שמופי בבית
New member
אליך, האחת שאני לא ממש אוהבת../images/Emo7.gif
אז אולי זה נשמע קצת דפוק, מה את פונה אל עצמך?? אבל אולי בגוף שלישי זה עובד? אין, את לא משתנה, ושום דבר כבר לא עוזר לך. הגעת להחלטה, לא??? אבל בעצם, בכל ערב את מגיע להחלטה, קמה בבוקר ומוחקת אותה מהזיכרון, עד הלילה כשאת נזכרת שוב בהחלטה, ומחליטה,מחר זה היום, זהו די עם הדיבורים, בזה נגמר!!! מה את בוכה??? תפסיקי לבכות, את לא רואה שזה לא עוזר לך!!! תהיה יפה ותשתקי. תסתפקי במה שיש. תחנקגי עם זה. תראי לכולם שהכל בסדר, תחייכי, תשמחי ותצחקי, אל תבכי, זה לא עוזר. שוב את בוכה? נו די, מה את עושה לעצמך.... צאי מזה, מה זה משנה? את אומרת לכולם שאת חיה עם זה בשלום. לא?? מה זאת ההצגה המחורבנת הזאת לכול העולם. אם שאת שמחה או שלא! מה יש לך שני פרצופים? למה הלב שלך בוכה. אפילו כשטוב לך רע לך! לא טוב לך תשני, תפסיקי לבכות. די די נו באמת, מה עוזרות לך הדמעות? זה הפיתרון שלך? לבכות? את הולכת לישון עם החלטה, וכשאת כמה בבוקר את עושה לה DELIT למה? את לא יכולה לעמוד אחרי המילה של עצמך? אם זה מה שיעשה לך טוב, אז לכי על זה. אבל את לא, בחיים לא תעשי לעצמך טוב. את אוהבת להענות את עצמך. לא להיות מאושרת. לחיות בחרא, כל החיים. כמה את יכולה לחיות בזבל. את לא אוהבת את עצמך!!! תלמדי לחיות אם אחרים בשלום. רק אז יאהבו אותך. בעצם, אפילו אם לא יאהבו אותך, מה זה אכפת לך??? תאהבי את עצמך! עוד פעם את בוכה. אבל עכשיו נרגעת, ניגבת את הדמעות. ומה זה עלה בכלל עכשיו?? תמיד זה עולה בלילה, מאיפה זה בא? עכשיו זה יהפוך למרכז החיים שלך? תבכי על זה גם ביום? לא מספיק לך בלילה? די לבכות. את כל החיים שלך את מעבירה בדמעות. אז תחליטי, אל תחליטי, רק תתחילי לאהוב את עצמך, בלי דמעות ובלי החלטות. וגם אם תחליטי, מה ישתנה, את הרי יודעת שאת לא הולכת לעשות עם זה כלום. אני יודעת אתזה וגם את אז עזבי את זה,תמשיכי לחיות, שיעברו עלייך חיים בסבל. אני כבר מיואשת ממך. הרמתי ידיים אין לי כוח לדמעות שלך. שוב את בוכה. נו דיי מספיק, אין לי סבלנות אליך תחיי בדמעות וסבל, לבד לבד לבד. אין לי כוח אליך שלום לך אני פורשת ממך. את לבד בעולם תסתדרי עם זה,תבכי כמו תמיד. שלך תמיד. אני
אז אולי זה נשמע קצת דפוק, מה את פונה אל עצמך?? אבל אולי בגוף שלישי זה עובד? אין, את לא משתנה, ושום דבר כבר לא עוזר לך. הגעת להחלטה, לא??? אבל בעצם, בכל ערב את מגיע להחלטה, קמה בבוקר ומוחקת אותה מהזיכרון, עד הלילה כשאת נזכרת שוב בהחלטה, ומחליטה,מחר זה היום, זהו די עם הדיבורים, בזה נגמר!!! מה את בוכה??? תפסיקי לבכות, את לא רואה שזה לא עוזר לך!!! תהיה יפה ותשתקי. תסתפקי במה שיש. תחנקגי עם זה. תראי לכולם שהכל בסדר, תחייכי, תשמחי ותצחקי, אל תבכי, זה לא עוזר. שוב את בוכה? נו די, מה את עושה לעצמך.... צאי מזה, מה זה משנה? את אומרת לכולם שאת חיה עם זה בשלום. לא?? מה זאת ההצגה המחורבנת הזאת לכול העולם. אם שאת שמחה או שלא! מה יש לך שני פרצופים? למה הלב שלך בוכה. אפילו כשטוב לך רע לך! לא טוב לך תשני, תפסיקי לבכות. די די נו באמת, מה עוזרות לך הדמעות? זה הפיתרון שלך? לבכות? את הולכת לישון עם החלטה, וכשאת כמה בבוקר את עושה לה DELIT למה? את לא יכולה לעמוד אחרי המילה של עצמך? אם זה מה שיעשה לך טוב, אז לכי על זה. אבל את לא, בחיים לא תעשי לעצמך טוב. את אוהבת להענות את עצמך. לא להיות מאושרת. לחיות בחרא, כל החיים. כמה את יכולה לחיות בזבל. את לא אוהבת את עצמך!!! תלמדי לחיות אם אחרים בשלום. רק אז יאהבו אותך. בעצם, אפילו אם לא יאהבו אותך, מה זה אכפת לך??? תאהבי את עצמך! עוד פעם את בוכה. אבל עכשיו נרגעת, ניגבת את הדמעות. ומה זה עלה בכלל עכשיו?? תמיד זה עולה בלילה, מאיפה זה בא? עכשיו זה יהפוך למרכז החיים שלך? תבכי על זה גם ביום? לא מספיק לך בלילה? די לבכות. את כל החיים שלך את מעבירה בדמעות. אז תחליטי, אל תחליטי, רק תתחילי לאהוב את עצמך, בלי דמעות ובלי החלטות. וגם אם תחליטי, מה ישתנה, את הרי יודעת שאת לא הולכת לעשות עם זה כלום. אני יודעת אתזה וגם את אז עזבי את זה,תמשיכי לחיות, שיעברו עלייך חיים בסבל. אני כבר מיואשת ממך. הרמתי ידיים אין לי כוח לדמעות שלך. שוב את בוכה. נו דיי מספיק, אין לי סבלנות אליך תחיי בדמעות וסבל, לבד לבד לבד. אין לי כוח אליך שלום לך אני פורשת ממך. את לבד בעולם תסתדרי עם זה,תבכי כמו תמיד. שלך תמיד. אני
