אלוהים הוא באמת ככ טוב וככ מוסרי?

אלוהים הוא באמת ככ טוב וככ מוסרי?

אני תמיד אומרת שהדת שלנו והאל שלנו הם מוסרים. (לעומת דתות ואלים אחרים בתקופת המקרא). אבל זה באמת נכון? ניצא מנקודת הנחה שיש אלוהים.. או מלאכים שומרים.. או משהו רוחני כזה בצד השני.. איך נתנו לדבר כמו השואה לקרות? ולא אל תגידו לי שהתוכנית שרב הנסתר מהגלוי.. לא רק 6 מליון יהודים (שזה כשלעצמו בלתי נתפס) . מליונים אחרים, צוענים, הומואים, שחורים.. והרשימה ממשיכה.. ילדים, תמימים. בסבל וכאב בלתי יתואר ואכזריות בלתי נתפסת. והייתי רוצה להגיד שהתפתחנו מאז, שלמדנו. אבל לא למדנו דבר. בסוריה המצב גרוע יותר מאשר היה בשואה (בשואה לפחות לא היה נשק כימי על יהודים). דאע"ש. אני לא מבינה מאיפה האכזריות הבלתי נתפסת הזאת ולמה כולם שותקים? איפה הצעקה? איפה הצרחה שהייתה אמורה להגיע כבר??
אני מצרפת קטע וידיאו שראיתי אצל חברה שלי.. הדברים שנאמרים שם ככ נכונים עד כאב..
https://www.facebook.com/BrotherhoodWithoutGOD/videos/1501827126706844/
 
נבדוק משהו?

תאי גזים...צאינד..משרפות לא כימיות אך עדין משרפות של אנשים חיים
ואיך זה קרה ואם אין אלוהים?
העונש והחטא!
ושקראו לאדולף היטלר "הייל היטלר" קראו "רפא היטלר" את גרמניה מכל הצרות שלה
שבאו עליה במשך ההיסטוריה ובמיוחד ההפסד במלחמת עולם1

אובמה האדיוט מזכיר לי צמברלין האדיוט הבריטי שהגרמנים צחקו עליו שנייה אחת אחרי שחתם על הסכם "שלום ולא מלחמה"-אובמה הבטיח לתקוף את צבא אסד ברגע שיזרקו נשק כימי..ולאחר מכן עבר לאיומים להשמדת הנשק הכימי..והודיע שהמטרה הושגה. לפני 2 ימים צבא אסד ירה גז חרדל על תושבים סורים ...מתנגדי המשטר...והסכם עם אירן אין מילים בפי!אובמה אדיוט מושלם.
 
טעית

ברק חוסן אובמה ולא מוחמד אובמבה ובטח אין לו קשר לבמבה

ולמה לא אומרת דעתך על הליצן --שלפי הנבואה של הנביאה מהבלקן
שנפטרה בשנת 96 ---יש קטע מצולם בוידאו שלה ועוד לפני שהנשיא השחור עלה היא אמרה
"יעלה נשיא שחור בארצות הברית של אמריקה והוא יהיה הנשיא האחרון של המדינה הזאת,ארצות הברית תתפרק ואירופה תכנס למלחמה גדולה מאוד ידה של רוסיה על העליונה.."

כיום--אירן,סוריה,אוקראינה, הכל ידי פוטין.
 

niva99

New member
אלוהים הוא הכל

טוב ורע
מוסרי ואינו מוסרי
קשה להבין ולהכיל
אבל הוא ה-כ-ל.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
בדיוק. ומוסיפה..

שלהגיד ש'הוא' ככ טוב ומוסרי זה לצמצם את הבריאה לסוג של 'אדם' אחד שיש לנו תלות בו.
אז לא.
הוא לא מישהו והוא לא אחראי. הוא כל מה שקיים.

בעיניי, אם יוצאים מהפרספקטיבה המצומצמת שלנו כבני אדם,
אז רצח עם לא שונה מקצירת שדה או מגשם שיורד. חלק מהטבע, חלק מהבריאה.
לנו בני האדם, יש תודעה גבוהה, אז אנחנו יכולים לכוון את עצמנו לפעול טוב יותר.
ברגע שהאדם יעשה את מה שהוא אוהב ויילך בנתיב האמיתי שלו אז הטבע יסתדר בצורה טובה יותר
לדוגמא - אסטרואיד שסוטה ממסלולו - זה ההקש שלי... או בעצם, תא אחד בגוף שמחליט להכפיל את
עצמו במהירות.
 

niva99

New member
זהו עניין של פרשנות

בואי נשחק לרגע ב"נדמה לי".
אם בעולם היה רק טוב ללא רע בכלל...ללא כעס, עלבון, צער, תסכול, כאב, קינאה, שנאה, זדון ועוד
לא הייתה צמיחה הכל היה נמצא בסטופר = קיפאון
האנושות לא הייתה ממשיכה להתפתח.
חשוב להבין כי לכל דבר ישנה סיבה גם לטוב ולגם לרע.
הקושי תפקידו להצמיח...מקונפליקטים גדלים וצומחים לעוד שלב.

תחשבי על תינוק - כשהוא לומד ללכת, תחילה הוא מתנדנד, נופל ומקבל לפעמים מכה - ואז מתרומם ושוב מנסה ללכת... כך גם יתר בני האדם לומדים להתמודד עם קשיים, להתחשל, לאתגר את החשיבה על מנת לשרוד, לומדים להסתדר בעולם טוב יותר.
 
נערה, בדברייך את יוצאת מנקודת הנחה

שאלוהים הוא בן אדם,
יש לו רגשות, מעשים הנובעים ממוסריות או טוב ורע,
הבורא והבריאה לפי ראייתי, הרבה מעל דברים אלו,
הם תפקידם לראות את התמונה הגדולה,
בבריאה אין רגש, אין מוסריות, אין בכך צורך,
אני אשתמש בדוגמא קצת קיצונית,
בעל מפעלים לייצור מכוניות,
אשר יש לו מפעלים רבים,
מייצר בכל מפעל חלק אחר של המכונית,
לכאורה,
אין קשר בין המפעלים,
כל עובד בודד במפעל,
אינו מכיר ואין לו מושג מה עושה העובד במפעלים האחרים.
אך בעל המפעל יודע,
כי במפעל אחד מייצרים דלתות, בשני מנוע, בשלישי הגה, ברביעי מושבים
ובסוף מרכיבים את הכל ביחד ויוצאת מכונית, המסוגלת לנסוע,
אז נכון שבני אדם הם לא חלקי מכוניות,
אך הם בכל זאת חלק מתמונה הרבה יותר גדולה,
תמונה מדוייקת לחלוטין,
שכל חלק בה מותאם למכלול.
אנחנו חלקים של מכוניות או חלקים של פזל, מעשינו
וכל הקורה לנו הם חלק מהתמונה הזו הכוללת,
אנו רק לא מבינים זאת מהמקום הקטן שלנו,
כשמתרחקים קצת ורואים הכל מלמעלה, יודעים מה תפקיד כל חלק
ולהיכן הוא שייך ומדוע נוצר.
השואה עם כל הקושי להבין זאת בגלל שהרגש שלנו והכאב כלכך מעורבים בה,
גם היא חלק מהפזל, עם תפקיד ברור
ועם מטרה ,
כמו אלו שמסדרים דומינו במשך זמן רב,
ואז מפילים במכוון חלק ראשון,
שיוצר סדרת התרחשויות מכוונת ומדוייקת.
 
והדומינו הזה היה חייב להיות

הסבל הזה?
קשה לי לקבל את הטיעון הזה, לא רק יהודים נהרגו, וגם אם כן. זו הייתה חייבת להיות הדרך של הדומינו? הרי הוא כל יכול נכון? הוא המנהל של המפעלים, אז למה כל הסבל והכאב הזה. ?
למה כל מה שקורה בסוריה? הרי הם לא יהודים ויש להם מדינה. ילדים חפים מפשע. אני לא מדברת על המבוגרים שאז ניתן לטעון שהם חטאו או משהו כזה. למרות שאני לא מבינה איזה חטא יכול להיות ככ גרוע שהם צריכים לסבול ככה, שאנחנו היינו צריכים לסבול ככה.
 
אין ולא יכול להיות אלוהים שישחק עם סיבלו של ילד קטן אחד...

אנחנו לא מאמינים שקיים אלוהים שכזה!
הרוע הוא רק בנו בני אדם שגורמים את הסבל הזה.
אבל למה אלוהים, אם יש לו ראייה פרסונאלית, שותק ולא מתערב - אי אפשר להבין.
אולי הוא משאיר לאדם את כל המרחב של הבחירה החופשית.
ואולי אין לו ראייה פרסונאלית
והוא ייצוג והשלכה של המשמעות האנושית. ולהגיד אלוהים זה כמו להגיד שיש משמעות
לבריאה ולחיי האדם. ותפקידנו למצוא את המשמעות הזאת ולתת לה חיים
במעשה, במוסר וביצירה.
ואולי אלוהים הוא הטבע בנוסח הפנתיאיסטי של שפינוזה,
כלומר הוא הכל והכל הוא אלוהים...
(אבל אם זה אכן המצב כי אז זה טאוטולוגיה, כלומר A=A
אז למה אנחנו צריכים בכלל את מושג האלוהים?
שהרי אם הטבע זהה לאלוהים... אז מה זה משנה אם אנו אומרים
טבע או אומרים אלוהים... זה הרי סתם משחק מילים..!?)
 

ינוקא1

New member
אלהים (=ההוויה) איננו הטבע

הטבע נובע ממנו.

(הטבע = המציאות).
ההוויה משקה את הטבע , וב"השקיה" הזו היא מקיימת אותו.
אם ההשקיה הזו תיפסק לרגע אחד - כל המציאות נעלמת.


אך אלהים איננו אישי ואיננו אנושי.
מספיק להסתכל בשמיים ולראות את טרליוני הכוכבים והגלקסיות כדי להבין כמה שאנחנו קטנים ושוליים.
ועם כל הכבוד למושגינו האנושיים , אנחנו לא "מענינים" את ההוויה כולה.


אז למה כן חשוב שלאדם יהיה קשר לאלהים ?

הסיבה היא שההוויה היא כמו אגם מיים.
והתודעות שלנו הן כמו צינורות.
וכאשר האדם מחובר לאלהים , נמשך שפע דרך תודעתו - מהוויה אל המציאות.
השפע הזה "משקה" את המציאות , ואז המציאות מזדככת , והסבל נעלם.
השפע הזה הוא שפע החיים עצמם.


אלהים , ההוויה , הוא מקור השפע , כלומר מקור החיים.
אך כל זה קורה אם אנחנו באמת "מחוברים".
אם איננו מחוברים , אין בנו שום חשיבות.


עם ישראל לצערי איבד את החיבור שלו בתקופת בית שני.
ומאז אנחנו בגלות - והשואה היא חלק מזה.
החיבור הזה נקרא "נבואה".
ובלי הנבואה , אין לנו זכות קיום - כעם


ועם כל זה , בדורות האחרונים אנחנו "מתחברים" שוב.
העליה לארץ , השואה , וכל מה שמסביב - הכל קשור לתהליך הזה של החיבור מחדש.
ולצערינו , החיבור מחדש לא היה אפשרי בלי החורבן של הישן.



הדרך היחידה למנוע את הסבל , היא שאנחנו מעצמינו נחפש ונבקש את החיבור הזה.
שלא נצטרך בעיטה בתחת מהיטלר שתשיב אותנו לעצמינו.


וזו המשימה הכי חשובה היום של עם ישראל -
לשוב לחיבור אל ההוויה , לשוב לנבואה.
לשוב למהותינו כעם - עם של נביאים


ככל שנעשה זאת יותר מעצמינו , נסבול פחות.
ואם לא נעשה זאת , נקבל הרבה בעיטות בתחת עד שנעשה זאת.
 

ינוקא1

New member
לא חייבת להיות שום בעיטה בתחת.

אם אנשים משתנים , הגורל משתנה.
 

ינוקא1

New member
אפשר לחשוב הרבה דברים

אבל כשאנשים משתנים אין שום דבר קבוע.

ויש אנשים (כמוני , אגב) שהמהות שלהם היא להביא שינויים , והמציאות סביבם הופכת ל"לא קבועה" - והכל בר שינוי.
וככל שיסתובבו יותר אנשים כמוני בעולם , הגורל ישתנה.
 
אמן . אבל אתה אדם אחד ופה מדובר על תופעות גדולות

בכל אופן אם אני צריכה למות במלחמה אני אמות ואם לא אז לא.
 

ינוקא1

New member
לכן אני מלמד וגם לומד בעצמי.

בסופו של דבר , אם האנרגיה והלימוד שלי יגיעו להרבה אנשים , גם הם יהיו כמוני והמציאות תשתנה.

אני לא רואה את עצמי כ"מתקשר" - כי מתקשר אומר לך מה הצפי לפי עכשיו.
לעומת זאת התפקיד שלי הוא ליצור שינויים , והמציאות סביבי היא במערבולת , ממילא הדבר היחיד שאני יכול לתכנן זה את הצעד הבא.
(כך אני גם מרפא אנשים - האנרגיה שלי יוצרת מערבולות בגורל שלהם ומשנה אותו).

אבל בקיצור - בעידן כמו היום , רעיונות עוברים במהירות , והכל יכול לקרות.
גם גפרור קטן יכול להדליק מדורה גדולה , וגם אדם אחד יכול להשפיע בצורה שלא תיאמן - אפילו רק בכתיבה באינטרנט.

(אפילו עצם הכתיבה שלי מסתובבת בעולם ועושה כל מיני דברים באנושות שאינני מודע להם - ולא משנה לי בכלל כמה אנשים קראו או הסכימו).

עם זאת אני צריך ללמוד ולהתפתח כל הזמן.
כי המפתח להכל הוא דווקא "ענווה" (אולי בניגוד לרושם המתקבל מהודעתי זו).

אך אני אופטימי.
אני מאמין שאי אפשר כרגע בכל לצפות את העתיד , ויש בהחלט מצב שבקרוב תהיה "מסה קריטית" של אנשים שיובילו את העולם בכיוונים שונים מהכיוונים היום.
הם לא חייבים להיות מנהיגים או מפורסמים.
אך הם כן צריכים לבצע "עבודה" רוחנית אמיתית.
 
מסכימה איתך ינוקא וחושבת כמוך

ככל שיותר אנשים, יהיו בחיוב ובמואר,
המסה הקריטית תשתנה, וזה כבר קורה...
 
למעלה