FiRe N IcE
New member
אלטרנטיבה.
הייתי רוצה להעלות פה נושא שמטריד אותי כבר הרבה מאוד זמן - דרכי המאבק בעינוי וניצול בעלי החיים בישראל. כולם יודעים שאחת הדרכים העיקריות למאבק בעינויים הוא להעלות את המודעות של הציבור לנושא, אם מדובר בניסויים קוסמטיים, רפואיים, או בתעשיית המזון. עקב כך, על האנשים שערים לנושא זכויות בעלי החיים, את ואתה, לפעול להעלאת המודעות בציבור הרחב. פעיל, פעילה - אליכם אני פונה בהודעה הזו. אתם שמעתם את הקריאה של בעלי החיים - אתם חשתם את מצוקתם של אלה שלא יכולים להקים קול קריאה. המנוצלים. המעונים. הפרה שמעולם לא רעתה, הכלב שלעולם לא יראה, התרנגולת שכף רגלה לא יגע לעולם באדמה. מדי יום, אלפים מעונים - מדי יום אלפים נטבחים. הנה שאלת השאלות - מה אתם עושים כדי להיאבק בתופעה הזו? בין אם אתם פעילים ובין אם לאו - האם אתם באמת חושבים שבעלי החיים, אותם אלפים שמעונים מדי יום, מפיקים את מירב התועלת מהמאמצים שלכם? אני אמקד את השאלה שלי עוד יותר - האם אתם, בתור אנשים שערים לסבל שעוברות החיות, יכולים לעשות יותר למענם, מאשר לחלק פליירים ולעמוד בצמתים עם שלטים?? נניח שהתשובה היא כן - אתם כן יכולים לעשות עוד משהו, משהו מועיל יותר. מה בדיוק? אני לא יודע מה בדיוק. אני יכול לחשוב על כמה דברים, אבל אני לא בטוח, ואני בכל אופן לא עומד לכתוב אותם פה. אני רק יודע שמול עיני עומדת רק המטרה, והדרך - העלאת מודעות הציבור. זה המפתח. חלקכם בוודאי יגידו - כן, תראה, כל דבר שתרצה לעשות, שיחרוג ולו בכדי מהחוק - ישר התקשורת תסקר את זה באופן לא אובייקטיבי, ובשורה התחתונה זה יפגע המאבק. לא, זה לא נכון. פרסום רע, פרסום טוב, זה לא משנה. ברגע שהנושא יגיע לכותרות, וזה לא משנה מה הסיבה - זה יועיל למאבק. על כל אדם שיחר לו החריגה מהחוק, יהיו 2 אנשים שמעולם לא היו מודעים לנושא, ושבאותו יום יבקרו באתר של אנונימוס ובאתר של האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים. זו עובדה שרירה וקיימת, לא דעה. ולאלה שיגידו שאין טעם בפעולות מאין אלה, כי "אנחנו כבר מנצחים"? הם בוודאי יפנו אותי לדיון בג"ץ בעניין פיטום האווזים. מפנים אותי כבר חודשים לנושא הזה, לדיון הזה. כמה זמן הוא נמשך? שנים! וטרם הוכרע. לאלה אגיד, שייתכן ששכחו את המטרה. את הסיבה. את הסובלים. אסור לאלה לחלוש על המאבק למען זכויות בעלי החיים, אסור לידם של אלה להיות על העליונה. מדובר פה בבעלי חיים שמעונים מדי יום! והם מדברים על חילוק עלונים וברושורים כמו איזה סוג של סוכני נסיעות, מדברים על מאבקים משפטיים שנמשכים שנים בזמן שבעלי החיים סובלים, מעונים, ומתים. וחוצמזה, אני לא יוצא כאן נגד המאבק הליגיטימי. אני טוען שלמען הצלחתו, יש מקום גם לאפיקים אחרים. היו אתם השופטים. שאלו את עצמכם, ושימו את טובת בעלי החיים לפני הכל - האם אני עושה כל מה שאני יכול לעשות, למען הסובלים, למען המעונים? מה הדרך הטובה ביותר שלי לתרום למאבק?
הייתי רוצה להעלות פה נושא שמטריד אותי כבר הרבה מאוד זמן - דרכי המאבק בעינוי וניצול בעלי החיים בישראל. כולם יודעים שאחת הדרכים העיקריות למאבק בעינויים הוא להעלות את המודעות של הציבור לנושא, אם מדובר בניסויים קוסמטיים, רפואיים, או בתעשיית המזון. עקב כך, על האנשים שערים לנושא זכויות בעלי החיים, את ואתה, לפעול להעלאת המודעות בציבור הרחב. פעיל, פעילה - אליכם אני פונה בהודעה הזו. אתם שמעתם את הקריאה של בעלי החיים - אתם חשתם את מצוקתם של אלה שלא יכולים להקים קול קריאה. המנוצלים. המעונים. הפרה שמעולם לא רעתה, הכלב שלעולם לא יראה, התרנגולת שכף רגלה לא יגע לעולם באדמה. מדי יום, אלפים מעונים - מדי יום אלפים נטבחים. הנה שאלת השאלות - מה אתם עושים כדי להיאבק בתופעה הזו? בין אם אתם פעילים ובין אם לאו - האם אתם באמת חושבים שבעלי החיים, אותם אלפים שמעונים מדי יום, מפיקים את מירב התועלת מהמאמצים שלכם? אני אמקד את השאלה שלי עוד יותר - האם אתם, בתור אנשים שערים לסבל שעוברות החיות, יכולים לעשות יותר למענם, מאשר לחלק פליירים ולעמוד בצמתים עם שלטים?? נניח שהתשובה היא כן - אתם כן יכולים לעשות עוד משהו, משהו מועיל יותר. מה בדיוק? אני לא יודע מה בדיוק. אני יכול לחשוב על כמה דברים, אבל אני לא בטוח, ואני בכל אופן לא עומד לכתוב אותם פה. אני רק יודע שמול עיני עומדת רק המטרה, והדרך - העלאת מודעות הציבור. זה המפתח. חלקכם בוודאי יגידו - כן, תראה, כל דבר שתרצה לעשות, שיחרוג ולו בכדי מהחוק - ישר התקשורת תסקר את זה באופן לא אובייקטיבי, ובשורה התחתונה זה יפגע המאבק. לא, זה לא נכון. פרסום רע, פרסום טוב, זה לא משנה. ברגע שהנושא יגיע לכותרות, וזה לא משנה מה הסיבה - זה יועיל למאבק. על כל אדם שיחר לו החריגה מהחוק, יהיו 2 אנשים שמעולם לא היו מודעים לנושא, ושבאותו יום יבקרו באתר של אנונימוס ובאתר של האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים. זו עובדה שרירה וקיימת, לא דעה. ולאלה שיגידו שאין טעם בפעולות מאין אלה, כי "אנחנו כבר מנצחים"? הם בוודאי יפנו אותי לדיון בג"ץ בעניין פיטום האווזים. מפנים אותי כבר חודשים לנושא הזה, לדיון הזה. כמה זמן הוא נמשך? שנים! וטרם הוכרע. לאלה אגיד, שייתכן ששכחו את המטרה. את הסיבה. את הסובלים. אסור לאלה לחלוש על המאבק למען זכויות בעלי החיים, אסור לידם של אלה להיות על העליונה. מדובר פה בבעלי חיים שמעונים מדי יום! והם מדברים על חילוק עלונים וברושורים כמו איזה סוג של סוכני נסיעות, מדברים על מאבקים משפטיים שנמשכים שנים בזמן שבעלי החיים סובלים, מעונים, ומתים. וחוצמזה, אני לא יוצא כאן נגד המאבק הליגיטימי. אני טוען שלמען הצלחתו, יש מקום גם לאפיקים אחרים. היו אתם השופטים. שאלו את עצמכם, ושימו את טובת בעלי החיים לפני הכל - האם אני עושה כל מה שאני יכול לעשות, למען הסובלים, למען המעונים? מה הדרך הטובה ביותר שלי לתרום למאבק?