אלוהים, הכל או ל כלום
אם הגענו בעידן זה שאנו אלוהים או חלקיקו. אין אלוהים במובן זה או אחר.(פריקת עול) הרי אנו ככל חיית השדה למעט הרוח הנאצלה התווה עולמות לשם מה התכלית? ללכת ולשוב. ללכת ולא לשוב. אם אין תוכנית מוגדרת ידמה הדבר לבליל של מילים. אין יותר מכך. מה חשיבות מעשינו? כל אחד אוחז בנכסיו חזק יותר מילדיו. פעם האנשים חשו את האלוהים יותר. לבבם היה הומני יותר היום יש יותר מוח פחות לב. רוצים להתפתח? נחזור לימים קדומים. נצניע את תאוותינו. רוצים להפוך אלוהים עלי אדמות, ומה הלאה? כל אחד יכונן עולם או מישהו ישלוט ממעל? האדם (לא כולם)בעידן זה כפוי טובה, מדוע? אתן דוגמא למה התנהגותו דומה: הורים מגדלים ילד ושמחים בו, הילד גדל ונסמך על הוריו. ככל שמתבגר עומד הוא ברשות עצמו בצורה עצמאית. יום אחד מתגלה לו שהוריו אימצו אותו בינקותו. פתאום הקשר ניתק הרגשות נעלמים. תחושת הרמייה תופחת. אין ולא היו הורים מעולם. ואז הוא נזכר בימים שנענש ( גן עדן- גהינום ) נשכח ממנו שהם העניקו לו את קיומו. ויש אחד כזה שימצא (אולי אחד גדול)את הוריו הביולוגיים על סמך עדויות בלבד ויצמיח אהבה בלבו. כך אני רואה זאת. אחד ששוכח את אהבתו לא יוכל להצמיחה במקום אחר, האהבה אינה טהורה האהבה מוכתמת. ואם נאמר שאין הורים, וגדלנו במוסדות, הרי קיים סדר וארגון. פיקוח על ילודה מלאכותית (בדוגמא זו)אולם תיתכן חווה כזו בחינם? ללא מטרת רווח עתידי? אם נצא מנקודת מוצא שאין כוונת ריווח, אז אין צורך בחווה. ביער החיים מתנהלים כך-החזק שורד. קצת מבולבל וקצת צורם אך יש מי שיבין. בברכה אביר
אם הגענו בעידן זה שאנו אלוהים או חלקיקו. אין אלוהים במובן זה או אחר.(פריקת עול) הרי אנו ככל חיית השדה למעט הרוח הנאצלה התווה עולמות לשם מה התכלית? ללכת ולשוב. ללכת ולא לשוב. אם אין תוכנית מוגדרת ידמה הדבר לבליל של מילים. אין יותר מכך. מה חשיבות מעשינו? כל אחד אוחז בנכסיו חזק יותר מילדיו. פעם האנשים חשו את האלוהים יותר. לבבם היה הומני יותר היום יש יותר מוח פחות לב. רוצים להתפתח? נחזור לימים קדומים. נצניע את תאוותינו. רוצים להפוך אלוהים עלי אדמות, ומה הלאה? כל אחד יכונן עולם או מישהו ישלוט ממעל? האדם (לא כולם)בעידן זה כפוי טובה, מדוע? אתן דוגמא למה התנהגותו דומה: הורים מגדלים ילד ושמחים בו, הילד גדל ונסמך על הוריו. ככל שמתבגר עומד הוא ברשות עצמו בצורה עצמאית. יום אחד מתגלה לו שהוריו אימצו אותו בינקותו. פתאום הקשר ניתק הרגשות נעלמים. תחושת הרמייה תופחת. אין ולא היו הורים מעולם. ואז הוא נזכר בימים שנענש ( גן עדן- גהינום ) נשכח ממנו שהם העניקו לו את קיומו. ויש אחד כזה שימצא (אולי אחד גדול)את הוריו הביולוגיים על סמך עדויות בלבד ויצמיח אהבה בלבו. כך אני רואה זאת. אחד ששוכח את אהבתו לא יוכל להצמיחה במקום אחר, האהבה אינה טהורה האהבה מוכתמת. ואם נאמר שאין הורים, וגדלנו במוסדות, הרי קיים סדר וארגון. פיקוח על ילודה מלאכותית (בדוגמא זו)אולם תיתכן חווה כזו בחינם? ללא מטרת רווח עתידי? אם נצא מנקודת מוצא שאין כוונת ריווח, אז אין צורך בחווה. ביער החיים מתנהלים כך-החזק שורד. קצת מבולבל וקצת צורם אך יש מי שיבין. בברכה אביר