אחי, בלום פיך.
יש גבול גם לבדיחות. ספירת העומר, יום השואה. אין בית מקדש ואין חיים אמיתיים. העולם בתחפושת של חומריות מכוערת - ואתה רק נותן לו גושפנקא להישאר כמות שהוא. אחי, היזהר, על מילה לא במקום - עולמות נחרבים ("חיים ומוות ביד הלשון"). ואחי, "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" - אני לא יודע מה איתך, אני לא הייתי רוצה שבמשפט שלי למעלה יבואו מליונים להעיד על כך שפגעתי בהם. אני אומר את זה באהבה אבל בכאב לב.