אלוהים צוחק על חשבון בני האדם

[Gessi]

אלוהים צוחק על חשבון בני האדם

אני מאד הייתי רוצה להאמין שלא קיים דבר כזה שנקרא אלוהים. כי אם הוא כן קיים, אז למה הוא מתעלל בבני האדם ?! האמת - לא אכפת לי מה הוא עושה לי. אבל למה לאנשים הקרובים ? OK, אז אני אתחיל מהתחלה (פחות או יותר) : לפני שנה וחצי בערך עברתי תאונת דרכים קשה מאד. רוב הרופאים שטיפלו בי לא האמינו שאני אצא מזה בחיים. אני מוגדר "נס רפואי". אבל איזה נס ?! על המשפחה שלי ועל החברים שלי עברו זמנים מטורפים כשהייתי בטיפול נמרץ. אחרי שבועיים של חוסר הכרה התעררתי סוף סוף לשיקום שאני ממשיך אותו גם היום (אחרי שנה וחצי). אני נשוי עם ילדה קטנה (בזמן התאונה היא היתה בת 3 חודשים) והריקושטים שאשתי, הבת שלי, המשפחה והחברים חוטפים ממני... זה פשוט לא מגיע להם ! יותר מפעם אחת חשבתי לעצמי "למה לא נגמרתי שם בתאונה ?! היה הרבה יותר קל לכולם" אני יודע שכשמישהו מת זה כואב, אבל כשמישהו חי מבחוץ אבל מת מבפנים זה כואב יותר אז איפה האלוהים הזה ? אני לא מבין, פשוט משעמם לו והוא מחליט לצחוק על חשבוננו ? אז הפעם הבדיחה היא עלי, אבל אני בטוח שיש עוד כאלה שם בחוץ שהוא צוחק גם עליהם ומהם. אז שיהיה לכולם אחלה סופ"ש, ופעם הבאה שאתם עושים קידוש, הולכים לבית כנסת או סתם "מהללים את המקום" (ברוך הוא וברוך שמו...) תזכרו שהוא מסתכל עליכם כמו על חיילי צעצוע ומגחך לעצמו מתחת לשפם וחושב על הבן אדם הבא שהוא יהרוס לאט לאט מבפנים, כי לקחת אותו בבת אחת זה כבר לא מעניין. שבת שלום

 

[ילדת שמים]

אני רוצה להגיב לך..

אבל לבטח לא תקשיב לי, לבטח לא תאמין לי.. הרי מי אני? סתם כופרת שחזרה בשאלה לפני עשור וחצי....

 

[tamarhp]

מה זה אלוהים מבחינתך?

משום מה אנחנו נוטים לדמיין אותו כמו סנטה קלאוס חביב ושמנמן שמחלק מתנות. ממליצה לך לקרוא את הקטע הבא: השבוע שבו מת סבא אלוקים כבר בגיל צעיר הכרתי אותו, את סבא אלוקים, שמעתי עליו רבות: בבית, בגן ומסתם אנשים. אפילו זכיתי לדבר איתו אישית, עם סבא אלוקים, כשבאתי לבית הכנסת- שם הייתי מתנדנד בשבילו. הייתי קורא את המילים האלה מהסידור ועושה טובה גדולה לסבא הטוב, ממש הייתי בסדר איתו, הרי כתוב בתורה: "והדרת פני זקן". אחלה סבא היה אלוקים, עם פנים יפות וזקן לבן ארוך, האמת היא שהוא היה די דומה לסנטה קלאוס, הסבא הטוב שלהם. אבל עם השנים הסבא התחיל לאכזב, כנראה שהוא כבר נעשה קצת סנילי כי היה מפשל הרבה. הצטברו לי המון דוגמאות למחדלים של סבא: כשנכשלתי במבחנים, או כשנורא רציתי להיות חבר של יוסי, "מלך הכיתה" ולא הלך לי. ולאט לאט החלו מתגנבות לאוזני שמועות, שהיו לו לסבא מעידות הרבה יותר גדולות, ממש שערוריות שלא האמנתי על הסבא הטוב, שהוא אחראי להם. סיפרו לי על כל מיני נכדים שלו שאין להם מה לאכול, על כאלה שאין להם קורת גג שתגן עליהם, על חולים במחלות קשות. והנורא מכל, פעם בשנה אנשים רעים היו מספרים לי שקרים, כאילו שישה מליון מאחי נטבחו באכזריות ועונו על לא עוול בכפם, והייתי כועס עליהם, הרי לא ייתכן שסבא נתן שככה יעשו בחצר שלו, והלא אי אפשר לעשות שום דבר ללא רשותו של סבא?! אבל לאט לאט הבנתי שכנראה זה נכון, ואז החל סבא לגסוס. לא שלא היו לו את הרגעים היפים שלו, שלא תחשבו, הרבה פעמים הוא עזר לי, למשל כשהעירקי המשופם ירה עליי מלא טילים, והוא הציל אותי ועוד הרבה חבר'ה, אבל למרות זאת הוא גילה סימנים מובהקים של מוות הולך וקרב. שמעתי שמועות שהוא נפטר ולא ידעתי אם להאמין להן. ובעוד אני מסתפק ירו בחיילת שכל חטאה היה לשבת בבית קפה, לא רחוק מכאן, בנחלת שבעה. ובעוד אני מתלבט, אולי הוא באמת מת? באו החבר'ה של ה- "חמאס" וחטפו לנו את נחשון, והחלטתי שאני אכריח את סבא להחזיר לנו אותו. בקשתי מסבא אינספור פעמים, והייתי ילד ממש טוב, כמו שמזמן לא הייתי, וידעתי שסבא הטוב לא יכול לפשוע פשע כה חמור ולא להחזיר לנו את נחשון, הרי אם אני החלטתי שזה לא פייר אז מי הוא, הסנילי הזה, שיעז להחליט אחרת?! אבל הסבא הרע הזה בכלל לא הקשיב לי, הוא נתן להם לרצוח אותו! וכאילו רק כדי להוכיח איזה סבא הוא באמת, הוא גם לקח את ניר פורז, אפילו שאת אביו הוא כבר הרג לפני הרבה זמן. מבחינתי זה היה חמור מאוד,זה חייב אותי לבדוק אם באמת הסבא הזה בכלל היה קיים אי פעם. רציתי לקחת פסק-זמן מהכל ולפתוח בחקירת העניין, אבל אפילו שבוע מנוחה הוא לא נתן לי, כשהפצע שלי עוד היה פתוח לרווחה, הוא שפך עליו חומצה. קו חמש עלה באש, ופתאום נפקחו עיניי וראיתי, ראיתי את הדם הזורם, את המעיים השפוכות, ראיתי את הגולגלות על הכביש ואת האיברים שנתלו להם במרפסות, ראיתי 22 משפחות שבשבילם כבר שום דבר לא יהיה כמו פעם, אבל יותר מזה: ראיתי משפחה אחת גדולה מבכה את בניה שנפלו. המשפחה הגדולה הזאת היא בעצם המשפחה שלי, עם ישראל קוראים לה, וביחד הלכנו לקבור 22 שקים של דם ועור. אבל למניין ההרוגים הצטרף חלל 23, סבא אלוקים. היום החיים שלי קצת יותר קשים, קשה בלי הסבא הטוב, אבל בפנים אני שמח שקברנו אותו, כי קברנו סבא שאף פעם לא היה. קברנו סבא שהמצאנו לעצמנו כי זה היה נוח, סבא אותו דמיינו, סבא שאת קולו אף פעם לא שמענו ואותו מעולם לא ראינו, וזה רק היה נדמה לנו. אבל שעת פטירתו של סבא הייתה גם שעת לידה, כי רק כשראיתי אותו עמוק עמוק בתוך האדמה, נולד לי אלוקים חדש. די מבאס האלוקים החדש שלי, הוא בכלל לא כמו סבא! בעצם אני כבר לא מספיק יודע מה הוא בדיוק, לו אין סימנים מובהקים כל כך כמו להוא עם הזקן והחיוך. אבל למרות שאיתו הרבה פחות כיף והוא קצת פחות מוחשי, אני מאוד אוהב אותו, כי הוא אמיתי. את האלוקים הזה לא אני בראתי, הוא ברא אותי, וה"טוב" שלו זה מושג קצת פחות מושג מהטוב שלי. קצת קשה לי איתו, לא תמיד מובן, אבל הוא יודע את זה ולכן הוא הזהיר אותי מראש, אך את אזהרותיו לא יכולתי לשמוע, כי הסבא סתם את אוזניי. סתם אותם מלשמוע את ה' מדבר אליי בסיני, באופן הכי גלוי וודאי. סתם אותם מלשמוע את חזן ההפטרה צועק בכל ראש חודש: "כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותיי ממחשבותיכם". סתם אותם מלשמוע את פרשיות התוכחה, על הנשים שמבשלות את ילדיהם וכל השאר. היום אני כן שומע, שומע ומתבגר, מתבגר ומתגבר, את האלוקים החדש שלי אני לא מנסה לחנך, לא מנסה להכריח, רק מנסה להבין למה הוא מנסה אותי. באלוקים הזה אני מאמין, מאמין שהוא טוב, מאמין שהוא רואה את הדברים בצורה קצת יותר גדולה ממני, והשיקולים שלה קצת יותר אמיתיים. אני גם מאמין שהוא יראה לנו יום אחד את הטוב הזה, כמו שהוא הבטיח שהוא יעשה, ורק אז נראה את כל החלקים שמרכיבים את הפאזל, ורק אז ימלא שחוק פינו. בינתיים החלטתי לעבוד קצת יותר קשה, כדי שהיום הזה יבוא יותר מהר, כדי שאת הטוב והצדק נוכל לראות בעיניים, שכבר לא נצטרך רק להאמין בו. כנראה שזה נכון מה שאומרים הגננים, שהצמחים גדלים רק אחרי שגרעיניהם נרקבים, וככה השבוע אני ומדינה שלמה, קברנו לנו סבא, וגילינו אלוקים.

 

[אופירA]

הוא לא מתעלל בבני אדם

בוודאי שלא יותר מאשר מנתח רב מוניטין, שכל היום מסתובב עם סכין ביד, מרטש גופות השכובות מתחת לידיו לאחר שגרם להן שיתוק באמצעות הרדמה, מחתך איברים ומשליכם לפח וגורם ייסורי תופת לקרבנותיו (כשקודם לכן הוא מרושש אותם מכל רכושם...). הוא פותח באבחת סכין את גופו של אדם שלם, כורת ממנו איברים פנימיים שלמים לחלוטין, או מבצע בהן שינויים על דעת עצמו, ללא שהאדם יכול להתגונן בפני שיקול דעתו האכזרי, מעצב באדם איברים אחרים, מחבר חתיכות פלסטיק, מתכת, פלטינה וכו', סוגר בתפר גס ומותיר אחריו קורבן מיוסר וחסר אונים, סובל ייסורי תופת ומוצף בחומרים כימיים מזיקים לכל הדעות (תרופות), שגם לאחר תקופה ארוכה של התאוששות מיוסרת, נותר עם צלקות וזיכרון טראומתי לכל החיים. וראה זה פלא, אין איש המתריע על אכזריותו, אין איש המעמידו לדין על מעשים אלו, אין איש המונע ממנו לעשותם, ועוד הקורבנות רודפים אחריו וממלאים את כיסו בכספים בסכום עצום, מעבר ליכולתם הכלכלית, ובלבד שיבצע בהם זממו האכזרי. אה, כי הם מבינים מדוע הוא מייסר אותם? ומה עם מנותחים שהם ילדים קטנטנים, שעוד אינם יודעים לדבר, ואינם מבינים מדוע הם מיוסרים? אה, כי מי שאינו בר דעת להבין את הצורך בניתוח, אינו גם בר סמכא להלין על טובו או אכזריותו של המנתח?

 

[msch]

זה בני אדם לא אלוהים!!

את כל הסבל עושים בני אדם אחד לשני הרבה יותר ממה האלוקים עושה לנו . מחלמות ,שואה,פיגועים ,תאונות דרכים זה הכול בני אדם אחד לשני אלוהים נתן לנו עולם יפה ואנחנו הורסים אותו לעצמינו . בחירה חופשית או הכול מאלוקים אני רואה שבחרנו לעצמנו לנסוע מהר לא להסתכל לצדדים ואז הכול בא לנו ... למשל התאונה המחרידה בשבת בצומת פלוגות אלוהם הראה אור אדום הנהג בחר להתעלם והתוצאות שלושה הרוגים ... מי הרג אותם אלוהים??? שבוע טוב והחרת החיים...

 

[ציקי 07]

הכל מאיתו

הדרך שהוא מיטיב ומעניש היא באופן הכללי נסתרת אבל זו דרך בטוחה,יתכן שיש לך זכות אבות (דורות קודמים) והיסורים באים אליך כיוון שהזכויות משפיעים עליך ,שאלוקים רוצה אותך מחוזק עושה מצוותיו, ויתכנו המון סיבות שכל הסבל הנורא של כל הסובבים אותך הוא לא סבל אמיתי כיוון שאת המטרה הם לא יודעים.

 

[Gessi]

לא סבל אמיתי ?!

איך אתה יכול להגיד את זה ?! אתה עברת איזה שהוא סבל בחיים שלך ? אתה ראית פעם חבר שלך שוכב במיטה ואתה לא יודע אם הוא יחיה או לא ? אז זה מה שהמשפחה שלי והחברים שלי עברו איתי ! אמרתי כבר - על דברים שאני עושה - אני מוכן לשלם עם ריבית דריבית ! אבל אני לא מוכן שאחרים יסבלו בגללי !