אלימות

דספרדו

New member
אלימות

השאלה: מכות וחינוך?! יש תופעה של הצקה בבית ספר ומחוצה לו של ילדים גדולים לקטנים {אך לא רק} והשאלה הנה האם להגיד לילד שיעמוד על שלו? ואז זה נשמע כמו לחנך לאלימות או שיתלונן ואז לסכן את מעמדו החברתי כאחד ש ``מלשין`` איך מסבירים לילד את הגבולות המותרים? ``מי שמרביץ לך תחזיר לו`` ``תגן על עצמך`` ``תברח`` מודה שמהצד נראה לי מאוד מבלבל בני בן שלוש בלבד, אך כשאני שומע על תופעה כמו הנ``ל ומנסה להעמיד עצמי במקומם של ההורים אני מוצא את עצמי בדילמה די קשה אגב להגיד לו שיתחמק וילמד לא להיכנס למצבים שכאלו זה בסדר גמור אבל מה קורה כשהוא נקלע למצבים כאלו??
 

עומרית

New member
אין תשובות חד משמעיות לדעתי-דספרדו

דספרדו שלום! אני אינני מומחית בעלת תואר רק הורה ל3 ילדים ששונים מהות השינוי האחד מן השני. לדעתי ילד צריך לדעת כי אם מכים אותו עליו להתגונן. אחד הדברים הברורים שבעלי ואני מנסים ללמד את הילדים זה שאלימות לא פותרת בעיות וכי אסור להם ליזום אקט של אלימות אך... במידה ומכים אותם הם חייבים לעמוד על שלהם ולהתגונן- כולל להחזיר מכות. אין באפשרותנו כהורים להיות צמודים לילדנו כל היום ,וגם לא רצויי לתת להם את התחושה כי אנו נפתור עבורם את הבעיות. בדברים קרדינלים תמיד אנחנו נהיה שם עבורם אך החיים הם התמודדות מתמדת. אנחנו קשובים לבעיותיהם ויכולים לתת עיצות אך אני למשל אף פעם לא מתערבת במריבות בין ילדים. זה לא המגרש שלי(כמובן אם לא מדברים על דברים קיצוניים באלימות פיזית או מילולית) אני מבינה את הדילמה שלך כהורה ואת ההתחבטות בין הערכים נכון שזה יוצר בלבול אך נראה לי כי אין ברירה אלא לתת גם להם כלים על מנת שתהיה להם האפשרות להפעיל שיקול דעת. זכורה לי ההתחבטות שאנו עברנו בנושא. הבחירה בין רע מאוד לרע פחות. דרך אגב אנו מגבים אותם גם מול המערכת קרי מוסדות חינוך-גנים ובי``ס במידה ולא הם היו אלה שיזמו את האלימות ראשונים ורק התגוננו. ביי עומרית
 

דספרדו

New member
היי עומרית

דבר ראשון שלושה ילדים זה לא תואר???????. לי יש אחד ואני מרגיש כאילו עשיתי B.A אז שלושה?! בשבילי את דוקטור... {סאממק הרבה דם וייזע אה??} מודה שהמסקנה שלי די דומה והיא ללמד את הילד לעמוד על שלו ולהגן על עצמו אהבתי מאוד שאתם מגבים אותו בפני המוסדות {בית ספר או גן..} אבל איך עושים זאת בפועל???? מי אמר שפשוט להיות הורה אה?? בוקר טוב
 

עומרית

New member
דספרדו

אהלן דספרדו! הג`וב הכי מתגמל והכי ללב עם כל הקשיים הוא הורות זאת ה-אהבה ללא תנאי או סייג. ההתמודדות מול המערכת אינה קלה .לעיתים במיוחד כאשר צריכים לשמור על איזון. אבל תמיד דאגנו שאת ההבהרות עם גננות או מורה היינו מנהלים באופן כזה שהילדים יהיו עימנו וישמעו את אשר יש לומר לטוב ולרע,בזכותם,להגנתם ובגנותם. את אשר גרא הציע ניסינו גם אנחנו. ביתי הבכורה היתה עד לאחרונה אלופת המרכז בג`ודו . אבל רק אחרי כמה פעמים שהיא!!! נאלצה להעמיד דברים על דיוקם בא השקט. לצערי כאשר ילדים הולכים לגננת ומתלוננים שמשהו היכה אותם ישנן פעמים שאמנם הן יעילות והגננת מטפלת בנושא וישנן אחרות שהיא עסוקה או לא תמיד קשובה או פנויה והילד נותר ללא מענה ואז... הוא(הילד/ה) נאלץ לנקוט עמדה. בדיוק בסיטואציות האלה אנו נכנסנו עם ההחלטה שלנו,והגיבויי שאנו נותנים לילדים. זה לא היה ולא יהיה קל לעולם והשאלות תשארנה בעינן מבחינה מוסרית כולי תקווה שכאשר יהיו גדולים יוכלו לתת לנו מענה אם פעלנו נכון . בדיעבד כמובן. ביי עומרית
 

גרא.

New member
למד אותו להעזר בגננת,בעת העימות..

דספרדו,שאלתך,והתהיות סביבה,הן שאלות ערכיות/מוסריות בסיסית ביותר,שהרבה אנשי חינוך,כולל פסיכולוגים,מתלבטים,ומתקשים לתת תשובה חד משמעית.לילד בן שלוש,העצה הכי טובה היא,ללמד אותו שלא להגיב,אלא לפנות מיידית לעזרה, תיווך של הגננת/מטפלת שבגן.ככל שגדל והולך,לקראת גיל ארבע,כדאי לחשוב לשלב אותו בחוג רציני לקרטה,ג`ודו,או סוג זה או אחר של הגנה עצמית.פרט לכך,שחוג כזה,ישפר את יכולתו הגופנית,את בטחונו העצמי,מספיק שיבוא פעם, או פעמיים לגן,ואחר כך גם לבית הספר עם התלבושת..ועם החגורה אליה הגיע, כדי שחבריו יכבדו אותו,וימנעו מתגובות אלימות כלפיו.דספרדו,האמן לי,זה פשוט עובד !..השאלות הנוספות בפנייתך,לדעתי,קשורות יותר בהתפתחות האינטליגנציה הרגשית של הילד.אבל על כך,בהזדמנות אחרת.
 
למעלה