אליך- שמשחק בחיים
זה שנים שלא פניתי אליך. ואני לא ממש מעמיקה במה שמביא אותי לכתוב לך כעת. ישנם רק כמה ´קוצים´ מטרידים שאני רוצה לברר לגביהם. להבין למה הם נמצאים שם, חדים וברורים, דוקרים ומכאיבים. איני מוצאת את הדרך לפנות אליך במילים, בקול רם. בעבר ידעתי לעשות זאת- לא עוד. למה? איך זה שישנם אנשים שמחפשים כל לילה מקום לישון כשמנגד ישנם אנשים שביתם הוא כמוזיאון או ארמון? איך זה שישנו רעב ברחוב אחד כשברחוב הסמוך הקמת מסעדות יוקרה? איך זה שישנם אנשים בעלי אברים מיותרים כשמנגד נולדים תינוקות נכים? איך אתה לוקח אדם יקר ומותיר אמא בוכיה כשמנגד אתה שולח נשמה חדשה לאמא שאינה רוצה? איך זה שאתה ´הגדול´ אינו מבין את העולם שבראת ומצפה מאיתנו ´הקטנים´ להסתדר בתוכו? איך זה שאתה מבקש אהבה ולא יודע לתת אהבה? אתה שיצרת את העולם, לא יודע לשחק הוגן. מבקש מכולם את מה שאינך יודע לתת. הדדיות- זו מילת המפתח, אבל אתה בטח כבר יודע. מה מונע ממך לסדר את העולם- להפוך אותו למושלם? לרפא אנשים כאובים? אולי קשה לך? אולי אתה בכלל לא יודע איך עושים זאת ואנחנו בשיא חוצפתינו לא מבינים?! כבר עשית זאת בעבר, יצרת עולם שלטעמך לא היה מושלם, השמדת אותו ובנית אחד חדש. אם אתה כל כך כועס, אם אתה מאוכזב- למה אינך יוצר עולם חדש- מושלם?...אתה נהנה לראות את עשן הכאב שעוטף את העולם שלך? אתה מצפה מאחרוני האופטימים (המעטים, אגב) לסדר עבורך את העולם? אתה עצלן! או סתם משועמם שהסבל מכניס לו קצת עניין בחייו הרדודים. אם..אם רק היית בנעלינו, בטוח היית משנה סידרם של דברים, העולם שלך מעוות! תתמודד! תפסיק לפחד, תתאמץ לשנות- בידך הכוח- רק בידך! אם היית יורד אל העם- רק ליום אחד, להיות אנושי- היית שואל את כל השאלות ואולי אף יותר. היית מרגיש, היית חווה, היית מפסיק להיות אטום, היית יודע מאיפה מתחילים לתקן וכמה עוצמה יש בידך. אתה לא יורד אלינו, לא מתקרב אלינו ומצפה שנפרוש שטיח רחב לרגליך שנודה לך על העולם ´הנפלא´ שבראת. נפלא בעיני מי? תתעורר. הסרט בו אתה צופה הוא החיים שלנו!.. חיים שלעולם לא תבין, לא חווית אותם! התוכיח לי שאתה שווה את המכתב הזה? או שאמצא עצמי שמחה שלא דיברתי איתך.. או אליך במילים, בקול רם?
זה שנים שלא פניתי אליך. ואני לא ממש מעמיקה במה שמביא אותי לכתוב לך כעת. ישנם רק כמה ´קוצים´ מטרידים שאני רוצה לברר לגביהם. להבין למה הם נמצאים שם, חדים וברורים, דוקרים ומכאיבים. איני מוצאת את הדרך לפנות אליך במילים, בקול רם. בעבר ידעתי לעשות זאת- לא עוד. למה? איך זה שישנם אנשים שמחפשים כל לילה מקום לישון כשמנגד ישנם אנשים שביתם הוא כמוזיאון או ארמון? איך זה שישנו רעב ברחוב אחד כשברחוב הסמוך הקמת מסעדות יוקרה? איך זה שישנם אנשים בעלי אברים מיותרים כשמנגד נולדים תינוקות נכים? איך אתה לוקח אדם יקר ומותיר אמא בוכיה כשמנגד אתה שולח נשמה חדשה לאמא שאינה רוצה? איך זה שאתה ´הגדול´ אינו מבין את העולם שבראת ומצפה מאיתנו ´הקטנים´ להסתדר בתוכו? איך זה שאתה מבקש אהבה ולא יודע לתת אהבה? אתה שיצרת את העולם, לא יודע לשחק הוגן. מבקש מכולם את מה שאינך יודע לתת. הדדיות- זו מילת המפתח, אבל אתה בטח כבר יודע. מה מונע ממך לסדר את העולם- להפוך אותו למושלם? לרפא אנשים כאובים? אולי קשה לך? אולי אתה בכלל לא יודע איך עושים זאת ואנחנו בשיא חוצפתינו לא מבינים?! כבר עשית זאת בעבר, יצרת עולם שלטעמך לא היה מושלם, השמדת אותו ובנית אחד חדש. אם אתה כל כך כועס, אם אתה מאוכזב- למה אינך יוצר עולם חדש- מושלם?...אתה נהנה לראות את עשן הכאב שעוטף את העולם שלך? אתה מצפה מאחרוני האופטימים (המעטים, אגב) לסדר עבורך את העולם? אתה עצלן! או סתם משועמם שהסבל מכניס לו קצת עניין בחייו הרדודים. אם..אם רק היית בנעלינו, בטוח היית משנה סידרם של דברים, העולם שלך מעוות! תתמודד! תפסיק לפחד, תתאמץ לשנות- בידך הכוח- רק בידך! אם היית יורד אל העם- רק ליום אחד, להיות אנושי- היית שואל את כל השאלות ואולי אף יותר. היית מרגיש, היית חווה, היית מפסיק להיות אטום, היית יודע מאיפה מתחילים לתקן וכמה עוצמה יש בידך. אתה לא יורד אלינו, לא מתקרב אלינו ומצפה שנפרוש שטיח רחב לרגליך שנודה לך על העולם ´הנפלא´ שבראת. נפלא בעיני מי? תתעורר. הסרט בו אתה צופה הוא החיים שלנו!.. חיים שלעולם לא תבין, לא חווית אותם! התוכיח לי שאתה שווה את המכתב הזה? או שאמצא עצמי שמחה שלא דיברתי איתך.. או אליך במילים, בקול רם?