אליפות העולם בסקוטלנד

בשעה זו מתחרה רוכבת הג'וניורס הישראלית, מעין טל, במרוץ הכביש באליפות העולם שמרכזה בגלאזגו שבסקוטלנד. |בהצלחה|האליפות כוללת את כל מקצועות האופניים שתחת מטריית ה-UCI. היום גם מתמודד רוכב הדאונהיל רואי אוסטפלד בגמר שאליו העפיל מהמקום ה-20. בהצלחה גם לו.
 
מעין טל סיימה במקום ה-49 בפיגור 8:41 דקות מהמנצחת הצרפתיה, ז'ולי בגו. נראה כהופעה מכובדת. מסלול בגלל לא פשוט, הרבה עליות וירידות קצרות, הרבה פניות של 90 מעלות. איתמר איינהורן רוכב בעילית גברים, מחר. קשה לי לראות אותו מסיים את המסלול, אבל שיהיה בהצלחה.
 
מרוץ הכביש לגברים - כפי שציטטתי גם בעבר את יהודה עמיחי: אלוהים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על רוכבי אליפות העולם שייאלצו לזחול אל קו הסיום והם מותשים לחלוטין.
המרוץ אתמול היה אכזרי גם בגלל המארגנים, שכפי שמתיו ון דר פול הגדיר זאת לפני המרוץ, יצרו קריטריום באורך של 270 ק"מ. אבל גם בגלל הרוכבים שרכבו את המרוץ בקצב מטורף. אין לי מושג למה, אבל אולי בגלל הפסקת המרוץ בגלל הפגנה שנמשכה זמן ארוך, כשנותרו כ-190 ק"מ, המרוץ כאילו התחיל מחדש ואז כשיש קבוצת בריחה לא רעה של כ-10 רוכבים עם פער של 7 דקות, זה כבר מתחיל להיות פחות נחמד לדבוקה. בהתחלה הבלגים ואחר כך הדנים רכבו בקצב גבוה מאוד שלא מתאים לשלב כזה של המרוץ. כשנשארו כ-70 ק"מ לסיום כבר נשארו בתמונה מעט מאוד רוכבים. בסיום נשארו למעשה רק ארבעה. ון דר פול המנצח, ון ארט, פוגאצ'ר ופדרסן הדני.
זה היה מרוץ של מי שיש לו הכי הרבה כוח להישאר על האופניים מנצח. אתמול היה זה ון דר פול.
לדעתי, לרוכבים צריך להיות חלק בתכנון המרוץ. אם היו מורידים סיבוב של 14 ק"מ עדיין היה מרוץ קשה מאוד. מה שהיה אתמול זה מוגזם, אבל כאמור זה גם באשמת הרוכבים.
 

elsanto

Member
באליפות הדומה הקודמת בעצם היו שתיים כאלו אחת בבוגוטה בה ניצח אברהם אולאנו לאחר משיכה חזקההשל מיגל אינדוריאן ,ואחת בה ניצח פדרסן בהרוגייט אנגליה אליפות אשר ולוורדה שהיה האלוף המכהן ברגע הפרישה כינה מונדיאל דה לוקוס:
ולוורדה בחור קשוח מאד לא כיוון לדגים במילה לוקוס...
מה שלא עוצרים בזמן נמשך ,אתמול קרה אותו הדבר בגלזגו סקוטלנד:
כאמור עד שהרוכבים לא יקומו לא יהיה סוף לעניין .
 
רותם טנא רכב נהדר במרוץ הכביש של U23. באמצע הסיבוב החמישי לסיום היה מעורב בנפילה אבל ממשיך קדימה. כבישים רטובים ועשרות נפילות. שרק יישאר על האופניים עד הסיום ואז יהיה בין ה-30 הראשונים.
 
עשיתי לו נאחס. שתי דקות אחרי שכתבתי היה לו פנצ'ר או תקלה טכנית ועד שקיבל סיוע כבר איבד קשר עם הדבוקה. חבל מאוד. רכב בשכל וביכולת במרוץ קשה מאוד. סיים במקום ה-45, בפיגור של 8:16 דקות.
 
היום מרוץ הכביש של הנשים. 168.4 ק"מ. מחצית המרחק היא בכביש פתוח מאזור האגמים שמצפון מערב לגלזגו ואז עוד 6 סיבובים בתוך גלזגו.

מייצגות את ישראל רותם גפינוביץ ונופר מעוז. כיוון שאנחנו כאן בפורום עצמאי (וממילא אין לו כמעט קוראים) אני יכול להגיד שבתוואי וברמה של המרוץ, אין לשתיים הללו שום סיכוי לסיים את המרוץ. אלא אם יתפתח איזה סוג של מרוץ טקטי כפי שהיה באולימפיאדה, כשיצאה בריחה קטנה וכל הנבחרות ציפו שנבחרת הולנד תרדוף והולנד לא הסכימו להיות הפרייריות של הדבוקה, וכך, כשאין לרוכבות קשר אלחוטי (גם באליפות העולם אין), הרוכבת האוסטרית שבבריחה (שכללה את עומר שפירא שנשרה בסיום אל הדבוקה) הצליחה לנצח וההולנדיות בכלל לא ידעו על זה וחשבו שהן ניצחו. למרות זאת, נאחל לשתי הרוכבות הישראליות בהצלחה.

גם היום המרוץ צפוי להיות הולנד נגד שאר העולם. להולנדיות יש את לורנה ויבס לספרינט, את דמי וולרינג למרוץ שיהיה בקצב מהיר וישאיר רק את החזקות ואת אנמיק ון פלוטן ומריאנה ווס לכניסה לבריחות. בקיצור, יש להן קבוצה מושלמת אם רק לא תהיינה חריקות אגו בתוך הקבוצה.
רוכבות אחרות שיכולות לנצח הן: לוטה קופקי מבלגיה - תפורה על המסלול הזה, חזקה ובכושר. קלואי דייגארט מארה"ב - התאוששה ממחלתה וניצחה בנג"ש. בלתי צפויה, לא בטוח מה יכולת קריאת המרוץ שלה. גרייס בראון מאוסטרליה - הוכיחה בנג"ש שהיא בכושר מעולה.
 
המרחק שרשמתי נמצא בטכניקל גייד של האליפות. באתרי האופניים רשום 154.1 ק"מ. כנראה שהורידו סיבוב בגלזגו, רק חמישה סיבובים, או שקיצרו את בכביש המוביל לגלזגו. דייגארט האמריקאית וניוויאדומה הפולנית (מקום שלישי בטור דה פראנס לנשים) לא מזנקות.
 
רוח צד משמעותית, מהירות גבוהה יחסית, פירקו את דבוקת הנשים. כשנשארו כ-110 ק"מ לסיום, נותרו כ-60 רוכבות בדבוקה.
 
תמה ונשלמה אליפות העולם. בעבר, סיים מרוץ הכביש של הגברים את האליפות, בבחינת הארוע המרכזי. הפעם שמו את מרוץ הכביש של הנשים בעמדה זו. אולי כדי להדגיש את חשיבות הספורט הנשי.

המרוץ אתמול היה מוצלח מהבחינה שהיה די שווה בכוחותיו ומעניין. בסופו ניצחה לוטה קופקי מבלגיה, שהפגינה במשך כל המרוץ ביטחון עצמי רב ולמעשה ניהלה אותו מעמדה של מיעוט בתור רוכבת בודדת מבלגיה מול כמה שוויצריות, הולנדיות ובריטיות. בכל פעם שהיא חשבה שהפער למי שנמצאית בבריחה מקדימה גדול מדי, היא יזמה בעצמה מיני בריחה, שאילצה את הרוכבות האחרות לרדוף אחריה ולצמצם את הפער.

הנבחרת ההולנדית הפייבוריטית לפני המרוץ כשלה בכך שלא השכילה לשלוח רוכבות לבריחות מול קופקי. ההולנדיות היו צריכות לנסות להוציא הרבה יותר בריחות, ולו רק מהטעם של התשת קופקי ברדיפות. הבעיה הייתה שמריאנה ווס הגיעה כנראה לא בכושר ופיגרה בשלב מוקדם יחסית של המרוץ וכנראה גם האחרות לא יכלו באמת להתמודד עם הקצב והמסלול התובעני של המרוץ. דמי וולרינג עשתה את המקסימום, אבל היכולות שלה הן בעליות קצת יותר ארוכות. ניצחה בבירור הרוכבת החזקה ביותר אתמול.

הרוכבות הישראליות לא סיימו את המרוץ. היו רוכבות רבות שלא סיימו את המרוץ ולמעשה המקום ה-21 הייתה בפיגור של מעל ל-8 דקות, כך שבעצם בשלושת הסיבובים האחרונים (42 ק"מ) נותרו 20 רוכבות שהיו פעילות במרוץ ולא רכבו "מנהלתית" (אך בכל כוחן) כדי לסיים את המרחק המלא ללא שיורידו אותן מהמסלול.

המסלול של האליפות היה קשה מדי. ככל שזכרוני לא מטעה אותי, כל מרוצי הכביש באליפות הסתיימו בניצחון של בריחת רוכב בודד. וגם במקומות השני והשלישי הגיעו בדרך כלל רוכבים בודדים או שניים ביחד לכל היותר. זה מראה שהסלקציה עבדה שעות נוספות במרוצים האלו. אבל בסך הכל היה מהנה עבור הצופים.
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה