אלייך:

אלייך: ../images/Emo27.gif

רק כדי למנוע בלבול, זה נכתב בנקבה
אלייך: בנשימה אחת, כמעט חשאית התוודיתי על כל מי שאני. הראיתי לך את הלוח של נפשי והמילים בו לא אמרו לך מאום. את כל הבכי שבכיתי, הדמעות אשר צרחתי את הגפת כמו תריסים- לא ידעת איך לקבל. ואנשים אומרים לי לפעמים, שאנחנו כה דומות אבל הרחש של לבי, לעומתך הוא כמו שמיים וארץ. כשהנשמה שלי נחשפת את מהנהנת בראשך וזה כל כך יפה לפעמים להרגיש הערכה... אך כשהמילים זורמות אל סוף המסילה ואני נשברת, את פונה אל הסדרן ומבקשת סוף אחר.
 

fabella

New member
כאב והזדהות

הרגשתי מהשיר..
זה אכן כואב כשאנו נפתחים ולא מקבלים אותנו כמו שאנו.. במקרים אלה לרוב אין מה לעשות חוץ מלאסוף את עצמך ולנסות להמשיך הלאה
 
יכול להיות, אבל זה קשה כשזה מישהו

מאוד קרוב אלייך כל מה שאפשר לעשות זה לנסות לפתוח את הראש שלהם לקבל עוד דברים ואם לא עובד, אז אין מה לעשות כנראה רק לדאוג לתת פחדבקים חיוביים לעצמך
 

fabella

New member
ולאמץ את

הפידבקים החיוביים מסביבך :) ולא לתת לפחדים להכנס פנימה..
 
למעלה