s h o o s h a
New member
אלימות נגד קשישים
לאחרונה אנו נחשפים ביתר שאת לאלימות קשה המופנית נגד בני גיל הזהב. התפרצויות לבתיהם של קשישים בודדים וערירים, הפעלת כוח אלים נגדם, אונס ועוד. למרות שעל פי החוק חובת דווח חלה על כל אזרח שברשותו מידע על התייחסות אלימה כלפי חסר ישע או קטין עדין, אירועים אלו מתרחשים והסביבה שותקת. למעט המהום והנהון, כמה מודעות בעיתונים וכמה דיונים שוליים בתוכניות אקטואליה, הנושא די נדחק ולא מטופל.
בישראל חיים 550,000 קשישים; 5% מהם במוסדות ובמעונות; השאר חיים בבתיהם הפרטיים, שליש מתוכם בגפם. קשישים רבים הם קהל היעד של אחת מתופעות הפשע החמורות ביותר - אלימות נגד קשישים. הקשישים הם חסרי ישע, חלשים, סדר יומם קבוע פחות או יותר, כך שניתן לעקוב אחריהם בקלות רבה. כל זאת בצל המיתוס שזקנים הם עשירים. הקשישים מהווים טרף קל לעבריינים הזקוקים לכסף מיידי, עבריינים שלא נותר בהם צלם אנוש, המוכנים לרדת לתחתית הסולם החברתי כדי להשיג כסף קל. השוד, לא תמיד מתוך תכנון מוקדם, לעתים מוביל לרצח ותמיד - לחבלה נפשית עמוקה. לאחר אירוע מסוג זה, הקשיש מסתגר בביתו, אינו מוכן לפתוח את הדלת, חי בפחד מתמיד ותפקודו, שבלאו הכי ירד בעקבות הגיל, מדרדר עוד יותר. העונש הקבוע בחוק אינו מרתיע מספיק ושכיחות התופעה גוברת.
הנתונים מתוך התכנית "כלבוטק" בשנת 1988 - מה שמעיד שהתופעה קיימת כבר שנים רבות אך לא טופלה כראוי, אם בכלל, בעבר והולכת ומתגברת מידי יום ושנה.
בשנים 2001-1999 הופעלה בהרצליה תכנית ניסיונית למניעה ולטיפול באלימות נגד קשישים. לתכנית היו כמה מטרות: * שיפור איתור מקרי הפגיעה בקשישים, * הגדלת היקף הטיפול בקשישים פגועים וקידום תכניות למניעת אלימות נגד קשישים. לשם כך, הוקמה יחידה להגנה ולמניעת אלימות נגד קשישים על-ידי עיריית הרצליה. השגת המטרות היתה תלויה ביישומו של תהליך קהילתי, שבו תורחב המודעות הציבורית לבעיה, יתהדקו הקשרים בין שירותי רווחה שונים ותופעלנה שיטות התערבות חדשניות לטיפול בבעיה ולמניעתה. מחקר ההערכה התמקד בשלושה היבטים: * התהליך שהתרחש עם הפעלת התכנית, * השגת היעדים הביצועיים של התכנית והשפעתה של התכנית על אוכלוסיית היעד ועל הסביבה הבין-ארגונית שבה פעלה. בין הממצאים: * התכנית הביאה לשיתוף פעולה גובר והולך בין גורמים שונים בקהילה לבין היחידה; * עלתה מודעותם של אנשי מקצוע לבעיה ונכונותם לטפל בה; * פותח מודל אינטגרטיבי קהילתי לטיפול בתופעת האלימות נגד קשישים; * אותרו יותר קשישים שנפגעו מאלימות; * סוגי האלימות הנפוצים היו ניצול כספי, התעללות נפשית והזנחה. מסקנה: ניתן לטפל בתופעה ולסייע במיגורה.
בשנת 2005 התפרסם מאמר המוצא כי 1 מתוך ארבעה קשישים סובל מהזנחה. ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה עולה כי 18.4% מהקשישים בישראל חשופים לאלימות. הנתונים מזעזעים, אך האם נעשה משהו בענין? האם התופעה הנוראה הזו זוכה לטיפול המערכות אשר אמורות להגן על זקנינו?
הנתונים מתוך http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=10366&sivug_id=1
וגם קשישי המגזר הערבי סובלים ממכת האלימות הגואה. ב 19.11.05 בעיר אום אל פאחם התקיים כנס נגד האלימות. ראש העיר, השייח האשם עבד אל רחמן אמר כי הכנס הוא בבחינת "תגובה הכרחית ונחוצה" לתופעת האלימות ההולכת וגואה במגזר הערבי. שייח אל רחמן אמר, כי באחרונה נרשמו שיאי אלימות חדשים ותגרות אלימות בישובים ערביים רבים שגבו קורבנות בנפש, נזקים לרכוש ופגיעה בחיי היום יום ובמירקם החברתי. במשרדי הוועד הארצי בנצרת התקיימה מסיבת עיתונאים בה נחתמה אמנה חברתית בין ראשי הרשויות ואנשי ציבור הקוראת להילחם באלימות בחברה הערבית על כל סוגיה וסיבותיה, גם אם היא מתרחשת על רקע של סכסוכים אישיים משפחתיים או עדתיים.
ומה יצא מהאמנה?
תופעה של תקיפות קשישים בעיר חיפה הינה תופעה שהמשטרה בשיתוף עיריית חיפה מנסה לצמצם. לא ניתן לקבל נתונים מדוייקים על מימדי התופעה מכיוון שקשישים רבים המותקפים לא פונים למשטרה ומגישים תלונה. האלימות נגד הקשישים באה לידי ביטוי בעיקר בחטיפות תיקים, גניבת כספים ליד כספומטים ותקיפת קשישים בחדרי המדרגות שבביתם. תופעה נוספת הינה אלימות בתוך המשפחה אותם חווים קשישים מצד בני משפחה ומטפלים. ומה עושה העיריה בנדון? על רקע זה יזמה עיריית חיפה תוכנית מיוחדת לטיפול באלימות נגד קשישים, בדגש על הכיוונים השונים של התופעה, על כל סוגי האלימות: פיזית, נפשית, ניצול כלכלי והזנחה בטיפול. העירייה מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם המשטרה בעיר בכל הנוגע לאלימות נגד קשישים. המשטרה מפעילה שוטרים קהילתיים בעיר שתפקידם הוא לקשר בין הקשישים למשטרה בכל הקשור להגשת תלונות, סכסוכי שכנים, סכסוכים בתוך המשפחה ועוד. בנוסף, נעשות פעילויות רבות למען העלאת מודעות הקשישים להתנהגות הגנתית נכונה. העירייה הקימה יחידה בה עוסקים עובדים סוציאליים באיתור, העלאת מודעות אנשי המקצוע וטיפול בקשישים הסובלים מאלימות מצד בני משפחתם. כחלק מהדרכים לתת מענה לאוכלוסייה הקשישה בעיר מופעלים השירותים מגוננים המסייעים למתן ביטחון אישי לאוכלוסית הקשישים בעיר: כנסים המתקיימים ברחבי העיר, במסגרות בהם משתתפים קשישים, מעלים שוטרים קהילתיים, עובדים סוציאליים המומחים בנושא של אלימות במשפחה ועורכי דין, את הנושא בפני קהל הקשישים על מנת לעודד אותם להיעזר באנשי המקצוע השונים לטיפול במצוקתם. 10,000 קשישים קיבלו לבתיהם חוברת על הסברה כיצד להימנע ממקרי אלימות, בעברית, רוסית וערבית. כמו כן פלאיירים ומגנטים מחולקים לקשישים על מנת לעודד אותם ולאפשר להם להיות בקשר זמין עם שוטרים קהילתיים בשכונתם ועם אנשי מקצוע נוספים. קבוצות תמיכה לקשישים שחוו אלימות במשפחה. לחצני מצוקה- מאפשרים קשר מהיר למשטרה במקרה הצורך.
הנתונים מתוך http://www.aisrael.org/Index.asp?ArticleID=4975&CategoryID=623&Page=20
מסקנה ישנם אמצעים להגן על קשישנו ולהקטין את הנזק הנגרם להם. המערכות השונות צריכות רק לרצות וליזום את הפעולות הנדרשות ולהתמיד בהן. כמו כן, יש להחמיר את הענישה נגד הנוקטים באלימות נגד קשישים בפרט ואת אלה האלימים בכלל.
לאחרונה אנו נחשפים ביתר שאת לאלימות קשה המופנית נגד בני גיל הזהב. התפרצויות לבתיהם של קשישים בודדים וערירים, הפעלת כוח אלים נגדם, אונס ועוד. למרות שעל פי החוק חובת דווח חלה על כל אזרח שברשותו מידע על התייחסות אלימה כלפי חסר ישע או קטין עדין, אירועים אלו מתרחשים והסביבה שותקת. למעט המהום והנהון, כמה מודעות בעיתונים וכמה דיונים שוליים בתוכניות אקטואליה, הנושא די נדחק ולא מטופל.