אלוהים.. אפסו הכוחות.אניר וצה לחיות

אלוהים.. אפסו הכוחות.אניר וצה לחיות

שלום. אני גבר בן 31 מאחד הישובים בצפון הארץ. כמובן שאני נשוי מזה שנה וחצי אני ואישתי חיים עם אבא שלה שהוא בן אדם מאוד מבוגר ואיש חולה מאוד. המצב שלנו הולך ומחפיר ואין תקווה לכלום אין סיבה ממשית לקום בבוקר החובות המינוס הצרות הכשלונות שבחיים שלנו הכל נפל עלינו כמו רעם ביום אחד בהיר ראינו ימים יפים יותר ראינו וורוד.אבל הכל גורל שהתהפך לו בין שבילי החיים.ושוב מינוס הוצל"פ עיקולים מריבות. אפילו למצוא עבודה אי אפשר.. ומה לעשות...:(((הינו גרים בת"א ועברנו לצפון החיים בת"א היו אחלה אבל המחייה יקרה פיטרו אותי מהעבודה ואת אישתי ולכן חיפשנו מקום אחר. כרגע אני לא יודע מה יהיה אני לא יודע איך להתמודד עם המצב הזה אפילו לא עשינו את החג כמו שצריך לא עשינו שמח בלב. לא היה כלום בבית לא היה מה לאכול.. איני מתבייש בעצמי. אני נאלץ בצער רב לרדת לעולם הפשע הבכיר. אני חייב. חייב... לפרנס את אישתי ואת אבא שלה חייב לסגור קצוות המדינה לא השאירה לי ברירה.. המצב הקשה הזאת סובב אותי כמה שנים טובות.. קשה אבל זה האמת.לי נמאס מכל הדפיקות בדלת מכל הפחדים לישון בלילה. אני רוצה לחיות לאכול לישון טוב לפרנס את אישתי ואת אבא שלה ואת הורי שמצבם מתחת לקו העוני.. כולי דמעות אבל אני יהיה חזק.. מבטיח להיות חזק.. איך אוכל לחיות מ1600שקל? איזה מחייה זו של חרפה ורעב. אני בקושי מסיים את השבוע ואוכל לחם וגבינה ואם יש חביתה זה סטייק עבורי.. מי מדבר על בשר? יש דבר כזה במקרר שלי? איני חושב שנשארה אפילו חתיכת שניצל טובה כמו בימים ההם... ביטוח לאומי רוצה ממני 13.000שקל חוב. ויש עוד בתור והרשימה ארוכה. על תדברו איתי ללכת לדבר. דיברתי שלחתי מכתבים התחננתי לעזרה אך לשוווא!אילו ימים של החלטה. להלחם או למות. לאכול או להכנע למצב הזה. כולי כאב בלב כולי דמעות בליבי אין סיבה לקום בבוקר. אבל אני חזק חזק באופי בכח שיש לי בלב.אני אלחם ע"מ שיהיה לי אוכל בבית מה כבר אבקש אוכל וחיים נורמלים היש דבר כזה??הרי החובות נכון אני עשיתי אותם מודה! אבל איך אפשר לחיות מ1600שקל שמזה אתה משלם 1000שכ"ד וחובות סביב 300 מה נשאר לך לחודש כולו? נכון 300 שקל. כל יום תאכל ב10 שקל 3 נפשות...עולם הפשע קורץ לי בחייי. לא אינני עבריין חלילה מעולם לא התקרבתי נגד החוק! המדינה הזאת הביאה אנשים למצב הזה כפי שהוא. ואיני הולך כרגע לדון על פוליטיקה סתם כאב ראש ויש לי טענות רבות כלפי הממסד הזה אבל זה לא הנקודה.נכוןןןהפשע משתלם למי שמוכן לשבת! ואני חייב חייב להרים את עצמי מעלה אין לי כל פתרון אחר ניסיתי הכל.. כמה אפשר לסבול ? כמה אפשר לומר יהיה טוב?? כמה אפשר להחזיק מעמד?היש תקווה? אינני חושב כך. אני עומד על חבל דק ולפני שאני אפול אני ינתר גבוה שיהיה לי משהו להאחז בו בשארית כוחותיי שנותרו להם.. די לחובות די למיתון די ליחס של הממסד כלפי הענים. הרי אני יודע מה זה לגדול בשכונת מצוקה מה זה להיות רעב כל היום. את כל זה עברתי ואני משלים את החסר היות ואני נשוי. אני נאלץ לססכן את חיי ע"מ שיהיה לי אוכל חיים נורמלים ולא רוצה הרבה רק לישון בשקט. איני פוחד מכלום רק מבורא עולם. שרואה מה אני עובר וסובל מידי רגע ומידי יום... אמא של אישתי נפטרה לפני שנה חרב עולמנו פינו אותנו מהבית בת"א. נותרנו חסרי כל ושוב המצב חזר להיות הכי גרוע שיש. אבל אני מקווה שהכל יחזור להיות כפי שהיה ואפילו פחות אבל רק לחיות חיים נורמלים. ולא להגיע לסופר לקנות כמה דברים עם 100 שקל שיש לך. ולהחזיר דברים בחזרה בגלל שחסר לך כסף ואתה עושה את עצמך מחפש בכאילו... וכולם מביטים בך ומלחשים להם.. מי צריך את זה מי? בטוח שלא אני...דייי נמאססס דייי לכל החארטה הזה... נפשית התמוטטתי מכל זה! אין עם מי לדבר במדינה הזאת אוזנים אטומות עשיתי הכל הכל.... הכל אטום. כרגע אני חושב על הדרך להשיג כסף לקנות מוצרים לשבת שיהיה לנו אוכל לשישי שבת.. שיהיה לנו מחייה לחם חלב לא מיותרות.. רק דברים חיונים. לאכול כמו בן אדם לשתות פטל. לא קולה איני מפונק!אבל לחיות!!!!!! היכן חבריי?? היו לי חברים שהיה לי כסף כולם עזבו נטשו ולא שואלים אם אני חי או מת... היו חברים שכיסי היה מלא... לא נותר לי לאחל לעצמי חיים טובים.. אם לא זה אז עדיף למות... כי מי שמת נח... אין הרבה אפשרויות בחיים. זה או לשרוד.. או שבעצם לוותר על כל חייך... שלא תסבול בחיים.... אלוהים יהי עימי בכל מעשי.... תודה לכולם ממני אדם!
 

or bahir

New member
תגובה לגורל אכזר...

איך יש לך אינטרנט אם אין לך מה לאכול? בטח אתה אצל חבר. ולעניין - תשמע סיפור, פעם הייתי במקום רחוק מהבית שלא אגיד את שמו, הלכתי לשם מטרה עסקית שקשורה לעבודתי, הייתי צריך לפגוש איש עסקים יפני ולקנות ממנו מכולה של מכשירי חשמל, תיק תק מבצעים את העסקה ואני חוזר חזרה עם המכולה הביתה. מאחר שעבדתי כל חיי על מנת לממן את המכולה הזאת הוצאתי את כל חסכונותיי בשווי 700,000 שקל ובגלל שהבנק סמך עלי לקחתי עוד הלוואת סיכון של 300,000 שקל על מנת לממן את העסקה, סה"כ 1,000,000 ש"ח. לא אכנס לפרטים הטכניים, בקיצור רומיתי על ידי אותו מליונר יפני לא קיבלתי לא מכולה ולא בטיח. חזרתי ארצה (מזל שקניתי כרטיס הלוך ושוב) מיואש לשלושת ילדי ולאישתי הבוכיה ולא ידענו מה לעשות. היינו אולי שבוע בשוק טוטאלי ממה שקרה. לאחר כמה ימים קיבלתי טלפון מחבר שאמר לי לבוא אליו לראות משחק. אמרתי לו "תגיד לי אתה מטורף?" אין לי במה להאכיל את ילדיי ואתה רוצה שאראה איתך משחק כדורגל? הוא שיכנע אותי והסכמתי לבוא. הלכתי אליו ומיד כשהגעתי הרגשתי מן תחושה מוזרה בבטן, הרגשתי שיש תקווה. נכנסתי אליו הביתה, ישבנו הוא שאל לשלומי ואז שמענו רעשים מבחוץ, פתחתי את הדלת וראיתי בחור נחמד בן 35 כולו דמעות מתייפח ולא נרגע. קראו לו יוסי. הוא היה בין האנשים הכי מצליחים בארץ בתחום ההייטק עד שהגיעה המכה. יוסי הפסיד את כל הונו בעסקה סיבובית אחת שהשאירה אותו חסר כל ובנוסף אם זה לא מספיק שני הוריו נפטרו בדיוק באותו השבוע בנסיבות לא ברורות ואשתו ברגעים אלה גוססת בבית החולים ממחלה כלשהי. יוסי לא ידע את נפשו מרוב צער, מה שלא סיפרתי לכם שאותו יוסי עמד להתאבד בדיוק בנקודה בה פתחתי את הדלת. הוא כמעט ותלה את עצמו בחדר מדרגות. אם לא הייתי פותח את הדלת ומניח לרעשים קרוב לוואדי שיוסי לא היה איתנו היום. ואז הבנתי, נפל לי האסימון, מה קרה לי כולה איבדתי חומר, כסף. בדקתי את עצמי, אני בריא, אשתי בריאה, ילדיי מחייכים, אז מה קרה? כסף? ליוסי לא נשאר כמעט כלום ולבסוף החליט שהוא בוחר לחיות ולחזור לחיים. אז הבנתי שכל גורלי אך תלוי ועומד לנגד עיניי בכל שניה ושניה ואני הוא זה שבוחר איך לחיות את חיי ואיך לשנות אותם. מיד עם ההבנה הזאת יצאתי לעבוד, בהתחלה בעבודות מזדמנות עד שמצאתי עבודה קבועה שהכניסה לי רווחים נאים (למעשה עדיין מכניסה). שמרתי על קשר עם אותו יוסי גם הוא השתקם וחזר לרמת חיים גבוהה יחסית וזה אם שכחתם ממצב של התאבדות, לכן היום אני מבין שהכל פרופורציונלי בחיים ועדיף לחיות בקלילות מאשר לאבד את השפיות וכל שנותר לי הוא לברך אותך שלא תבחר בדרכים לא כשרות שממילא יובילו אותך עמוק יותר ביגונך אלא לשנס מותניים להגדיר מטרות ולצאת להשיג אותם בדרכים יפות, אוהבות, נעימות, ורק כך תתוגמל בהתאם למידת ההשקעה והאהבה שתתן לדבר. אפילו אם זה יהיה עבודה בזבל (מה שעשיתי בהתחלה) דווקא כסף לא רע, אבל הריח הרג אותי. בכל מקרה שיהיה קח את החיים בקלות זהו רק מעבר קל אל משהו הרבה יותר נעים ואוהב. ממני.
 
למעלה