לא כל כך הבנתי את טענת האליטיזם
זה לא שיש קצת ליבוביציאנים והרבה שאינם, אלא שאצל הרוב יש קצת מזה וקצת מזה, והם אינם יורדים לעומק הבעייה הלוגית שהדבר יוצר.
טענות בסגנון של "אבל כתוב כבד את אביך ואת אימך *למען יאריכון ימיך*" לא רק שאינן ראיות המפריכות את דברי ליבוביץ אלא להיפך: אם מישהו מכבד את הוריו כדי לזכות באריכות ימים, עליו לנמק מה בינו לבין מי שעושה ביטוח בריאות משלים "למען יאריכון ימיו".
אז איך זה שכולם לא מבינים את זה ורק כמה "אליטיסטים" כן (חברי פורום נכבד זה ועוד מניין פה ומניין שם..)? אין לי מושג.. הרי איננו החכמים היחידים, ויש רבים וטובים ונבונים מאיתנו.
 
הנה בלוגר שכותב דברי טעם על כלכלה ולכן אני נהנה לקרוא אותו, כותב פוסט ארוך המנמק מדוע כלכלה היא מדע, ו"מפריך" את ליבוביץ שהטיל ספק בהיותה של הפסיכולוגיה (ולמעשה מדעי החברה כולם) מדע:
 
גם הגדרות אחרות למדע לא יצליחו לתפוס הבדל חד. קראו למשל את דבריו של ישעיהו ליבוביץ' בנוגע לפסיכולוגיה. לדעתו של ליבוביץ' פסיכולוגיה איננה מדע מכיוון שהרגשות והכאבים הם "רשות היחיד" ולא שייכים ל"רשות הרבים" של הבחינה, הבדיקה וההכרה (כלומר, הם חוויה סובייקטיבית שלא ניתן למדוד אותה), ומכיוון שלא ניתן לעשות לפסיכולוגיה רדוקציה ליחסים כמותיים. אולי הדבר היה נכון לפני 30 או 40 שנים, אבל כיום עם ההתפתחות של מדעי המוח והניתוחים הסטטיסטיים מסתבר שליבוביץ' פשוט טעה.
http://orikatz.wordpress.com/2014/09/30/economicscience/
 
ניסיתי להעמיד אותו על כוונתו של ליבוביץ, אך הוא לא הבין ואינני יודע למה (ושלא יהיה ספק- הוא מבין עניין והפוסט הזה שלו הוא לעילא ולעילא).
 
עיניים להם ולא יראון!
