אליפות העולם 2015 - חלק 6
יום שישי הגיע ועליי להחליט החלטה חשובה. כמו שכתבתי בפוסט הראשון בתחרות יש את כל סוגי משחקי הלוח. בארץ לרוב משחקים משחקי "יורו" שגם אני מאד אוהב וכמו שבוודאי שמתם לב אלה המשחקים שחיים ואני כמעט תמיד משחקים. בתחרות יש גם משחקי אמריטראש, אבל יש גם משחקי ספורט (כדורסל, פוטבול אמריקאי, בייסבול, מירוץ מכוניות ועוד) ויש נישה שלמה שמאד פופולרית בארצות הברית של משחקי מלחמה.
אני התחלתי לשחק משחקי מלחמה ב1991, משחק הלוח הראשון שלי היה Panzer Command של חברת ויקטורי, שזה משחק מלחמה ברמה חטיבתית בין גרמנים לסובייטים ב 1942/3. המשחק משוחק עם חלקי קרטון קטנים, חוקים טיפה מורכבים, טבלאות ולוח מנייר עם הקסים קטנים. אלה היו הרוב המוחלט של משחקי הלוח דאז,
לפחות בארצות הברית. משחקי מלחמה גם בדרך כלל מיועדים לשני שחקנים.
אני מאד אהבתי את המשחקים האלה אבל בסוף שנות ה90 התחילו לצאת משחקי מלחמה עם מכניקת משחק של Card Driven Games, את הרעיון הובילה בעיקר GMT שהיו לה שני להיטים. הראשון היה For The People, משחק של מלחמת האזרחים האמריקאית. אבל המשחק שממש הצליח ואני מאד אוהב עד היום היה Path Of Glory, ששיחקתי כמה פעמים ברשת. זה משחק של מלחמת העולם הראשונה. ונחשב לאחד ממשחקי המלחמה הפופולריים. הרעיון של המכניקה הוא, שכל תור כל אחד מקבל כמה קלפים שבהם יש נקודות שאפשר להשמש בהם להזיז ולתקוף או אירוע שמאפשר פעולה ספציפית במקום. לעתים היו שימושים אחרים לקלף כמו תגבור כוחות או הזזה אסטרטגית. המכניקה הזאת הוסיפה מימד אסטרטגי מאד מעניין למשחק.
כמה שנים לאחר מכן החלו לצאת משחקי המלחמה הפשוטים ברמת החיילים הבודדים כמו Memoir 44, או מפקדים וצבאים ועוד... אלה גם משחקים שאני מאד אוהב ומשחק די הרבה וגם הם יצאו באותה מכניקה.
אבל גולת הכותרת של המכניקה הזאת היא המשחק המדורג מספר אחד כיום וזה כמובן Twilight Struggle, מאבק הדמדומים שמשחזר את המלחמה הקרה.
זהו המשחק האהוב עליי ביותר.
אם אני כלכך אוהב את כל המשחקים האלה, למה אני לא משחק אותם בתחרות הזאת ובתחרויות קודמות? בגלל לוח הזמנים, למשחקי היורו יש כמה סיבובי מוקדמות שמספיק לעתים לנצח באחד מהם בשביל לעלות לחצי הגמר, כך שיש הרבה גמישות, ניצחתי סבבה, הפסדתי לא נורא יש משהו אחר לשחק, עליתי לחצי גמר או גמר נוותר על איזה סיבוב מוקדמות ממשחק אחר אם צריך.
אבל משחקי המלחמה מכיוון שמשוחקים על ידיי 2 שחקנים הם באופן טבעי במתכונת של נוקאאוט, לכן למשל ביום חמישי היה מפקדים וצבעים, אם הייתי הולך לשחק בבוקר והייתי מנצח עד הגמר היה הולך לי כמעט כל היום. במשחק ארוך יותר כמו TS, זה אפילו יותר מיום. לכן בשביל ללכת לשחק כזה משחק אני צריך לוותר על כמה תחרויות אחרות ולפעמים גם על חצאי גמר ואפילו גמרים.
ביום שישי בבוקר היה לי רבע גמר של טורן וטקסי, שאם הייתי מנצל היה מייד לאחריו חצי גמר ואז גם גמר. אבל חוץ מזה היה לי עוד סיבוב מוקדמות של פורטו ריקו, כשכבר ניצחתי את הסיבוב הראשון. נצחון נוסף היה מקפיץ אותי לחצי הגמר במקום הרבע אבל לא נורא. וחוץ מזה היה חצי גמר נסיך מפירנצה ב10 בלילה. ואם אאלץ להפסיד את זה כי שחקתי TS סימן שעליתי לחצי גמר או לגמר אז לא נורא. לא היו לי עוד הרבה משחקים מעניינים באותו יום.
בנוסף גם החלטתי שהגיע זמן שפעם אחת אני אלך לשחק את זה בתחרות, שיחקתי את המשחק כ 30 פעמים. והרגשתי שאני די טוב אבל יש לי הרבה גם מה ללמוד, בתחרות ה Ladder של ACTS ניצחתי פעם אחת. אז חשבתי שאוכל לתת התמודדות טובה. אז הלכתי על זה.
המשך בחלק 7
יום שישי הגיע ועליי להחליט החלטה חשובה. כמו שכתבתי בפוסט הראשון בתחרות יש את כל סוגי משחקי הלוח. בארץ לרוב משחקים משחקי "יורו" שגם אני מאד אוהב וכמו שבוודאי שמתם לב אלה המשחקים שחיים ואני כמעט תמיד משחקים. בתחרות יש גם משחקי אמריטראש, אבל יש גם משחקי ספורט (כדורסל, פוטבול אמריקאי, בייסבול, מירוץ מכוניות ועוד) ויש נישה שלמה שמאד פופולרית בארצות הברית של משחקי מלחמה.
אני התחלתי לשחק משחקי מלחמה ב1991, משחק הלוח הראשון שלי היה Panzer Command של חברת ויקטורי, שזה משחק מלחמה ברמה חטיבתית בין גרמנים לסובייטים ב 1942/3. המשחק משוחק עם חלקי קרטון קטנים, חוקים טיפה מורכבים, טבלאות ולוח מנייר עם הקסים קטנים. אלה היו הרוב המוחלט של משחקי הלוח דאז,
לפחות בארצות הברית. משחקי מלחמה גם בדרך כלל מיועדים לשני שחקנים.
אני מאד אהבתי את המשחקים האלה אבל בסוף שנות ה90 התחילו לצאת משחקי מלחמה עם מכניקת משחק של Card Driven Games, את הרעיון הובילה בעיקר GMT שהיו לה שני להיטים. הראשון היה For The People, משחק של מלחמת האזרחים האמריקאית. אבל המשחק שממש הצליח ואני מאד אוהב עד היום היה Path Of Glory, ששיחקתי כמה פעמים ברשת. זה משחק של מלחמת העולם הראשונה. ונחשב לאחד ממשחקי המלחמה הפופולריים. הרעיון של המכניקה הוא, שכל תור כל אחד מקבל כמה קלפים שבהם יש נקודות שאפשר להשמש בהם להזיז ולתקוף או אירוע שמאפשר פעולה ספציפית במקום. לעתים היו שימושים אחרים לקלף כמו תגבור כוחות או הזזה אסטרטגית. המכניקה הזאת הוסיפה מימד אסטרטגי מאד מעניין למשחק.
כמה שנים לאחר מכן החלו לצאת משחקי המלחמה הפשוטים ברמת החיילים הבודדים כמו Memoir 44, או מפקדים וצבאים ועוד... אלה גם משחקים שאני מאד אוהב ומשחק די הרבה וגם הם יצאו באותה מכניקה.
אבל גולת הכותרת של המכניקה הזאת היא המשחק המדורג מספר אחד כיום וזה כמובן Twilight Struggle, מאבק הדמדומים שמשחזר את המלחמה הקרה.
זהו המשחק האהוב עליי ביותר.
אם אני כלכך אוהב את כל המשחקים האלה, למה אני לא משחק אותם בתחרות הזאת ובתחרויות קודמות? בגלל לוח הזמנים, למשחקי היורו יש כמה סיבובי מוקדמות שמספיק לעתים לנצח באחד מהם בשביל לעלות לחצי הגמר, כך שיש הרבה גמישות, ניצחתי סבבה, הפסדתי לא נורא יש משהו אחר לשחק, עליתי לחצי גמר או גמר נוותר על איזה סיבוב מוקדמות ממשחק אחר אם צריך.
אבל משחקי המלחמה מכיוון שמשוחקים על ידיי 2 שחקנים הם באופן טבעי במתכונת של נוקאאוט, לכן למשל ביום חמישי היה מפקדים וצבעים, אם הייתי הולך לשחק בבוקר והייתי מנצח עד הגמר היה הולך לי כמעט כל היום. במשחק ארוך יותר כמו TS, זה אפילו יותר מיום. לכן בשביל ללכת לשחק כזה משחק אני צריך לוותר על כמה תחרויות אחרות ולפעמים גם על חצאי גמר ואפילו גמרים.
ביום שישי בבוקר היה לי רבע גמר של טורן וטקסי, שאם הייתי מנצל היה מייד לאחריו חצי גמר ואז גם גמר. אבל חוץ מזה היה לי עוד סיבוב מוקדמות של פורטו ריקו, כשכבר ניצחתי את הסיבוב הראשון. נצחון נוסף היה מקפיץ אותי לחצי הגמר במקום הרבע אבל לא נורא. וחוץ מזה היה חצי גמר נסיך מפירנצה ב10 בלילה. ואם אאלץ להפסיד את זה כי שחקתי TS סימן שעליתי לחצי גמר או לגמר אז לא נורא. לא היו לי עוד הרבה משחקים מעניינים באותו יום.
בנוסף גם החלטתי שהגיע זמן שפעם אחת אני אלך לשחק את זה בתחרות, שיחקתי את המשחק כ 30 פעמים. והרגשתי שאני די טוב אבל יש לי הרבה גם מה ללמוד, בתחרות ה Ladder של ACTS ניצחתי פעם אחת. אז חשבתי שאוכל לתת התמודדות טובה. אז הלכתי על זה.
המשך בחלק 7