אלוהים הוא טוב או רע?

שבי 83

New member
על פי תורת שלילת התארים של הרמב"ם

אסור לשייך תואר לאלוהים כי כבן אדם את לא מסוגלת להבין אותו. למדנו שתורת שלילת התארים של הרמב"ם היא אחד מי"ג העיקרים שמי שלא מקבל אותם לא מקבל את היהדות. לכן השאלה על תאור של האלוהים היא שאלה שמנוגדת ליהדות. במקום לשאול שאלות על האלוהים צריך לשאול שאלות על עצמך. את עוזרת לחברים שלך בבית הספר או מתיחסת אליהם רע? את אומרת אמת או לא? כשחברה שלך בבית הספר צריכה עזרה את עוזרת לה או לא? איך את מגדירה את עצמך: טובה או רעה?
 

17writer

New member
אבל כמעט כל מי שמאמין בו

יוצא מנקודת הנחה שהוא טוב, שהוא אל מלא רחמים וחסד. למה? ובמקום שאלות על עצמי תשאל אתה שאלות על עצמך, חביבי.
 

שבי 83

New member
השאלות אינן כדי שתכתבי לי תשובה

השאלות האלה הן שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך ולענות לעצמך ולא לי. אני שואל את השאלות האלה על עצמי ועונה לעצמי. לפי דברי הרמב"ם במקום לנסות לברר מה התכונות של האל תבדקי את התכונות של עצמך ומה את עושה. אם את רוצה להאמין שהאלוהים הוא טוב, מלא רחמים וחסד את יכולה להאמין בתכונות האלה אבל היהדות עוסקת במעמדו של האדם מול האלוהים ולא במעמד של האלוהים מול האדם. את לא שופטת את האלוהים. את יכולה לשפוט רק את עצמך.
 

שרון AAA

New member
../images/Emo127.gifבלתי ניתן לתאר את אלוהים

בתפילת יום הכיפורים ישנו התיאור היחיד של האלוהים: ה' הוא האלוהים. וזה הכול. טוב ורע הם מושגים אנושיים . לא ניתן להמשיג ולהמשיל את אלוהים לשום דבר אנושי. מי שמתעניין ברעיון העמוק הזה יכול לקרוא את משנתו של הרמב"ם בספרו הגדול: מורה נבוכים.
 
שאלה מאד שאלתית

כשאכיר אותו מקרוב אגיד לך. בינתיים לא נראה לי שאף אחד לא מכיר אותו באמת. הרבה רוצים להתקרב אליו ולהבין אותו אבל מכיוון שהוא דמות ערטילאית ולא מובנת אז אף אחד לא יכול לתת לך את התשובה המדוייקת. לפי ספר התנ"ך יש בו הרבה חמלה, הרבה אהבה וחוץ מזה אני כרגע עושה האנשה (מהמילה אנוש) כך שזה לא לעניין והוא עושה הרבה ניסים אז איך ישות דמות רוח אלוהים יכול להיות רע???
 
יש המון רוחניות ביהדות וכך

צריך לקחת את זה. איך אומרים אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו. קחי את אלוהים כמראה שלך. אם תעשי/ה דברים טובים השם יחזיר לך בטוב ואם תעשי דברים רעים השם יחזיר לך את זה בהמשך החיים שלך. ותחשוב/י על זה.
 

שירר ר

New member
../images/Emo42.gifניצת האור

תמשיכי כך!!
 

צ שטרן

New member
אלהים הוא מעבר לטוב ולרע

התפיסה של אלהים כולו טוב- לב ואהבה הוא שקר נוצרי ..הרי תראו מה קרה ליש"ו המטומטם שאוהב את האויב , שהוא כולו מחילה , שמוותר לפושעים , שעונה לקללה עם ברכה ! .. יש"ו היה השמאלני הראשון . הוא גומר עלוב , מת בגיל צעיר ולא גואל שום דבר .. רק מביא גועל נפש של נצרות , הורסת ומשמידה יהודים .. אלהים ברא את הטבע , הוא רא אותו גם באהבה וגם בשינאה ... כי אין קיום של דבר בלי היפוכו .. אלהים הוא מתגלה כמו שהוא בלי שקר .. תקראו את ספר איוב אלהים הוא גם איוב וגם אויב .. הצד האפל של אלהים , פניו של סמאל , הם גם הכרחים ואין יקום בלדיהם .. אלהים לא עושה את הרע בחפץ לב אלא כי זאת חובה .. לכן פניו האפלים לוחמים נגד יעקב בבית אל .. יעקב יוצא מנצח ורוכש מקום לנצח .. כי רק אלה שיודעים לשלוט על הצד האפל שאלהים גם הכניס בהם , יאפשרו את תקון העולם .. אלהים מסר גם את התורה וגם הקשה את לב פרעה הבן אדם העליון , זה שרוכש את הנצח .. הוא זה שיודע לא לוותר , לא להתקפל , לא למסור את ירושתו , לא נכנע לצד האפל של אלהים אשר שמו הוא אללה , יש"ו , חמס ואלי-מות ויהי היום--ויבאו בני האלהים, להתיצב על יהוה; ויבוא גם השטן, בתוכם. ז ויאמר יהוה אל השטן, מאין תבא; ויען השטן את יהוה, ויאמר, משוט בארץ, ומהתהלך בה. ח ויאמר יהוה אל השטן, השמת לבך על עבדי איוב: כי אין כמהו בארץ, איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע. ט ויען השטן את יהוה, ויאמר: החנם, ירא איוב אלהים. י הלא את (אתה) שכת בעדו ובעד ביתו, ובעד כל אשר לו--מסביב: מעשה ידיו ברכת, ומקנהו פרץ בארץ. יא ואולם שלח נא ידך, וגע בכל אשר לו--אם לא על פניך, יברכך. יב ויאמר יהוה אל השטן, הנה כל אשר לו בידך--רק אליו, אל תשלח ידך; ויצא, השטן, מעם, פני יהוה
 

17writer

New member
אני חושבת שהתשובה שלך הכי הגיונית.

שאלוהים הוא גם טוב וגם רע, הוא פשוט אלוהים. ואולי בגלל זה קשה להבין הרבה דברים שהוא גרם להם לקרות. כי אנשים חושבים שהוא טוב, וזה לא הכי נכון. זה גם לא הכי לא-נכון בעצם. הוא המקור לטוב ולמידת הרחמים שגלומה בו וגם לרשע שקיים בעולם. ורשמת שאלהים ברא גם רע וגם טוב כי הכרחי ששניהם יהיו יחד, כי זו חובה. ואנחנו צריכים לא להיכנע לצד האפל, אפילו שהוא קיים, אפילו שאלוהים ברא גם אותו אצלנו. אז בכל אחד יש גם רע.. ואף אחד לא מושלם. אם אלהים עצמו הוא טוב-רע, או חסר הגדרה שקיימת במילון הכל כך ארצי ולשוני שלנו, וצלם ממנו קיים בבני האדם, אז גם בני אדם כאלה מבחינה מסויימת. טובים-רעים. ואולי תהיה מלחמה תמידית בין בני האדם כי הם אינם יוכלו לחיות יחד עם שני צדדים מנוגדים בהם, כי אין בהם את ה"יכולת" שיש לאלהים לאזן בין שני הצדדים. ואולי אחרית הימים תגיד כשהאיזון יופר. וכל כך הרבה אולי... אבל נראה לי שהבנתי :)
 

צ שטרן

New member
אפשר גם להוסיף ...

תיעוד סימלי.. תראו איך בנוי המגן דוד .. משולש כלפי מטה , משולש כלפי מעלה .. שנהיהם סימטרים והפוכים , ויוצרים ככב השמש , הככב הגמד הצהוב שמאפשר את החיים .. הרי הטלאי הצהוב היה אות קלון רק כאשר הצד האפל שרר ורדה כאשר היה בלתי נמנע שיקרה.. כי אין חופש בלי עבדות ואין אור בלי חושך ... חבל רק שעל דגל ישראל , המגן דוד הוא לא צהוב .. כמו השמש ..
 
אלוהים הוא דרך רצונו ומחשבתושל האדם

נוטה לשלילה השם איתו נוטה לחיוב השם איתו... עזר כנגדו
 
ריבונו של עולם

אלוהים נקרא גם ריבונו של עולם ויש לו רצון בעולם הזה בבריאה , הממשות של אלוהים היא הממשות הכי ממשית שיש ועם כך הוא נעלה מעל כל הגדרה , וכל יצור שחי הווה מרצונו של ה' ,אנו נפגשים עם בהירות רצונו של ה' גם בצורה מדויקת ולא רק ערטילאית , יש לי הרגשה שאנו נותנים לממשות של עצמנו להפוך את אלוהים למשהו שלא קשור לעולם אבל ה' ברא את העולם הזה כולו והוא קשור ומחייה את כולו ,
 

אופירA

New member
מנהל
למה היהדות טוענת שהוא מהות הטוב?

כאשר בוחנים את התכלית של בריאת העולם, מבינים גם בהיגיון שהקב"ה הוא מהות הטוב. הקב"ה ברא את העולם כדי להיטיב לנבראים - בני האדם. בבני האדם יש חלק אלוק - נשמה, ומהות אלוקית אינה יכולה ליהנות הנאה שלמה מהטוב שבעולם האמת וממחיצת האלוקים, כאשר אין לה ידיעה שלמה של האלוקים, שהיא חלק בלתי נפרד ממנו. כיוון שהיא דומה לאלוקים, לא מתאים לה לקבל מתנות חינם בחסד ולא בזכות (כי האלוקים אינו מקבל, אלא רק מעניק), והיא סובלת מכך במידה מסוימת. כיוון שהאלוקים רוצה להיטיב הטבה מושלמת - הוא מעניק לנשמות את הזכות לעבוד, ובכך להיות זכאיות לטוב הצפון בעולם העליון בזכות ולא בחסד. העבודה היא קיום רצון האלוקים בעולם המוחשי, עולם ההסתר (שבו האמת הרוחנית נסתרת). ע"י ההתגברות על החלק הבהמי שבנברא, זוכה הנשמה להנאה הרוחנית בצורה של שכר ולא מתנת חינם. אבל כשבאים לתרגם את הרעיון הזה למושגים מעשיים, נתקלים בבעיה רצינית. יש אכזריות נוראה, יש שואות מזוויעות, יש המון רע, שהאלוקים אינו מונע אותו, ואפילו נראה לעין שהוא גורם אותו ואחראי אליו, כשם שהוא אחראי לכל מה שקורה בעולם, בכך שהוא המהות היחידית בעולם, ואין עוד מלבדו. אז איך אפשר להבין את האבסורד הזה? אז קודם כל, אפשר להבין שאי אפשר להבין... כי אי אפשר להסביר לנברא את ההיגיון של הבורא, משום שמושגי ההיגיון של הבורא אינם נכללים במכלול המושגים של הנברא. אבל באופן פשטני מאוד - אפשר להסביר איך הרע הוא בעצם טוב, בכך שראיית הרע תלויה בהסתכלות של האדם. ואם האדם ישכיל להסתכל מהזווית הרחבה ביותר שאפשר - הוא יבין שהכל לטובה (גם אם לא יוכל להבין כל דבר איך הוא לטובה. אף אחד לא יכול להבין בשום אופן איך השואה היתה לטובה, אבל האמת היא שגם זה היה לטובה...). הסבר פשטני: למשל יש שולחן, שעשוי מחומר קשיח ועומד על רגליים בגובה מסוים. תפקידו של השולחן להיות משטח שמחזיק עליו חפצים, לנוחיות השימוש של האדם בחפצים הללו. ולכן קשיחותו וגובהו בהתאם לנוחיותו של האדם. אבל בגלל קשיחות וגובהו, האדם שהתכופף כדי להרים משהו - נתקל בראשו בפינת השולחן, וקיבל ג'ולה מכאיבה בקרקפת... הוא בוודאי חושב שזה רע מאד, כי כואב לו נורא. אבל אם הוא יסתכל מזווית רחבה, הוא יבין שזה קרה בגלל קשיחותו וגובהו של השולחן, שזה בעצם דבר טוב, כי זה לנוחיותו. ולמרות כאביו וסבלו, לא ירצה לשנות את המהות של השולחן ולבטל את קשיחותו וגובהו! אז איך לפתור את המלכוד? יבין האדם שתפקידו להיזהר מהשולחן כאשר הוא מתכופף, ויסכים לקחת את הסיכון שאם לא ייזהר מאיזו סיבה (גם אם לא באשמתו), הוא עלול לחטוף ג'ולה... הסיכון הזה הכרחי בגלל הנוחיות שיש ברהיט כמו שולחן, ולא כדאי לוותר עליו.
 
טוב ה'

אלוהים הוא מקור הטוב בעולם , הרע נובע ממרחק מהרצון האלוהי אנו לא מגדירים את אלוהים אך הגילוי של ה' אלינו הוא בטובו דרך הטוב הגנוז בכל אנו מתקשרים אל ה' יתברך , הרחקת אלוהים מן התארים המגדירים אינה הופכת את אלוהים לאויר , ה' מתגלה בכל באין סוף עושר וגוונים רגשות ותובנות אבל אנחנו תמיד יודעים שהגילוי שמובע אלינו הוא לערכנו ואיננו חס ושלום כובל את הגילוי האלוהי ואת העצמות האלוהית שהיא מעבר לכל תפיסה והגדרה , כל טוב הרבה אור וטעימה מטוב ה' "טעמו וראו כי טוב ה'"
 

tamarhp

New member
אלוקים הוא מהות הטוב

שאלת למה יוצאים מנקודת הנחה כזו - זאת משום שבתורה ובמקורות נוספים הוא מתואר כ"אל מלא רחמים", צדיק, ותארים רבים נוספים. עם זאת - הוא "יושב בדין", "מלך משפט", "נוקם עוון אבות על בנים" - כן, הוא מלך ושופט, ויש שכר ועונש. הוא מהות הטוב אך עם זאת הוא אינו "סבא חביב וזקן" כמו שאוהבים לתאר אותו. הוא לא סנטה קלאוס שמחלק מתנות. הוא מקור האמת. בעצם השאלה מתחילה - מהו "טוב"? אם אני הולכת לרופא שיניים וכואב לי - האם זה טוב או רע? או כמו האגדה המפורסמת על זוג איכרים שהפרה שברה את הרגל כי היא נפלה לבור (רע) אבל כך הם גילו אוצר בבור (טוב)... ואני מצרפת כאן סיפור שאני מאד אוהבת :) השבוע שבו מת סבא אלוקים כבר בגיל צעיר הכרתי אותו, את סבא אלוקים, שמעתי עליו רבות: בבית, בגן ומסתם אנשים. אפילו זכיתי לדבר איתו אישית, עם סבא אלוקים, כשבאתי לבית הכנסת- שם הייתי מתנדנד בשבילו. הייתי קורא את המילים האלה מהסידור ועושה טובה גדולה לסבא הטוב, ממש הייתי בסדר איתו, הרי כתוב בתורה: "והדרת פני זקן". אחלה סבא היה אלוקים, עם פנים יפות וזקן לבן ארוך, האמת היא שהוא היה די דומה לסנטה קלאוס, הסבא הטוב שלהם. אבל עם השנים הסבא התחיל לאכזב, כנראה שהוא כבר נעשה קצת סנילי כי היה מפשל הרבה. הצטברו לי המון דוגמאות למחדלים של סבא: כשנכשלתי במבחנים, או כשנורא רציתי להיות חבר של יוסי, "מלך הכיתה" ולא הלך לי. ולאט לאט החלו מתגנבות לאוזני שמועות, שהיו לו לסבא מעידות הרבה יותר גדולות, ממש שערוריות שלא האמנתי על הסבא הטוב, שהוא אחראי להם. סיפרו לי על כל מיני נכדים שלו שאין להם מה לאכול, על כאלה שאין להם קורת גג שתגן עליהם, על חולים במחלות קשות. והנורא מכל, פעם בשנה אנשים רעים היו מספרים לי שקרים, כאילו שישה מליון מאחי נטבחו באכזריות ועונו על לא עוול בכפם, והייתי כועס עליהם, הרי לא ייתכן שסבא נתן שככה יעשו בחצר שלו, והלא אי אפשר לעשות שום דבר ללא רשותו של סבא?! אבל לאט לאט הבנתי שכנראה זה נכון, ואז החל סבא לגסוס. לא שלא היו לו את הרגעים היפים שלו, שלא תחשבו, הרבה פעמים הוא עזר לי, למשל כשהעירקי המשופם ירה עליי מלא טילים, והוא הציל אותי ועוד הרבה חבר'ה, אבל למרות זאת הוא גילה סימנים מובהקים של מוות הולך וקרב. שמעתי שמועות שהוא נפטר ולא ידעתי אם להאמין להן. ובעוד אני מסתפק ירו בחיילת שכל חטאה היה לשבת בבית קפה, לא רחוק מכאן, בנחלת שבעה. ובעוד אני מתלבט, אולי הוא באמת מת? באו החבר'ה של ה- "חמאס" וחטפו לנו את נחשון, והחלטתי שאני אכריח את סבא להחזיר לנו אותו. בקשתי מסבא אינספור פעמים, והייתי ילד ממש טוב, כמו שמזמן לא הייתי, וידעתי שסבא הטוב לא יכול לפשוע פשע כה חמור ולא להחזיר לנו את נחשון, הרי אם אני החלטתי שזה לא פייר אז מי הוא, הסנילי הזה, שיעז להחליט אחרת?! אבל הסבא הרע הזה בכלל לא הקשיב לי, הוא נתן להם לרצוח אותו! וכאילו רק כדי להוכיח איזה סבא הוא באמת, הוא גם לקח את ניר פורז, אפילו שאת אביו הוא כבר הרג לפני הרבה זמן. מבחינתי זה היה חמור מאוד,זה חייב אותי לבדוק אם באמת הסבא הזה בכלל היה קיים אי פעם. רציתי לקחת פסק-זמן מהכל ולפתוח בחקירת העניין, אבל אפילו שבוע מנוחה הוא לא נתן לי, כשהפצע שלי עוד היה פתוח לרווחה, הוא שפך עליו חומצה. קו חמש עלה באש, ופתאום נפקחו עיניי וראיתי, ראיתי את הדם הזורם, את המעיים השפוכות, ראיתי את הגולגלות על הכביש ואת האיברים שנתלו להם במרפסות, ראיתי 22 משפחות שבשבילם כבר שום דבר לא יהיה כמו פעם, אבל יותר מזה: ראיתי משפחה אחת גדולה מבכה את בניה שנפלו. המשפחה הגדולה הזאת היא בעצם המשפחה שלי, עם ישראל קוראים לה, וביחד הלכנו לקבור 22 שקים של דם ועור. אבל למניין ההרוגים הצטרף חלל 23, סבא אלוקים. היום החיים שלי קצת יותר קשים, קשה בלי הסבא הטוב, אבל בפנים אני שמח שקברנו אותו, כי קברנו סבא שאף פעם לא היה. קברנו סבא שהמצאנו לעצמנו כי זה היה נוח, סבא אותו דמיינו, סבא שאת קולו אף פעם לא שמענו ואותו מעולם לא ראינו, וזה רק היה נדמה לנו. אבל שעת פטירתו של סבא הייתה גם שעת לידה, כי רק כשראיתי אותו עמוק עמוק בתוך האדמה, נולד לי אלוקים חדש. די מבאס האלוקים החדש שלי, הוא בכלל לא כמו סבא! בעצם אני כבר לא מספיק יודע מה הוא בדיוק, לו אין סימנים מובהקים כל כך כמו להוא עם הזקן והחיוך. אבל למרות שאיתו הרבה פחות כיף והוא קצת פחות מוחשי, אני מאוד אוהב אותו, כי הוא אמיתי. את האלוקים הזה לא אני בראתי, הוא ברא אותי, וה"טוב" שלו זה מושג קצת פחות מושג מהטוב שלי. קצת קשה לי איתו, לא תמיד מובן, אבל הוא יודע את זה ולכן הוא הזהיר אותי מראש, אך את אזהרותיו לא יכולתי לשמוע, כי הסבא סתם את אוזניי. סתם אותם מלשמוע את ה' מדבר אליי בסיני, באופן הכי גלוי וודאי. סתם אותם מלשמוע את חזן ההפטרה צועק בכל ראש חודש: "כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותיי ממחשבותיכם". סתם אותם מלשמוע את פרשיות התוכחה, על הנשים שמבשלות את ילדיהם וכל השאר. היום אני כן שומע, שומע ומתבגר, מתבגר ומתגבר, את האלוקים החדש שלי אני לא מנסה לחנך, לא מנסה להכריח, רק מנסה להבין למה הוא מנסה אותי. באלוקים הזה אני מאמין, מאמין שהוא טוב, מאמין שהוא רואה את הדברים בצורה קצת יותר גדולה ממני, והשיקולים שלה קצת יותר אמיתיים. אני גם מאמין שהוא יראה לנו יום אחד את הטוב הזה, כמו שהוא הבטיח שהוא יעשה, ורק אז נראה את כל החלקים שמרכיבים את הפאזל, ורק אז ימלא שחוק פינו. בינתיים החלטתי לעבוד קצת יותר קשה, כדי שהיום הזה יבוא יותר מהר, כדי שאת הטוב והצדק נוכל לראות בעיניים, שכבר לא נצטרך רק להאמין בו. כנראה שזה נכון מה שאומרים הגננים, שהצמחים גדלים רק אחרי שגרעיניהם נרקבים, וככה השבוע אני ומדינה שלמה, קברנו לנו סבא, וגילינו אלוקים.
 
למעלה