד, וכולם דיברו על מה שהרגישו - זה ממש עוזר... עוד אפשר לעשות זה לבקש מההורים כל מיני מתנו קטנות... ולעשות חבילה עוברת ענקית ענקית.. ולשחק כל המשלחת או כל אוטובוס בנפרד... וכל פעם שזה עוצר אצל ילד כלשהו הוא מקבל את המכתב/מתנה/תמונה - מה שההורים שלחו לו... עוד משהו שאפשר זה לחלק בטיסה יומני מסע... אפילו שמי שמתכנן לכתוב מביא יומן מהבית.. יש כאלה שלא תיכננו ורוצים.. יש אפשרות גם.. במהלך הנסיעות באוטובוס לכתוב על מיני משפטים/הערות/שאלות של כל מיני ילדים... וביום האחרון לפני הטיסה להקריא את זה - זה ממש כיף- אפילו שלא עשו לנו את זה... אני חושבת שאחד הדברים שאולי הייתי רוצה שיהיה לי ואין לי זה הסרטה של המסע... חבל שהילדים יפסידו את החוויה האמיתית.. אבל אחרי זה רוצים להזכר בדברים .. וזה כיף לראות... אני אחשוב על עוד.. בהצלחה...

 

[שירנות]

תשובות

היי אז הנה כמה רעיונות- *אפשר לבקש מההורים שבנוסף למכתבים שתמיד כותבים ומקבלים אותם במסע יכתבו פתקים קטנים כאלה עם כל מני דברים נחמדים ואיחולים ויפזרו אותם במזוודה זה ממש נחמד למצוא אותם במזוודה לא עשו את זה בבצפר שלי אבל אמא שלי שמעה מחברה ועשתה את זה ואותי זה ממש שימח. *אצלנו אחרי המקומות הקשים נתנו לנו כל מני שוקולדים ומחזיקי מפתחות כל מני צ'ופרים כאלה שעוזרים להעלות את המצב רוח בחזרה-האמת היא שהמעברים במסע כזה הם מטורפים ודווקא הדברים הקטנים האלה מאוד עוזרים. *אצלנו המדריכים החליטו שצריך להביא קריוקי וזה היה מאוד נחמד בהתחלה חשבנו שזה רעיון דיי גרוע אבל דווקא מאוד נהינו-אנחנו שמנו את זה ביום האחרון בדרך לשדה(אולי הם חשבו שזה קצת לא ראוי במשך המסע-אבל זה כבר החלטה שלכם). *בערב האחרון עשינו אורחת ערב במסעדה הודנו לכולם חילקנו מתנות למדריכים ולכל אנשים הצוות וכל אוטובוס עשה מן הצגה כזאת על ההווי באוטובוס ועל השטויות של כל אוטובוס זה היה ממש נחמד ומהנה. *בשישי כמובן לערוך קבלת שבת-דבר מאוד חשוב!!!ואם אפשר גם להביא מילים של כמה שירי שבת לחלק ולשיר ביחד זה מאוד מקרב וגם נותן תחושה של בית. *אנחנו בלילה לא ישנו כל כך אבל זה היה מתוך בחירה העניין הוא שאין כל כך זמן לדברים בלילה כי הגענו מאוד מאוחר למלון והרבה פעמים יש שיחות ערב כשמגיעים ואז מסיימים בערך ב12 ונשאר איזה חצי שעה במקרה הטוב אם לא אז הגענו ב11 בערך ככה שמעבר לשיחות ערב(שהם מאוד עוזרות רק שזה לא כל כך מהדברים המהנים במסע)אין לי מה להוסיף. *אנחנו ראינו הרבה סרטי שואה בנסיעות(אבל רק בנסיעות חזרה למלון בלילה)וזה היה מאוד נחמד שראינו את הסרטים אחרי שהיינו במקומות וראינו את הדברים כי קיבלנו הסברים ואת התחושה של המקום ואז הסרט היה הרבה יותר מובן ואמיתי בשבילנו. יש משו אחד מעיק שאני הבנתי שיש את זה בכל המשלחות כי הזמנים מאוד צפופים שם וכדאי להעביר את זה הלאה כדי לא לחזור על זה ולנסות לשפר זה העניין של ה"אין זמן" כי זה יוצר מצב שהמורים והצוות המלווה כל הזמן דוחפים קדימה לא ללכת לאט לא להיות מאחורה זה מפריע בעיקר במחנות כי מטבע הדברים אלו מקומות קשים אתה נכנס ורואה שם כמויות מטורפות של נעליים,שערות,מזוודות,כפיות,אתה רואה משרפות ואפר אדם זה דבר שצריך לעקל אתה צריך כמה דק' לעמוד מול זה כדי להתחבר ולפעמים אם אתה מצליח להתחבר לזה ולחשוב על זה ברגע שבאים אלייך ואומרים לך יאללה צריך להמשיך אפילו אם זה בדרך יותר מעודנת(כי זה נשמע דיי נורא כשאני אומרת את זה ככה אבל לא אמרו לנו את זה בכזה זלזול זה היה מעודן יותר)זה עדיין מוציא אותך באותו רגע מהעניין זה מוציא אותך מהמקום הסיפור מהמחשבות שעולות לך בקשר למה שאתה רואה.או אם אנשים הולכים יותר מאחורה אז יש לזה סיבה המון ילדים לא אוהבים כשקשה להם להיות ליד אנשים זה לא נוח לפעמים במקומות כלאה רוצים להיות קצת עם עצמך וברגע שכל הזמן אומרים לך תלך יותר מהר אתה צריך להיות בתוך הקבוצה ולא שתי מטר אחרוה זה גם מוציא אותך מהמקום וממש שאתה מרגיש וזה גם הרבה פעמים לא נעים לבן אדם. מעבר לזה אני חושבת שכל אחד שיוצא למסע הזה היה מעדיף להיות עוד שעה במחנה כדי להספיק לראות ולהפנים יותר מאשר להפסיד את השעה הזאת כדי לראות בית כנסת או ישיבה -אני אישית גם לא חושבת שזה ראוי לזרז אנשים במחנה ולהגיד להם אין זמן כדי להספיק לראות עוד בית כנסת. וואו יצאתי חופרת...אם אני יזכר בעוד משו ששכחתי אני יכתוב בכל מקרה מקווה שעזרתי לך

.

 

[0 דרורוש 0]

תודה בנות!!

אני רושם את הדברים שאתן אומרות. יש אחלה רעיונות חדשים שהעליתן ולא חשבנו עליהם קודם

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gifדרור

צ'ופרים מההורים- מכתבים, לדוגמא. וכל מני מתנות קטנות ומגניבות [קיבלנו סינר כדי שהאוכל יהיה טעים, דברים כאלה] בהצלחה

 

[0 דרורוש 0]

../images/Emo9.gif המון תודה