אלימות נוראית, גרא מה עושים ?

lmerav

New member
אלימות נוראית, גרא מה עושים ?

בני בן שנה וחמישה חוד`. הולך לפעוטון מגיל חצי שנה . אני רואה אותו רק בערבים. הוא הכי גדול בגן. כל בוקר בגן מספרת לי הגננת שהוא מרביץ לתינוקות מושך שיערות, גונב מוצצים, לוקח להם את בקבוקיהם, מכה את הגננות, גורר שולחנות ,מעיף כסאות על אחרים ודוחף ילדים שבמקרה עומדים בדרכו. אני רוצה לציין- 1. שבבית הוא מעיף סטירות גם לנו המבוגרים ושהוא מאוד אקטיבי, ופעיל. 2. שיש לו סדרי שינה קבועים והרגלי אכילה קבועים ומאוד מסודרים. 3. אם הוא רוצה משהו הוא דורש לקבלו. לא הכל אנו מסכימים כמובן. הצבנו גבולות. 4. בגן מספרים לי אמהות שילדיהם לא אלימים בצורה כזו. 5. חברה יעצה לי לחבק אותו בכל פעם שהוא מכה , זה החליש את האלימות. אבל לא נעלם עדיין. איך להתנהג איתו? אני מבינה שלומר לו יותר מדיי אסור - זה כבר לא בריא לאופי או משהו. נא עזרתך... מירב
 

linet1

New member
מפאת גילו הצעיר

אני לא יודעת כמה הסברים יעילו. אבל - כמו שחברה שלך אמרה - לחבק!!! ותוך כדי חיבוק להסביר שזה לא נעים שמרביצים. אני לא יודעת מה יכולת הקליטה שלו. אבל לא להתייאש. מה גם שאם הוא יקבל חיזוקים חיוביים על התנהגויות ``טובות`` יכול לחזק את אותן התנהגויות שהן נחשבות טובות ותוך כדי להחליש את ההתנהגויות האלימות. בכל מיקרה - עונשים לא יועילו במיקרים של גילויי אלימות. והכי חשוב...להיות עיקביים במתן החיזוקים. גם אמירה תקיפה של אסור יכולה לעזור. או הסבר תקיף על אותם גילויי אלימות. בנך - בסה``כ בשלב בו הוא בודק את הגבולות. סביר להניח שבגן גם לא מתמודדים עם העניין בצורה עיקבית, לכן הוא גם מגלה שם יותר אלימות. כי שם יותר קל. דברי עם המטפלות - אימרי להם את כיוונך ודרכך במיגור אותה אלימות. ושוב - עיקביות!!!!! וסבלנות!!!
 

גרא.

New member
בנך באמצע גיל העצמאות,בשלב זה של

חייו,הוא ללא ספק בודק כל הזמן גבולות,רוצה מאד גם לשלוט בסביבה,ומאחר והוא בסך הכל תינוק,גם אם חמוד ומשגע,הדרך היחדיה שיש לו היא שמוש בכח. בפרט שהוא מרגיש שזה עובד,כלומר הוא מצליח כנראה להשיג שליטה על מצב,או על אביזרים.יחד עם זה נדמה לי שיש הגזמה,אולי פראית בתאור האלימות שלו: מכה גננות?? מעיף כסאות?? האם כל הזמן הוא רק עסוק בפעילות אלימה,או שמא פעמים בודדות במשך היום? איך הוא מתפקד בכלל בגן? והאם אי אפשר לשמוע מהגננות (מטפלות?),כמה מילים טובות עליו? מה עושים? ראשית עצת חברתך אינה נכונה,גם אם לכאורה האלימות שלו נחלשה (כנראה בבית?),בעצם על ידי החיבוק הוא דווקא מקבל חיזוק חיובי על התנהגותו השלילית..יש כאן מעין מסר כפול לילד המבלבל אותו.מותר להרביץ? אם לא,למה אמא מחבקת אותי? החיבוק עלול דווקא להגביר את הנטייה לאלימות,כדי לקבל חיבוק,וחו``ח.לכן בלי חיבוקים,כתגובה לאלימות.אלא דווקא כאשר הוא רגוע,משחק,או פועל פעילות כלשהיא,זה הזמן ל``התנפל`` עליו,בחיבוק,נשיקה,מילה טובה.מאידך, זה הזמן להציב לו גבולות ברורים בצורה אסרטיבית.בבית,קל וחומר,בגן.כאשר הוא רק מתחיל להרביץ/לגנוב מוצצים/להכות גננות(?),להעיף כסאות,ושאר מרעין בישין.יש צורך לעצרו,ולומר לו חד משמעית : אסור....בגן שלנו לא... חשוב להסתכל לו בעיניים,ולתפוס קשר עין,כשאת אומרת לו.יתכן שיבכה,לא נורא זו הדרך שלו להתמודד עם כוח רב ממנו.יש לחזור שוב ושוב על הגבולות.אי אפשר להעניש ילד בגיל זה,או בכל גיל.עונשים פסולים.אבל בגן,כאשר ``מתפרע`` ומסרב להפסיק.הגננת חייבת להושיב אותו לידה על ``כסא מחשבה``,להרגע,עד שהיא תגיד לו מתי הוא יכול לחזור לשחק.הכסא נודד לחצר לידה,או בעת מפגש וכדומה.בבית,אם יש לו חדר משלו,אם וכאשר הוא ``מתפרע``,או עובר את גבול השובבות הלגטימית,עלייך לומר לו : אסור! אני לא מרשה..ממשיך? קחי אותו לחדרו,ודרשי ממנו להשאר שם עד שאת תגידי לו לצאת.בוכה? כבר אמרנו,מה הוא יכול לעשות..אל תשברי..והרשי לו לצאת,כשיתחשק לך. עקרונית במאבק כח הזה, בנך יותר חלש,ואם התגובה להתנהגותו תהיה עקבית,לא שאצל סבתא מותר...יש סיכוי רב שהאלימות,ושאר התנהגויותיו הנלוזות,יחלשו,עד שיעלמו.
 

lmerav

New member
שלום גרא,ותודה לינט

בסך הכל לילי שלי הוא עדיין תינוק . בן שנה וחמש. המכות שהוא נותן אינן כואבות במיוחד, אבל מאיימות עלי בכך שהן ישארו כדפוס התנהגות אצלו בעתיד. הוא צובט בצורה כואבת מאוד ונושך כואב . אבל ``המכות`` (סטירות) שהוא מחלק בגן ,לילדים או לנו המובגרים אינן כואבות במיוחד, אבל לדעתי דורשות טיפול מצידי. והאמת היא, שחוץ מלומר לו ``אסור`` ``לא`` ו - ``אני לא מרשה`` ולטפוח לו או לתמוך בו כשהוא עושה משהו טוב אז אני לא יודעת דרך אחרת להתנהג. פשוט , אמרו לי שאסור לומר לילד הרבה פעמים ``אסור`` , ולכן פניתי אליך בשאלה ``האם אני עושה בסדר ?`` ``ואם לא אז איך לנהוג בפעוט?`` אבל חוץ מדברים רעים אני לא שומעת מהגננות שום דבר טוב. אני לא מאמינה שהוא עסוק בפעילות אלימה יומיומית בגן כי בבית זה ממש מספר פעמים בודדות, אבל בגן מספרים לי רק ``הוא דחף אותה, נשך אותו, הזיז שולחן,וכו,,`` עונשים? כסא מחשבה? האם אני מכאיבה לו כשאני דורשת ממנו לשבת בכסא הזה? הוא נפגע? להשאירו בחדרו ? נשמע לי קשה.. דרך אגב - אתמול הבאנו לו גור כלבים. הם משחקים יחד וגם לו החל לחלק מכות עם חפצים שאוחז בידו. מה עכשיו עושים? אני מסבירה לו שכואב לגור, מסבירה לו שלא נותנים מכות, אבל נראה לי שהוא מעט מפחד מהגור אז כמו מגונן על עצמו. אולי להרחיק ממנו את הגור? או לא? תודה רבה רבה מראש. מירב
 

linet1

New member
מירבי

הרבה אורך נשימה....הרבה סבלנות....ועיקביות!!! תחליטי באיזו דרך את הולכת ותפעלי רק לפיה. לגבי כסא המחשבה - אישית אני לא חושבת שזה יעיל, אבל מכירה הורים רבים וגננות רבות שמשתמשות בשיטה. אני בעד להדיר לילד שלא נעים להיות בחברתו כאשר הוא מכה. לכן - ניראה לי יותר אפקטיבי לעזוב אותו לבד ו/או לשלוח אותו לחדרו מתוך נימוק שלא נעים להיות במחיצתו כי הוא מכה. לגבי הכלב...קצת כואב לי לשמוע שהוא מכה אותו - זה קצת אכזרי (בלשון המעטה) אם את יכולה למצוא לכלב בית אז הוציאי אותו לעת עתה. זה נורא בריא לגדל ילד ביחד עם כלב - אך חשוב יותר קודם להביא את הילד למצב שהוא מבין כי זה כואב כאשר מרביצים. לגבי חיות מחמד, כאשר הן חסרות אונים - זה גובל בהתעללות. לכן, אני בעד להוציא את הכלב בשלב זה מהבית ולהסביר לילד מדוע זה נעשה.
 

מאי ח

New member
אלימות

שלום מירב גם לנו הייתה בעיה בעיקר של נשיכות, לא בגן אלא בבית. וזאת כנראה מאחר ואור (שנה וחצי) הוא מבין הצעירים בגן. מה שהייתי עושה הוא פשוט להרחיק אותו ממך פיזית. לא `להעיף` אותו ממך בכעס (שהרי גם זו תגובה אלימה ) אלא, להזיז אותו ממך, לומר ``לא`` תקיף וזהו. אם הגוזל מתחיל לבכות, לא לחבק ולנחם, כדאי לתת לו שהות (לא יותר מכמה דקות) ואז לגשת ולהסביר לו שזה מאד לנעים לך. כך את משדרת לו שאת מאד אוהבת אותו אך יש התנהגויות שלא נעימות לך. בהצלחה.
 
למעלה