בכל היזדמנות הייתי שרה לה : "כפיים, כפיים מחי, מחי, כפיים" עד שיום אחד בעוד שאנחנו ממתינות בתור לרופא היא פיתאום מחאה כפיים אני מרוב היתלהבות קפצתי מאושר וכל שניה שרתי לה כדיי שתימחה כפיים והיה לידי אבא עם ילדה שהסתכל עליי כיאילו נפלתי מהירח... מה איכפת לי , הילדה שלי מחאה לראשונה כפיים זה מאורע היסטורי