אלו תשתיות חשמל קיימות במדינה?

arikgendelmann

New member
אלו תשתיות חשמל קיימות במדינה?

אנו עומדים בפני שינויים בהרגלי צריכת האנרגיה שלנו - הדרישה לפתרונות אנרגיה מתחדשת ונקייה יותר רק מתגברת. השאלה שלי היא האם יש לתשתיות הקיימות במדינה יכולת לספק חשמל שמופק בדרכים אחרות חוץ מייצור פחמי? יוסי אבו טען שיושקעו כספים בפתרונות אנרגיה נקייה מהרווחים של ייצוא הגז. אז האם בנוסף לפיתוח פתרונות אנרגיה שלא מבוססים על משאבים מזהמים האם גם יהיה צורך לפיתוח התשתיות בשביל העברת האנרגיה הנקייה הזו?
 

ש מים

New member
שאלה מצויינת. וקשה...

אין שום אפשרות לתת את התשובה בפורום הזה ומסופקני אם קיימת בכלל תשובה לשאלתך. להבנתי, מה שאתה מבקש זו "פרוגרמת פיתוח כלכלי" ארצי. אז מעבר למורכבות השאלה, בבסיס התשובה חייבת להיות התייחסות לשנת יעד ובהיעדר שנת-יעד אי-אפשר בכלל לענות לשאלה. אבל גם אם תתן שנת-יעד, התשובה לא תהיה במסגרת הפורום, כי מדובר במחקר ובתחזיות ארוכות ומאוד מורכבות. אוכל רק לאמר לך, שמי שאמון על מתן תשובה כזו זו "רשות החשמל", בהתבסס על ניתוחים ונתונים שאמור לספק מח' המחקר והתכנון של משרד התמ"ת ומשרד האנרגיה...
 

ש מים

New member
הרחבה ופירוט

אתה שאלת: "האם יש לתשתיות הקיימות במדינה יכולת לספק חשמל שמופק בדרכים אחרות חוץ מייצור פחמי?"

ובכן, אם אתה רוצה תשובה, עליך לנקוב קודם כל בשנת-יעד. שנת יעד שבה תהיה דרישה ל-X אנרגיה. כי כמות האנרגיה הנדרשת היא זו שתועבר ברשת העברת האנרגיה (וזו יכולה להיות רשת חשמל/סיבית, רשת של צינורות דלק/גז או כל אמצעי העברת אנרגיה אחר שיהיה קיים בעתיד.
דבר שני, צריך לדעת מה היא יכולת העברת האנרגיה ("יכולת הנשיאה") של הרשת הקיימת. אין לי את הנתון הזה ואני בספק אם זה נתון פתוח לציבור.
נקודה שלישית היא -שממש היום מניחים במדינה רשת העברת אנרגיה נוספת - רשת צינורות הגז. אני לא יודע מה יהיה כושר הנשיאה האנרגטית של הרשת החדשה ובוודאי שאין לי יכולת לחזות את דרישת האנרגיה העתידית (שוב - לאיזו שנת יעד??) של המשק.
 

רשר

Well-known member
מנהל
שאלה קצת מסובכת אבל נתונים בחשמל קימים בויקי

https://he.wikipedia.org/wiki/משק_החשמל_בישראל

תחזית גידול האוכלוסיה והצריכה שלה הנה הבעיה הקשה ביותר,
https://he.wikipedia.org/wiki/דמוגרפיה_של_ישראל

מצד אחד שיעור פריון (2016) 3,11 ולפי הקצב אחורה גדל (תלוי בקצבאות)
מצד שני רמת ההשכלה והחיים גדלים גם והם מובילים לירידה ברמת הפריון
אז השאלה החשובה היא עד כמה להגדיל את מערכת הפצת האנרגיה מתוך זהירות לא להגדיל יותר מדי בהתחשב בהעלמות רוב צרכני ה"תעשיה שחורה"
ובביזור מקורות היצור לכל אורך הארץ (קצת גם לרוחב), עם עליה "ביצור ירוק" שלא יווצר עודף יצור גדול בהרבה מהצרכים כי כרגע אין אפשרות לשיווק חשמל לשכנים הקרובים מעבר לגבול (ממילא אין להם יכולת לשלם),
 

ש מים

New member
אלוף!

אבל מה זה "הקצב אחורה"?
 

רשר

Well-known member
מנהל
קיצור של "לבדוק את קצב השתנות מדד הפריון"

אגב אתמול אחרי שכתבתי פורסם ע"י הלשכה המרכזית לסט' שגידול האוכלוסיה בארץ כולל יבוא/יצוא 2% שבפועל זו ירידה בילודה הכללית למרות שהס"כ כפי שהיה בעשור האחרון,
 

ש מים

New member
ביקושים מול ייצור

אנסה להבהיר מספר נקודות בדבריך, כי נראה לי שנותרה שאלה ללא מענה.
  1. הצבעת על שיעור הפריון בנפש ("גידול האוכלוסיייה", אגב, יהיה נתון נכון ומדוייק יותר לדעתי).
  2. דיברת על פריון העבודה (נתון המצביע על "דרישת האנרגיה" אולי).
  3. דיברתי על "ייצור אנרגיה".
חסרים לי הפרטים הבאים, עמ"נ שניתן יהיה לתת תשובה לשאלה בדבר "Rשתות העברת האנרגיה"):
  1. שנת-היעד, כמובן.
  2. שיעור העלייה בצריכת האנרגיה (וכן יש להוסיף שאלה גדולה: האם בהכרח קיים מתאם בין נפש למידת צריכת האנרגיה והאם המספר הנו סטטי, או שבעתיד המצב עשוי להשתנות - לכל כיוון שהוא?)
  3. תחזית כיווני התעסוקה והתעשייה (גם הייטק לסוגיו הנו תעשייה. ולדעתי יש לכלול במונח זה גם שירותים מסויימים, כמו: שרתי איכסון מידע, שירותים פיננסיים בינ"ל ומסחר בינ"ל, שכן הם מכניסים הון חיצוני למשק/לאוצר המדינה). נתון זה יצביע על כמויות האנרגיה הנדרשות בעתיד.
לאחר קבלת כל הנתונים הללו ניתן יהיה להעריך את כמויות האנרגיה להן יהיה זקוק המשק בשנת היעד ואז - ובהתאם למקורות האנרגיה החזויות - ניתן יהיה להעריך את קיבולת הרשתות הנדרשות.
 

רשר

Well-known member
מנהל
מבחינת כמות וגבול המקסימום אין כל אפשרות להעריך

אבל חייבים לתכנן בזמן,
לדעתי כל עוד לא תתחבר הרשת המקומית לארצות שכנות (או רחוקות) החלוקה הראשית הקיימת של החשמל (400-161KV) תעמוד בעומס לפחות עוד כ 15 שנה כי גם יחידות היצור מתפזרות לאורכה כך שסביר בעיני שרמת התנועה לאורך הרשת לא תעלה בהרבה (ב"ש גדלה מאוד והייטק יגדל בה אך במקביל עולה כמות היצור באזור ולכן תנועת האנרגיה ממנה ואליה ברשת הארצית לא תגדל בהרבה, כנ"ל בגליל),
לכן גם אם מתחילים לתכנן רשת של 600KV קשה לצפות מתי אם בכלל יבצעו אותה וגם אז לא לכל אורך הארץ (מאשקלון לחגית דרך הים ואולי הסתעפויות לרידינג ואו חדרה)
להערכתי הצריכה הביתית ליחידת מגורים דווקא תרד בגלל אמצעי חסכון אנרגטיים (נורות, כיריים אינד', צריכת מזון מתועש, כביסה,, יותר מכשירים אך פחות אנרגיה)
 

ש מים

New member
המון תודה! תשובה מרתקת

וחשובה ומחכימה מאוד.
ואגב, ברוך הצטרפותך לפורום! אני שמח ומברך על הצטרפות והשתתפות בפורום של כל איש רציני ומבין ובעיקר אם הוא איש מקצוע בעל התמחות.
 

Jasmine851

New member
עוד שאלה

דיון ממש מרתק, החכמתי רבות. מה בעצם הפער הפרקטי שקיים כיום בין התהליך של כריית/הפקת הגז מאסדות הקידוח והמרת אנרגיה (שימוש בקיטור שמניע בוכנה שמניעה מגנטים שיוצרים בסופו של דבר שדה חשמלי) לבין הזרמה והחלפת מקורות האנרגיה הפחמיים? כלומר, רידינג כבר מנצלת את המשאב, למה תחנת אשדוד למשל, עדיין לא? והאם תהיה מסוגלת?
 
למעלה