אלוהים היקר שלי...
אני באמת, באמת מנסה למצוא סיבה ומוצא מהמרה השחורה הזו. כנראה שהמנטרה של "הכל לטובה" מתחילה קצת לדהות. אלוהים שלי, מה כבר ביקשתי? קצת להצליח, קצת לשמוח? לגרש את התוגה הזו, שניבטת מעיניי כבר יותר מדי זמן? כל כולי מודה לך ואוהבת אותך על ההצלחות, ההכוונה והעזרה, אך בד בבד אני כבר מיואשת מחוסר המזל הזה, שנדמה שאי אפשר להיפטר ממנו. כמה תפילות נשאתי, כמה התחננתי, קיוויתי, אולי איפשהו מעט ציפיתי- והתאכזבתי. כולי רועדת, נידפת ובוכייה מטעם האכזבה המר. נכון, מפאת גילי הצעיר ואנושיותי המקובעת, אינני מסוגלת לראות את המצב לישורו ולהבין את כל תפארת תוכניותיך וכוונותיך. אני מקווה ומשתדלת להשתכנע שוב שהכל יסתדר לטובה. אבל בינתיים, בורא עולם יקר ואהוב, נותרתי עצובה, מאוכזבת, מבולבלת וחסרת תשובה. הפקפוק מתחיל לנגוס בי. מקווה שתעזור לי להשתלט עליו ולחזור לאמונתי במלואה. מקווה שסוף סוף תגשים את חלומי. חברי פורום יקרים- שלום רב. היום נתקפתי אכזבה קשה, כששוב נכשלתי בטסט, נכון לעכשיו החוליה האחרונה בשרשרת של מאורעות חסרי-מזל בזמן האחרון. הכשלון הזה, שאגב, מילא אותי בעצב ובצער שמזמן לא ידעתי כמוהם, צורם לי במיוחד והיה, אולי, הקש ששבר את גב הגמל. כבר כמה זמן אני מבקשת להבין- למה חוסר המזל הזה? ואינני נענית. אני לא דתיה, אבל מאמינה גדולה בה' ובכוחו והודו הרב. תמיד הייתה לי הרגשה שיש יד מכוונת, שיש תכלית, שבסופו של יום גם אני מסתדרת ומצליחה. עכשיו, אני מוצאת את האמונה הזו משתדלת להחזיק חזק ולא ליפול בסיבובי האכזבה. אני עדיין מאמינה, מקווה ויודעת שה' יוציא אותי מהמרה השחורה, אבל אני רוצה לפרוק קצת את העצבים הכבדים שנשנתמרו אצלי בינתיים, אולי לשמוע כמה מילות עידוד... אתם טובים בזה
. תודה על ההקשבה!
אני באמת, באמת מנסה למצוא סיבה ומוצא מהמרה השחורה הזו. כנראה שהמנטרה של "הכל לטובה" מתחילה קצת לדהות. אלוהים שלי, מה כבר ביקשתי? קצת להצליח, קצת לשמוח? לגרש את התוגה הזו, שניבטת מעיניי כבר יותר מדי זמן? כל כולי מודה לך ואוהבת אותך על ההצלחות, ההכוונה והעזרה, אך בד בבד אני כבר מיואשת מחוסר המזל הזה, שנדמה שאי אפשר להיפטר ממנו. כמה תפילות נשאתי, כמה התחננתי, קיוויתי, אולי איפשהו מעט ציפיתי- והתאכזבתי. כולי רועדת, נידפת ובוכייה מטעם האכזבה המר. נכון, מפאת גילי הצעיר ואנושיותי המקובעת, אינני מסוגלת לראות את המצב לישורו ולהבין את כל תפארת תוכניותיך וכוונותיך. אני מקווה ומשתדלת להשתכנע שוב שהכל יסתדר לטובה. אבל בינתיים, בורא עולם יקר ואהוב, נותרתי עצובה, מאוכזבת, מבולבלת וחסרת תשובה. הפקפוק מתחיל לנגוס בי. מקווה שתעזור לי להשתלט עליו ולחזור לאמונתי במלואה. מקווה שסוף סוף תגשים את חלומי. חברי פורום יקרים- שלום רב. היום נתקפתי אכזבה קשה, כששוב נכשלתי בטסט, נכון לעכשיו החוליה האחרונה בשרשרת של מאורעות חסרי-מזל בזמן האחרון. הכשלון הזה, שאגב, מילא אותי בעצב ובצער שמזמן לא ידעתי כמוהם, צורם לי במיוחד והיה, אולי, הקש ששבר את גב הגמל. כבר כמה זמן אני מבקשת להבין- למה חוסר המזל הזה? ואינני נענית. אני לא דתיה, אבל מאמינה גדולה בה' ובכוחו והודו הרב. תמיד הייתה לי הרגשה שיש יד מכוונת, שיש תכלית, שבסופו של יום גם אני מסתדרת ומצליחה. עכשיו, אני מוצאת את האמונה הזו משתדלת להחזיק חזק ולא ליפול בסיבובי האכזבה. אני עדיין מאמינה, מקווה ויודעת שה' יוציא אותי מהמרה השחורה, אבל אני רוצה לפרוק קצת את העצבים הכבדים שנשנתמרו אצלי בינתיים, אולי לשמוע כמה מילות עידוד... אתם טובים בזה
. תודה על ההקשבה!