אלימות נפשית-גם אצלי..

freakyelfgirl

New member
אלימות נפשית-גם אצלי..

שלום.. אני חדשה בפורום זה ועקב הסיבה שאין לי למי לפנות נותר רק לפנות לכאן אני בת 22 גרה בדירה שכורה עם אמא ואחות..אבא עזב לפני חצי שנה היחסים ביני לבין אמא אף פעם לא היו טובים אבל לאחרונה אני ממש סובלת מהיחס הגרוע שלה אלי..היא מאשימה אותי בגניבות וכל דבר אפשרי שקורה ..אמא אומרת שאני משתמשת בחשמל יותר מאחרים..אוכלת יותר מתקלחת יותר וכך הפכתי להיות הגורם שמשפיעה על המצב הכלכלי הרע בביתנו..אני ממש מיואשת מהמצב כי זה כבר עבר כל גבול והגיע למצב שהיא עוד שניה תעמוד עם סטופר ליד המקלחת כשאני מתקלחת..וכמעט אסור לי להתקלח כי כל פעם יש לה איזה אערה על זה או יותר גרוע היא מנתק את המים או הדוד כדי שלא יהיו לי מים חמים ..בקיצור גהנום אחד גדול...בנוסף אין לי כרגע מספיק כסף כדי לעבור לגור לבד..ואין לי חברים קרובים שהיה אפשר לגור אצלהם ..אנא עזרו לי מה לעשות .במצבי כי אני כבר מאוד מאוד מיואשת..ואין לי חיים נורמאליים עקב זאת וגם לא זוגיות כי אסור לי להביא בחורים הבייתה כך שאני נאלצת להיפגש איתם מחוץ לביתי וזה ממש לא נוח ואני גם לא מיודעת להסביר להם איך זה שבגילי אמא לא מרשה לי להביא בחורים הבייתה.. אני מאוד מקווה שתעזרו לי לצאת מהמצב ומהיחס הגרוע הזה ..
 

הכוכב33

New member
תשובה לפריקי-גירל

1.איפה האבא שלך ? האם אתם בקשר ? 2.מגיל 18 ומעלה את חופשייה לדרכך. וגם ההורים סיימו לפרנס אותך. 3.את צריכה ללמוד מיקצוע. ולעבוד ! ! 4.בינתיים .את צריכה לחסוך בכל דבר - לחסוך בחשמל. לחסוך באוכל .לחסוך בחימום .לחסוך בבגדים כל טיפה וכל אגורה חשובה . זה החיים ! !
 
הבית הוא של אמא שלך

אם אביך עזב לפני חצי שנה, ואתם גרים בשכירות, אז המצב הכלכלי שלה לא משהו, והיא בטח לחוצה, וגם נפשית היא עוברת משבר עצום, אז תעזבי אותה, ותתרכזי בעצמך. את בת 22. זה הגיל ללמוד מקצוע, ולרכוש השכלה. ואת לא תהיי הראשונה שעובדת ולומדת. בנוגע לבחורים. אז למה בלשון רבים למה בחורים ולא בחור? לו היה לך חבר רציני, מי אמר שאמא שלך היתה מסרבת לארח אותו? אבל את לא יכולה לדרוש ממנה את מה שאין בכוחותיה. זה הבית שלה, וזה לא מתאים לה. הצעתי לך, שוב, נכון, מאד לא נעים לחיות בתנאים שציינת, לכי לעבוד וללמוד, לפני שנשאתי לא ראו אותי כמעט בבית, חצי יום עבודה וחצי יום לימודים, והביתה רק להתקלח ולישון. תעשי את זה למען עצמך, ובסופו של דבר תוכלי גם לצאת מהבית, את יודעת שבאוניברסיטה יש מעונות סטודנטים, אז אולי זה הפתרון עבורך.ואם את לא לומדת אז תעבדי בעוד משרה, ותעברי לגור בשכירות עם שותפים כמו שכולם עושים. אמא שלך לא במצב לעזור לך, קבלי את זה ויהיה לך הרבה יותר קל.
 
מאוד מוכר

היי פריקיגירל, הסיפור שלך ממש מזכיר לי את עצמי ואת ההתעללות שעברתי מצד "אמא" שלי. גם, ההגבלות על השימוש במקלחת, בחשמל וכו', בנוסף להשפלות האישיות. וצר לי לומר לך זאת אבל את היחידה שיכולה לעזור לעצמך. האם את עובדת? אפילו אם את עובדת בשכר מינימום את יכולה לעזוב את הבית. וכן, אני מכירה את ההרגשה הזאת של "אני לא יכולה לעזוב את הבית כי אין לי מספיק כסף". גם אני הייתי שם. לדעתי זה גם חלק מההשלכות של ההתעללות, ההורה המתעלל נותן לך להרגיש שאת תלויה בו (או בה) ונוצרת ההרגשה שאי אפשר להתמודד לבד. אבל זאת רק הרגשה. אני זוכרת איך אחרי מקרה קיצוני במיוחד שקרה עם "אמא" שלי הייתי במצב חסר אונים לחלוטין, שבורה לגמרי ובעיקר מפוחדת. ואז הייתה לי פגישה אישית עם מטפל שאז הייתי אצלו בטיפול קבוצתי, או בין טיפולים. ובאותה שיחה הוא אמר לי "נטע, את חייבת לעזוב את הבית. הבית הזה הורג אותך". והוא לא היה הראשון שאמר לי את זה, ואני לא יודעת למה מכולם דווקא לו הייתה כזאת השפעה עליי אבל בכל אופן, שבוע אחרי אותה שיחה, השארתי בצד את כל הפחדים והחששות, וארזתי את החפצים שלי ועזבתי את הבית, אחרי שמצאתי דירה עם שותפים. ובאותה תקופה עבדתי במשכורת מינימום! וככה היה גם במשך תקופה ארוכה אחר כך. ואני לא אומרת שלא היה קשה אבל גם במצבים קשים במיוחד בסופו של דבר עמדתי בתשלומים והצלחתי לעמוד ברשות עצמי, עד היום, שזה כבר קרוב ל-9 שנים שבמהלכן כבר עברתי דירות. (וכל מעבר דירה כרוך בעוד הוצאה כספית). מגיע לך לחיות בכבוד ובבטחון. להגיע לבית שבו תוכלי לנוח ולהיות את עצמך, ולא לבית שבו שוררת אימה ופחד. ותאמיני לי שזה אפשרי. אין שום סיבה בעולם להישאר בבית אלים, בוודאי שלא לאדם בוגר שהוא כבר אינו קטין. בזמן האחרון אני לא נכנסת לכאן כמעט, אין לי את הכוחות הנפשיים להתמודד עם מה שקורה כאן אבל קראתי את ההודעה שלך וזה כל כך הזכיר לי את הסיפור שלי והרגשתי צורך לכתוב לך מנקודת המבט שלי. מקווה שעזרתי במשהו.
 

BellA עלמה

New member
היי

ישנה אפשרות לגור עם שותפים ולא לבד - זה מוזיל את ההוצאות האם יש אדם שאת יכולה לשתף?
 
למעלה