אלוהים רציתי לומר שאני אוהבת
אולי זה לא המקום המתאים ,אבל אני לא יודעת כבר מה לעשות.. בא לי לקרוע לעצמי את הורידים או ..ולצעוקחזק ובקול,כן,בקולי מלא העוצמה ובכל הכוח והטונים שבאים מהבטן ולאו דוקא מהגרון..שנמאס לי כבר כאן.. אלוהים אני שונאת אותך אף על פינ שקשה לי לומר את זה ..כי אני אוהבת אותו וניסיתי להדחיק זאת בכל דרך ואני מנסה להתמודד עם הכאב הזה שלעולם לא יהיה בזרועותיי..הכל היה רק אשליה ופנטזיות שמכרתי לעצמי ,שהאדיבות והחביבות כשהוא דיבר אלי והמילים האלו ,לא הרבה,ששמעתי מקולו..והנשיקות ההן ששלח לי ,הכל בעצם אשליה ,הכל מחלה טיפשית ולא מוסברת של ילדה ,שלא ידעה באמת אהבה מהי ומהו כבוד אמיתי.. הכל רק פנטזיות של ילדה שרוצה לקבל חיבוק ונשיקה ולא יכולה לקבל אותם בהבנה וברצון ..רק ממנו..רק מהטיפוס הזה,שמיהו בכלל,הוא לא חיב לי כלום,הוא לא קשור אלי ..זו רק אני הטיפשה שנתפסתי מזמן מזמן לקולו ,לדיבור הזה ,לכבוד שהוא משדר כשהוא מדבר..כאילו רק את בעולם..וגם יצאתי עם אחרים..כלום לא משתווה אל דמותו ..והרי הדמות הזו היא סתם פנטזיה טפשית ,שום דבר מוחשי.אמנם ראיתי אותו פעם ..זה לא ענין וירטואלי..זה התחיל מאדם אמיתי מדון ג´ואן דה לה שמטה ,ילדה צעירה ש"מתאהבת"?" בבחור בוגר ,עם חברה אולי כבר רעיה ,שמדבר אליה ברכות כזו.. ואז במשך השנים היא אובססיבית משום מה ..היא מחליטה שהוא הדמות האידיאלית בשבילה למרות שיודעת במציאות שכלום לא יכול לקרות בינהם ,אין להם שום קשר והמון פערים ,יותר מבחינת אופיה הלא מוסבר. רק עברה של הילדה נשאר אתה..רק הכמה וכמה מפגשים לא אקראיים כביכול ..שהוא גם בתוכם,גורמות לה להתאהב בדמותו ויותר מזה,ולמרות שלא נראה טוב בעניה ,אופיו מושך אותה וזה מתעלה על הכל,וזה סוחף.. ואז לאחר שנים היא עושה מעשה ומנסה את מזלה,היא מנסה ליצור קשר ולא אכפת לה בטפשותה מה טיבו..אך אלוהים לא מסכים..לא רוצה שתפגע,כי הרי יודעת שהוא רודף שמלות ,שמלות שאין לה ,יודעת שהוא לא לה והיא לא לו אך לא רוצה לותר ,ולמרות שעושה שטויות בדרך ומעידות רבות ,היא כמעט מצליחה ,רק לראותו שוב ,רק שוב לשמוע את קולו המתלקק ,עוד פעם אחת ..אבל אלוהים לא מסכים שתפגע..והיא לא מסכימה להקשיב .. אז אלוהים שלי,מדוע גם כשסוף סוף הוצאתיו מראשי הבלתי פוסק מלטחון ולחשוב מה היה קורא אילו..למה משכבר ראיתי אחרים,כאלו שמצאו חן בעיני ותקשרתי אתם יחסית ברצון ובכיף ,ולא ביקשתי יותר מידי,למה כשכבר ראיתי נקודת אור בחיי לקחת לי את זה ? למה אחרי כל כך הרבה זמן ,כשכבר השלמתי עם העובדה שאני טיפשונת ובחיים לא אראה אותו ואני יודעת שזה מסוכן בשבילי..פתאום ראיתי אותו,לשניות,אך ללא מילה..הוא לא זיהה? אני יודעת שזה פטתי ושכלום לא יהיה ביננו ,כלום לאו דוקא קשר זוגי וגם לא ציפיתי שיהיה ,אלוהים שלי..רק רציתי לדעת מה עשיתי לא בסדר..למה הוא חושב שאני ילדונת טיפשה כשאתה אלוהים שלי יודע שזה לא כך ..שהכל נעשה בטעות..ברצון שלי לשנות משהו בחיי וזה לאו דוקא קשור אליו?למה לא אמרתי כלום? למה לא אמר לי?למה לא התיחס אלי ?אפילו אם היה מגחך לי בפנים ,לפחות אולי היתה לי האפשרות לענות ..או שמא היתי עושה שטויות מהתרגשות יתר.. נראיתי אז נואשת ..ואני רוצה לתקן, בבקשה,
אולי זה לא המקום המתאים ,אבל אני לא יודעת כבר מה לעשות.. בא לי לקרוע לעצמי את הורידים או ..ולצעוקחזק ובקול,כן,בקולי מלא העוצמה ובכל הכוח והטונים שבאים מהבטן ולאו דוקא מהגרון..שנמאס לי כבר כאן.. אלוהים אני שונאת אותך אף על פינ שקשה לי לומר את זה ..כי אני אוהבת אותו וניסיתי להדחיק זאת בכל דרך ואני מנסה להתמודד עם הכאב הזה שלעולם לא יהיה בזרועותיי..הכל היה רק אשליה ופנטזיות שמכרתי לעצמי ,שהאדיבות והחביבות כשהוא דיבר אלי והמילים האלו ,לא הרבה,ששמעתי מקולו..והנשיקות ההן ששלח לי ,הכל בעצם אשליה ,הכל מחלה טיפשית ולא מוסברת של ילדה ,שלא ידעה באמת אהבה מהי ומהו כבוד אמיתי.. הכל רק פנטזיות של ילדה שרוצה לקבל חיבוק ונשיקה ולא יכולה לקבל אותם בהבנה וברצון ..רק ממנו..רק מהטיפוס הזה,שמיהו בכלל,הוא לא חיב לי כלום,הוא לא קשור אלי ..זו רק אני הטיפשה שנתפסתי מזמן מזמן לקולו ,לדיבור הזה ,לכבוד שהוא משדר כשהוא מדבר..כאילו רק את בעולם..וגם יצאתי עם אחרים..כלום לא משתווה אל דמותו ..והרי הדמות הזו היא סתם פנטזיה טפשית ,שום דבר מוחשי.אמנם ראיתי אותו פעם ..זה לא ענין וירטואלי..זה התחיל מאדם אמיתי מדון ג´ואן דה לה שמטה ,ילדה צעירה ש"מתאהבת"?" בבחור בוגר ,עם חברה אולי כבר רעיה ,שמדבר אליה ברכות כזו.. ואז במשך השנים היא אובססיבית משום מה ..היא מחליטה שהוא הדמות האידיאלית בשבילה למרות שיודעת במציאות שכלום לא יכול לקרות בינהם ,אין להם שום קשר והמון פערים ,יותר מבחינת אופיה הלא מוסבר. רק עברה של הילדה נשאר אתה..רק הכמה וכמה מפגשים לא אקראיים כביכול ..שהוא גם בתוכם,גורמות לה להתאהב בדמותו ויותר מזה,ולמרות שלא נראה טוב בעניה ,אופיו מושך אותה וזה מתעלה על הכל,וזה סוחף.. ואז לאחר שנים היא עושה מעשה ומנסה את מזלה,היא מנסה ליצור קשר ולא אכפת לה בטפשותה מה טיבו..אך אלוהים לא מסכים..לא רוצה שתפגע,כי הרי יודעת שהוא רודף שמלות ,שמלות שאין לה ,יודעת שהוא לא לה והיא לא לו אך לא רוצה לותר ,ולמרות שעושה שטויות בדרך ומעידות רבות ,היא כמעט מצליחה ,רק לראותו שוב ,רק שוב לשמוע את קולו המתלקק ,עוד פעם אחת ..אבל אלוהים לא מסכים שתפגע..והיא לא מסכימה להקשיב .. אז אלוהים שלי,מדוע גם כשסוף סוף הוצאתיו מראשי הבלתי פוסק מלטחון ולחשוב מה היה קורא אילו..למה משכבר ראיתי אחרים,כאלו שמצאו חן בעיני ותקשרתי אתם יחסית ברצון ובכיף ,ולא ביקשתי יותר מידי,למה כשכבר ראיתי נקודת אור בחיי לקחת לי את זה ? למה אחרי כל כך הרבה זמן ,כשכבר השלמתי עם העובדה שאני טיפשונת ובחיים לא אראה אותו ואני יודעת שזה מסוכן בשבילי..פתאום ראיתי אותו,לשניות,אך ללא מילה..הוא לא זיהה? אני יודעת שזה פטתי ושכלום לא יהיה ביננו ,כלום לאו דוקא קשר זוגי וגם לא ציפיתי שיהיה ,אלוהים שלי..רק רציתי לדעת מה עשיתי לא בסדר..למה הוא חושב שאני ילדונת טיפשה כשאתה אלוהים שלי יודע שזה לא כך ..שהכל נעשה בטעות..ברצון שלי לשנות משהו בחיי וזה לאו דוקא קשור אליו?למה לא אמרתי כלום? למה לא אמר לי?למה לא התיחס אלי ?אפילו אם היה מגחך לי בפנים ,לפחות אולי היתה לי האפשרות לענות ..או שמא היתי עושה שטויות מהתרגשות יתר.. נראיתי אז נואשת ..ואני רוצה לתקן, בבקשה,
