תשמעי אליאלה...
אני יודע שעברת גיהנום (ואת עדיין עוברת) וזה שאת לא נשברת רק אומר שאתה אישה מאוד חזקה. תשמעי, סמים קלים, הם כמו אולכוהול, שותים\מעשנים אותו מדיי פעם כדי להרגיש טוב ונעים, אבל זה טוב עד גבול מסויים. לא כל בני האדם דומים, ואחד הדברים השונים בין בני האדם, הוא האם האדם יכול להגיד לעצמו סטופ, ולדעת מתיי הוא מגזים. הסם הקל הוא כמו אלכוהול - אנשים נהנים ממנו מדי פעם יש אנשים שיודעים לעצור שצריך, ויש אנשים שמגזימים ולא שמים לעצמם גבול, עד שהם מדרדרים ונופלים ומפילים איתם אנשים אחרים האהובים להם (אני מדבר על הבן שלך). אני יודע מה אתה עוברת, ואני יודע שאת ממש כועסת, מאוכזבת, מדוכאת, ועייפה מהמצב העגום אליו נקלעת. אבל תעצרי רקע, ותניחי את הכעס שלך בצד, ותחשבי - ואת בסופו של דבר תגיעי למסקנה שהאשם הוא לא הסם, אלה הבן שלך. זה כואב, אני יודע, אבל זאת האמת. אם הגראס לא היה קיים, סביר להניח שהבן שלך היה פונה לאלכוהול. כי שמדובר בהתמכרויות - דרך ההתמכרות לאלכוהול וסמים היא אותו הדבר ! קשר להבין את זה שמכל צד מטיפים לנו שסמים ממכרים מפעם אחת, אך האמת היא, שאנשים הם אלו שהורסים את עצמם, ולא הסמים הורסים אותם.