מרוץ הכביש לגברים - כפי שציטטתי גם בעבר את יהודה עמיחי: אלוהים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על רוכבי אליפות העולם שייאלצו לזחול אל קו הסיום והם מותשים לחלוטין.
המרוץ אתמול היה אכזרי גם בגלל המארגנים, שכפי שמתיו ון דר פול הגדיר זאת לפני המרוץ, יצרו קריטריום באורך של 270 ק"מ. אבל גם בגלל הרוכבים שרכבו את המרוץ בקצב מטורף. אין לי מושג למה, אבל אולי בגלל הפסקת המרוץ בגלל הפגנה שנמשכה זמן ארוך, כשנותרו כ-190 ק"מ, המרוץ כאילו התחיל מחדש ואז כשיש קבוצת בריחה לא רעה של כ-10 רוכבים עם פער של 7 דקות, זה כבר מתחיל להיות פחות נחמד לדבוקה. בהתחלה הבלגים ואחר כך הדנים רכבו בקצב גבוה מאוד שלא מתאים לשלב כזה של המרוץ. כשנשארו כ-70 ק"מ לסיום כבר נשארו בתמונה מעט מאוד רוכבים. בסיום נשארו למעשה רק ארבעה. ון דר פול המנצח, ון ארט, פוגאצ'ר ופדרסן הדני.
זה היה מרוץ של מי שיש לו הכי הרבה כוח להישאר על האופניים מנצח. אתמול היה זה ון דר פול.
לדעתי, לרוכבים צריך להיות חלק בתכנון המרוץ. אם היו מורידים סיבוב של 14 ק"מ עדיין היה מרוץ קשה מאוד. מה שהיה אתמול זה מוגזם, אבל כאמור זה גם באשמת הרוכבים.