אלימות הורים כלפי ילדיהם

אלימות הורים כלפי ילדיהם

לפי סקרים שקראתי ונתוני המועצה הישראלית לשלום הילד,בישראל ילדים מוכים ע"י אמאותיהם יותר מאשר אבותיהם. אין לי מושג עד כמה זה נכון ולפי מה עשו את המחקר הזה. מה שבטוח,בעשרים השנים האחרונות גברה האכזריות של מבוגרים כלפי ילדים חסרי ישע. אימהות זורקות את ילדיהן מהחלון,מרעיבות אותם כשהן תחת השפעת סמים,משאירות תינוקות לבד בבית כשהן הולכות לבלות או לעסוק בזנות. אבות אונסים את ילדיהם,גם בנים וגם בנות.... אחרי זה בוכים שיש בישראל נוער אלים וחברה מסוכנת ומתוסבכת. מה שכואב לי במיוחד זה שהאכזריות של אימא כלפי ילדיה לא זוכה כל כך לעונשים הקבועים בחוק ולא מכניסים את רובן לכלא... זה מבחינתי כאילו "לישון עם האוייב". לא מדובר במכה על הטוסיק או מתן עונש לילדים,מדובר על אכזריות פיזית קשה במקביל לאלימות נפשית מילולית שלא תגליד לעולם. איך אימא יכולה להתאכזר כך לילדיה ולהתנכר אליהם????????? כשמרביצים לנשים אותם גברים פחדנים אז מיד קמה זעקה איומה,אבל כשאותם עוללים מקבלים מכות רצח אין פוצה פה. גם הטענה על מיסכנות שחוותה האימא או על קשיים כלכלים לא נותן לה עדיין את הזכות "לפרק" את פרי בטנה שאותו היא סחבה 9 חודשים. באותה נשימה אני לא מצליח להבין איך אבא יכול להתעלל מינית בילדיו ולהתעלל גם נפשית ופיזית. למה יש לנו מערכת משפט חרא שמקלה עם אימא "רוצחת" ? או אימא שזורקת את ילדיה מהחלון? מה הייתם עושים להורים כאלה אם הייתם שופטים/ות?
 

Sun Hello

New member
אני מסכימה איתך שאלימות כלפי ילדים היא דבר נו

נוראי. אבל אני כן חושבת שאנשים לפעמים שוכחים שגם מה שילדים "נורמליים" עוברים, כאלה שנמצים בממוצע, וכל הזמן מישהו אחר מקבל את ההחלטות במקומם זה מישהו אחר ולא הם עצמם, והגישה היא גישה תעשייתית. דיברת על עונשים ועל מכה בטוסיק, וטענת שזה לא כזה עניין גדול. בעיניי כן מדובר בעניין גדול, ולא בעניין קטן, שנדחק לשוליים, דווקא מכיוון שהדברים האלה הם עניין שבשגרה. חברה חולה צריכה להשתחרר מהמחלה שלה ע"י כך שהיא תבין מהן ההתנהגויות הנורמליות שלה ואז היא תוכל לבחון האם מה שהיא עושה הוא טוב או רע. אם תסתכל, תראה שאנחנו אנשים שחיים בחברה שבה החופש של כל פרט הוא מאד נמוך. כל פרט בחברה שלנו צריך להיות כפוף למישהו אחר, לרצונותיו של מישהו אחר, לקריזות של מישהו אחר, בקיצור: למישהו אחר. ילדים להורים ולמורים בלבד במקרה הממוצע,עובד לבוס שלו ולמרותו וכו'. זהו קונצנזוס בחברה שלנו "לחנך" ילדים. ובעיניי ילדים באים מראש עם מטען של סקרנות, יצירתיות ורצון לדעת ולהיטיב עם הסביבה, ולא להיות הרסניים ופוגעניים. בעיניי הורים יכולים לעשות ממש טוב לילדים שלהם, ומה שהם עושים כרגע בממוצע לילדים זה משהו רע מאד. זה משהו שיש עליו הסכמה. זה בסדר להגיד לילדים מה לעשות, לכפות עליהם לשבת בשעת ריכוז, ללמוד דברים מסויימים שמישהו אחר קבע אותם מראש וכן הלאה. זהו מצב שבו מתעוררת פסיביות, ומנגד מתעוררת שליטה. וכאן אנחנו מגיעים למצב של שולטים ונשלטים. לא מצב של שיתוף פעולה בין אנשים שונים אלא מצב של מישהו אחד שנשלט ומישהו אחר ששולט. מה אתה חושב על הקונצנזוס החברתי הזה? פשוט מאד מעניין אותי להעלות את הנושא הזה קצת יותר לסדר היום
 

niv1990

New member
החינוך היא דרך להריסת היוצא מן הכלל למען הכלל

../images/Emo13.gif
 
למעלה