אליפות העולם 2015 - חלק 7
הגעתי בבוקר עם כל שאר השחקנים, התחרות תשוחק במתכונת סוויס אבל שהמנצח הוא זה שניצח את כל המשחקים. המשמעות של הסוויס יכולה להשפיע רק על מקום שני ואילך. כלומר אם הפסדת אתה יכול להמשיך לשחק, אבל מבחינתי אני באתי לנוקאאוט, אם אני מפסיד אני אפסיק.
ויתרתי כמובן על טורן וטקסי, אבל מה לעשות.
מנהל התחרות אסף את כולם הסביר את הכללים והגריל את המפגשים. כשהוא מקריא את השמות, הוא הגיע לאיזה בחור נחמד שהוגרל לשחק נגד ריקו, מייד כולם טפחו לבחור על השכם, והוא אמר שההלוויה תצא ב 3....
מסתבר שריקו הוא השחקן הטוב ביותר בתחרות במשחקי מלחמה, מדובר על גאון פיני שניצח למשל יום לפני במפקדים וצבעים. ניצח כבר שנים רבות ב TS וב We The People, ועוד במשחקים רבים. הוא משחק את המשחקים האלה בלי סוף ב Wargameroom איפה שאפשר לשחק אונליין משחקים כאלה. הוא משחק כלכך מהר שמשחק ממוצע הוא מסיים בחצי שעה, וכן אני מדבר על TS.
אני הוגרלתי בינתיים לשחק עם סטיב פלטניק בחור חביב שאני מכיר משנים קודמות, הוא מי ששיחק הכי הרבה משחקי פורטו ריקו אונליין.
הוא בא לשחק רק סיבוב אחד בשביל הכיף כי מיהר לתחרות אחרת.
על פי חוקי התחרות האמריקאים יכולים להוסיף 3 נקודות השפעה בכל מקום שכבר יש להם נקודות השפעה גם אם עוברים את המינימום לשליטה, ככה שאפשר להתחיל עם 4 באיראן למשל.
אני שיחקתי את הסובייטים, אבל בריאן להפתעתי שיחק טוב, הוא לא שולט במחשק אבל הוא מבין את האסטרטגיה של המשחק, גם מבחינת תחלופת הקלפים וגם מבחינת הפוזיציה על הלוח. המשחק היה צמוד, לקראת הסוף המשחק החל לנוע לטובתי. המשחק התארך מאד ואז הוא אמר בתור העשירי שהוא משחק מלחמה על הודו בסיכוי של 1 ל3 ואם הוא מפסיד הוא פורש. אבל הוא ניצח... האמת קצת נבהלתי זה פתאום עשה את המשחק קצת צמוד. אבל הוא פרש בכל זאת. היה כיף לשחק איתו והוא היה הוגן.
מכיוון שהמשחק התארך קיבלתי לשחק את המנצח מהזוג הבא שהמשחק התארך, אבל שלהם התארך בעוד חצי שעה. לבסוף המנצח מקוויבק בא לשחק איתי כשאני האמריקאים.
העניין הוא שכמעט לא שיחקתי פנים אל פנים, אני רגיל לשחק ב ACTS כשיש זמן לחשוב ואין לחץ. השחקן שמולי התחיל חזק, ואני הייתי טיפה איטי למרות שהוא חשב לא פחות. הוא כבר הוביל עליי בכ 12 נקודות, אבל המשחק מהר מאד התהפך. למעשה הוא שיחק אסטרטגיה שגויה, וכשמשחקים ככה קשה מאד לנצח.
רוב השחקנים המתחילים והבינוניים מתרכזים יותר מדיי באירופה במיוחד וגם באסיה. אני בדרך כלל כבר בתור השני אבל בטח בשלישי כבר חושב על אפריקה ושתי האמריקות. שם המשחק בדרך כלל מוכרע.
השחקן הזה השקיע המון באירופה בשביל להבטיח דומינציה. יופי בשבילו אבל אני בניתיים כבר תפסתי חלקים מאפריקה ומרכז אמריקה, והתגנבתי לדרום אמריקה.
כך נוצר מצב שבמלחמה המאוחרת הלוח היה שלי לגמריי. בסוף בתור האחרון ניצחתי עם משחקי מלחמה רק בשביל לקצר את המשחק.
שוב שיחקנו לאט ושוב הייתי צריך לחכות לזוג ששיחק עוד יותר לאט. לבסוף קיבלתי שחקן נחמד שמסתבר שמשרת בכוחות המודיעין האמריקאיים, הוא לא היה כלך מנוסה אבל במשחק. והמשחק נטה בבירור לטובתי כשאני האמריקאים. השליטה שלי היתה די טובה אבל בנוסף הוא שגה בתור השישי כששמר את ה CIA, ונאלץ לשחק אותו ולהפסיד. מעשית זה רק קיצר את המשחק.
מצאתי את עצמי ב7 האחרונים אחרי כמעט 9 שעות רצופות של משחק ללא אכילה. חיים ארגן לי משהו לאכול לקראת כניסת השבת, טחנתי מהר שניצלים אבל הייתי מותש, זה היה הצטברות של התחרות עם היום הארוך.
והנה באה ההגרלה ואני הוגרלתי לשחק עם ... ריקו.
טוב זה מה יש, ננסה לשחק הכי טוב שאפשר, ואם נפסיד לפחות נלמד משהו. אני שחקיתי את הסובייטים, ריקו פתח עם 4 באירן 3 בלבד במערב גרמניה ו4 באיטליה.
אני פתחתי עם נאצר כשהוא משחק מזרח תיכון אז ניצלתי כאן. ומיד ניסיתי הפיכה באיראן שנכשלה לגמריי והוזיזה אותו רק ל3.
הוא מייד שחיק 2 באפגניסטן ו2 בפקיסטן. היה לי ברור שיש לו את המלחמה של הודו-פקיטסן, אחרת הוא לא היה נותן לי מתנה נסיון הפיכה בפקיסטן עם דפקון 4.
אבל לא ראיתי אלטרנטיבה ועשיתי הפיכה בפקיסטן שהצליחה (0,2)* והוא מייד שחיק את המלחמה ולמזלי הפסיד.
המשחק התאזן מכאן, כשהוא מצליח להגיע לתאילנד. ואחרי זה לוקח את דרום קוריאה אז התאזנו באסיה. באירופה הוא לקח את צרפת. תור הבא פתחתי עם דה גול כשהוא פותח אירופה. שוב ניצלתי והשתלטתי בעצמי על אירופה. המשחק נטה אליו אבל בניקוד. באזור 4-5
ואז החל מהתור השלישי הוא התחיל לשחק באופן שעשה לי בית ספר. כלומר היה לי ברור שהוא רמה אחת מעליי. קודם כל הוא אף מעם לא ישחק קלף לאירוע ויעדיף לשים השפעה. זה די ברור וכך אני משחק, וגם הוא שיחק אסטרטגית בדגש על אפריקה והאמריקות. אבל להבדיל ממני שאני תמיד נכנס למדינות בטלגראונד, הוא שיחק הרבה יותר יפה. קודם כל אלג'יריה, זה ברור. אבל גם בקוסטה ריקה הוא שם אחד, ואז בבת אחת הוא שם אחד בניקרגואה, אחד בסהרה ואחד בקולומביה. אני יכול לעשות הפיכה רק באחד מהם, והוא תמיד מתגנב לניגריה ו/או לונצואלה ועם Realignment יעיף אותי מקובה. גם לאחר מכן הוא תמיד מתחזק את המדינות מסביב למדינות הבטלגראונד בכדי להבטיח שגם אם אעשה הפיכה או מלחמה הוא תמיד יכול להעיף אותי עם Realignment, כשהוא עשה את המהלך הזה, היה לי דהסטליניזציה, לא היתה לי השפעה עודפת משום מקום, אז שיחקתי את זה על קובה!!! (הוא שיחק יותר מוקדם) במילא הוא עמד להעיף אותי משם עם Realignment. ונדחפתי לו בדרום אמריקה ובזאיר.
זה קצת איזן את המשחק אבל המשחק עדיין נטה אליו. מאותו רגע נראה לי שיחקתי הכי טוב שאני יכול וגם היה לי מזל. מלחמה ממוזלת על הודו של סיכוי 1/3 פגעה ואילצה אותו לבזבז את סין בשבלי להשוות את המדינות באסיה. בכלל המזל נטה מעט לטובתי והצלחתי לשרוד, אבל אז בתור 6 עשיתי טעות גסה. היה לי את Duck and cover, וגם את Voice Of America. אחד אני אשלח לחלל ואחד אשמור לתור הבא וכנראה אשלח לחלל אז.
התלבטתי מה לזרוק לחלל עכשיו והחלטתי שDuck And Cover, יותר מסוכן אז אזרוק אותו לחלל עכשיו.
אתם רואים את הטעות? זרקתי קלף של 3 ולא את הקלף של ה 2.
כמובן בתור 7 הוא שיחק בכותרת את Red Scare, ונתקעתי עם הקול של אמריקה ביד.
למה זה רע? כי כבר הצלחתי להשתלט על כל דרום אמריקה.
תור קודם הוא כבר הוביל ב 12 ואם היה יוצא אפריקה הוא היה מנצח, למזלי הוא החזיק את דרום אמריקה ואני שלטתי בה והוא לא הצליח למנוע את זה ממני, זה הביא לי 8 נקודות כשגם במרכז אמריקה הבאתי בוחטה.
המשחק היה מאזון בערך 2 לטובתו, כשעל הלוח בערך עוד 1 או 2 לטובתו. אבל אני נאלצתי עכשיו לשחק את OAS ולהכניס אותו לדרום אמריקה.
ואז הגיע תור 8, המלחמה המאוחרת נכנסה למשחק. אני מסתכל בשעון, חמישה ל 10, הלך החצי גמר של הנסיך מפירנצה כנראה.אני מאד רציתי להוציא אותו מדרום אמריקה ומצד שני גם הייתי חייב לשים משהו באפריקה כי היתה שם פוזיציה חשופה. אז מה שבאמת רציתי זה להוריד את הדפקון ל2, ואז פשוט לשים השפעה. היה לי את Missile Envy, והתחלתי לחשוב אם זה מסוכן לשחק אותו, זכרתי שיש עוד בחוץ את We Will Bury You, שיוריד לדף קון 2. היה בדיוק ערבוב חוץ מהקלפים האחרונים שנשארו, אז גם היה סיכוי שהוא יפתח ב Duck And Cover, החלטתי שהסיכון שווה את זה ופתחתי עם זה בכותרת.
אתם צריכים להבין הייתי מאד מאד עייף, חוץ מזה חשבתי שהמצב שלי היה די גרוע משום מה. למרות שהוא היה סביר.
בקיצור היה לו "אני אקבור אותך" שאותו קיבלתי והייתי חייב לשחק, אבל הוא שיחק בכותרת את Grane Sales To Soviets, ששכחתי ממנו לגמריי. למעשה אלה 2 קלפים שעוד לא שחוקו, אז היתה וודאות של 100% שיהיו לו אותם ביד, ודי בטוח שהוא ישחק את גריינס בכותרת. במילים אחרות התאבדתי.
בניתוח שעשיתי לאחר מכן נראה לי שהיה לי 35% סיכוי לנצח. היה לו גם את Red Scare, שהוא היה משחק שוב בשביל להמשיך לתקוע אותי עם קול אמריקה. אבל עם עוד 3 תורות שלמים היה בהחלט סיכוי.
נו טוב חשבתי הבאתי משחק מכובד מול תותח על, ולפחות אספיק לחצי הגמר של הנסיך מפירנצה.
להפתעתי גיליתי אחר כך שריקו הפסיד בגמר ולא לקח את התחרות, זה עוד יותר ביאס.
אז היה שווה לשחק את זה או לא? אז כן היה שווה, חוויה אדירה וכיף, אבל אני לא אעשה את זה שוב, זה מתיש מדיי וחבל להפסיד יותר מדי משחקי יורו בשביל זה.
אז מה חיים עשה בינתיים באותו היום?
יצא מקום שני ברא ולא עלה לחצי הגמר, למד משחק חדש אבולושן, ויצא אחרון, הלך למוקדמות אגריקולה ניצח נגד אלכס ידידנו ואריק הו אלוף פעמיים ושנה שעברה בין השאר ועלה לחצי הגמר.
הלך לשחק שוב סטלרס ערים ואבירים והפעם ניצח ועלה לעוד חצי גמר שלבסוף לא ישחק כי זה יתנגש לו עם דברים אחרים? ובלילה בזמן שאני הלכתי לשחק חצי גמר נסיך מפירנצה הלך לשחק לייר דייס, בסיבוב הראשון יצא חמישי כשהוא מפסיד את 4 הקוביות הראשונות אחד אחריי השני כי בכל שקרן שיצא היה בדיוק. והם משחקים עם הוריאנט שבמקרה כזה גם מי שלא השתתף מפסיד קוביה.
אני בינתיים הגעתי לחצי הגמר הנסיך מפירנצה, שהוחלט שיהיה של 4 שחקנים כל שולחן. זה משנה מאד את המשחק, אני הלכתי מאד אגרסיבי על ג'סטרים עד 1200 לאחד, והשחקן שמולי עשה אותו דבר, שנינ
הגעתי בבוקר עם כל שאר השחקנים, התחרות תשוחק במתכונת סוויס אבל שהמנצח הוא זה שניצח את כל המשחקים. המשמעות של הסוויס יכולה להשפיע רק על מקום שני ואילך. כלומר אם הפסדת אתה יכול להמשיך לשחק, אבל מבחינתי אני באתי לנוקאאוט, אם אני מפסיד אני אפסיק.
ויתרתי כמובן על טורן וטקסי, אבל מה לעשות.
מנהל התחרות אסף את כולם הסביר את הכללים והגריל את המפגשים. כשהוא מקריא את השמות, הוא הגיע לאיזה בחור נחמד שהוגרל לשחק נגד ריקו, מייד כולם טפחו לבחור על השכם, והוא אמר שההלוויה תצא ב 3....
מסתבר שריקו הוא השחקן הטוב ביותר בתחרות במשחקי מלחמה, מדובר על גאון פיני שניצח למשל יום לפני במפקדים וצבעים. ניצח כבר שנים רבות ב TS וב We The People, ועוד במשחקים רבים. הוא משחק את המשחקים האלה בלי סוף ב Wargameroom איפה שאפשר לשחק אונליין משחקים כאלה. הוא משחק כלכך מהר שמשחק ממוצע הוא מסיים בחצי שעה, וכן אני מדבר על TS.
אני הוגרלתי בינתיים לשחק עם סטיב פלטניק בחור חביב שאני מכיר משנים קודמות, הוא מי ששיחק הכי הרבה משחקי פורטו ריקו אונליין.
הוא בא לשחק רק סיבוב אחד בשביל הכיף כי מיהר לתחרות אחרת.
על פי חוקי התחרות האמריקאים יכולים להוסיף 3 נקודות השפעה בכל מקום שכבר יש להם נקודות השפעה גם אם עוברים את המינימום לשליטה, ככה שאפשר להתחיל עם 4 באיראן למשל.
אני שיחקתי את הסובייטים, אבל בריאן להפתעתי שיחק טוב, הוא לא שולט במחשק אבל הוא מבין את האסטרטגיה של המשחק, גם מבחינת תחלופת הקלפים וגם מבחינת הפוזיציה על הלוח. המשחק היה צמוד, לקראת הסוף המשחק החל לנוע לטובתי. המשחק התארך מאד ואז הוא אמר בתור העשירי שהוא משחק מלחמה על הודו בסיכוי של 1 ל3 ואם הוא מפסיד הוא פורש. אבל הוא ניצח... האמת קצת נבהלתי זה פתאום עשה את המשחק קצת צמוד. אבל הוא פרש בכל זאת. היה כיף לשחק איתו והוא היה הוגן.
מכיוון שהמשחק התארך קיבלתי לשחק את המנצח מהזוג הבא שהמשחק התארך, אבל שלהם התארך בעוד חצי שעה. לבסוף המנצח מקוויבק בא לשחק איתי כשאני האמריקאים.
העניין הוא שכמעט לא שיחקתי פנים אל פנים, אני רגיל לשחק ב ACTS כשיש זמן לחשוב ואין לחץ. השחקן שמולי התחיל חזק, ואני הייתי טיפה איטי למרות שהוא חשב לא פחות. הוא כבר הוביל עליי בכ 12 נקודות, אבל המשחק מהר מאד התהפך. למעשה הוא שיחק אסטרטגיה שגויה, וכשמשחקים ככה קשה מאד לנצח.
רוב השחקנים המתחילים והבינוניים מתרכזים יותר מדיי באירופה במיוחד וגם באסיה. אני בדרך כלל כבר בתור השני אבל בטח בשלישי כבר חושב על אפריקה ושתי האמריקות. שם המשחק בדרך כלל מוכרע.
השחקן הזה השקיע המון באירופה בשביל להבטיח דומינציה. יופי בשבילו אבל אני בניתיים כבר תפסתי חלקים מאפריקה ומרכז אמריקה, והתגנבתי לדרום אמריקה.
כך נוצר מצב שבמלחמה המאוחרת הלוח היה שלי לגמריי. בסוף בתור האחרון ניצחתי עם משחקי מלחמה רק בשביל לקצר את המשחק.
שוב שיחקנו לאט ושוב הייתי צריך לחכות לזוג ששיחק עוד יותר לאט. לבסוף קיבלתי שחקן נחמד שמסתבר שמשרת בכוחות המודיעין האמריקאיים, הוא לא היה כלך מנוסה אבל במשחק. והמשחק נטה בבירור לטובתי כשאני האמריקאים. השליטה שלי היתה די טובה אבל בנוסף הוא שגה בתור השישי כששמר את ה CIA, ונאלץ לשחק אותו ולהפסיד. מעשית זה רק קיצר את המשחק.
מצאתי את עצמי ב7 האחרונים אחרי כמעט 9 שעות רצופות של משחק ללא אכילה. חיים ארגן לי משהו לאכול לקראת כניסת השבת, טחנתי מהר שניצלים אבל הייתי מותש, זה היה הצטברות של התחרות עם היום הארוך.
והנה באה ההגרלה ואני הוגרלתי לשחק עם ... ריקו.
טוב זה מה יש, ננסה לשחק הכי טוב שאפשר, ואם נפסיד לפחות נלמד משהו. אני שחקיתי את הסובייטים, ריקו פתח עם 4 באירן 3 בלבד במערב גרמניה ו4 באיטליה.
אני פתחתי עם נאצר כשהוא משחק מזרח תיכון אז ניצלתי כאן. ומיד ניסיתי הפיכה באיראן שנכשלה לגמריי והוזיזה אותו רק ל3.
הוא מייד שחיק 2 באפגניסטן ו2 בפקיסטן. היה לי ברור שיש לו את המלחמה של הודו-פקיטסן, אחרת הוא לא היה נותן לי מתנה נסיון הפיכה בפקיסטן עם דפקון 4.
אבל לא ראיתי אלטרנטיבה ועשיתי הפיכה בפקיסטן שהצליחה (0,2)* והוא מייד שחיק את המלחמה ולמזלי הפסיד.
המשחק התאזן מכאן, כשהוא מצליח להגיע לתאילנד. ואחרי זה לוקח את דרום קוריאה אז התאזנו באסיה. באירופה הוא לקח את צרפת. תור הבא פתחתי עם דה גול כשהוא פותח אירופה. שוב ניצלתי והשתלטתי בעצמי על אירופה. המשחק נטה אליו אבל בניקוד. באזור 4-5
ואז החל מהתור השלישי הוא התחיל לשחק באופן שעשה לי בית ספר. כלומר היה לי ברור שהוא רמה אחת מעליי. קודם כל הוא אף מעם לא ישחק קלף לאירוע ויעדיף לשים השפעה. זה די ברור וכך אני משחק, וגם הוא שיחק אסטרטגית בדגש על אפריקה והאמריקות. אבל להבדיל ממני שאני תמיד נכנס למדינות בטלגראונד, הוא שיחק הרבה יותר יפה. קודם כל אלג'יריה, זה ברור. אבל גם בקוסטה ריקה הוא שם אחד, ואז בבת אחת הוא שם אחד בניקרגואה, אחד בסהרה ואחד בקולומביה. אני יכול לעשות הפיכה רק באחד מהם, והוא תמיד מתגנב לניגריה ו/או לונצואלה ועם Realignment יעיף אותי מקובה. גם לאחר מכן הוא תמיד מתחזק את המדינות מסביב למדינות הבטלגראונד בכדי להבטיח שגם אם אעשה הפיכה או מלחמה הוא תמיד יכול להעיף אותי עם Realignment, כשהוא עשה את המהלך הזה, היה לי דהסטליניזציה, לא היתה לי השפעה עודפת משום מקום, אז שיחקתי את זה על קובה!!! (הוא שיחק יותר מוקדם) במילא הוא עמד להעיף אותי משם עם Realignment. ונדחפתי לו בדרום אמריקה ובזאיר.
זה קצת איזן את המשחק אבל המשחק עדיין נטה אליו. מאותו רגע נראה לי שיחקתי הכי טוב שאני יכול וגם היה לי מזל. מלחמה ממוזלת על הודו של סיכוי 1/3 פגעה ואילצה אותו לבזבז את סין בשבלי להשוות את המדינות באסיה. בכלל המזל נטה מעט לטובתי והצלחתי לשרוד, אבל אז בתור 6 עשיתי טעות גסה. היה לי את Duck and cover, וגם את Voice Of America. אחד אני אשלח לחלל ואחד אשמור לתור הבא וכנראה אשלח לחלל אז.
התלבטתי מה לזרוק לחלל עכשיו והחלטתי שDuck And Cover, יותר מסוכן אז אזרוק אותו לחלל עכשיו.
אתם רואים את הטעות? זרקתי קלף של 3 ולא את הקלף של ה 2.
כמובן בתור 7 הוא שיחק בכותרת את Red Scare, ונתקעתי עם הקול של אמריקה ביד.
למה זה רע? כי כבר הצלחתי להשתלט על כל דרום אמריקה.
תור קודם הוא כבר הוביל ב 12 ואם היה יוצא אפריקה הוא היה מנצח, למזלי הוא החזיק את דרום אמריקה ואני שלטתי בה והוא לא הצליח למנוע את זה ממני, זה הביא לי 8 נקודות כשגם במרכז אמריקה הבאתי בוחטה.
המשחק היה מאזון בערך 2 לטובתו, כשעל הלוח בערך עוד 1 או 2 לטובתו. אבל אני נאלצתי עכשיו לשחק את OAS ולהכניס אותו לדרום אמריקה.
ואז הגיע תור 8, המלחמה המאוחרת נכנסה למשחק. אני מסתכל בשעון, חמישה ל 10, הלך החצי גמר של הנסיך מפירנצה כנראה.אני מאד רציתי להוציא אותו מדרום אמריקה ומצד שני גם הייתי חייב לשים משהו באפריקה כי היתה שם פוזיציה חשופה. אז מה שבאמת רציתי זה להוריד את הדפקון ל2, ואז פשוט לשים השפעה. היה לי את Missile Envy, והתחלתי לחשוב אם זה מסוכן לשחק אותו, זכרתי שיש עוד בחוץ את We Will Bury You, שיוריד לדף קון 2. היה בדיוק ערבוב חוץ מהקלפים האחרונים שנשארו, אז גם היה סיכוי שהוא יפתח ב Duck And Cover, החלטתי שהסיכון שווה את זה ופתחתי עם זה בכותרת.
אתם צריכים להבין הייתי מאד מאד עייף, חוץ מזה חשבתי שהמצב שלי היה די גרוע משום מה. למרות שהוא היה סביר.
בקיצור היה לו "אני אקבור אותך" שאותו קיבלתי והייתי חייב לשחק, אבל הוא שיחק בכותרת את Grane Sales To Soviets, ששכחתי ממנו לגמריי. למעשה אלה 2 קלפים שעוד לא שחוקו, אז היתה וודאות של 100% שיהיו לו אותם ביד, ודי בטוח שהוא ישחק את גריינס בכותרת. במילים אחרות התאבדתי.
בניתוח שעשיתי לאחר מכן נראה לי שהיה לי 35% סיכוי לנצח. היה לו גם את Red Scare, שהוא היה משחק שוב בשביל להמשיך לתקוע אותי עם קול אמריקה. אבל עם עוד 3 תורות שלמים היה בהחלט סיכוי.
נו טוב חשבתי הבאתי משחק מכובד מול תותח על, ולפחות אספיק לחצי הגמר של הנסיך מפירנצה.
להפתעתי גיליתי אחר כך שריקו הפסיד בגמר ולא לקח את התחרות, זה עוד יותר ביאס.
אז היה שווה לשחק את זה או לא? אז כן היה שווה, חוויה אדירה וכיף, אבל אני לא אעשה את זה שוב, זה מתיש מדיי וחבל להפסיד יותר מדי משחקי יורו בשביל זה.
אז מה חיים עשה בינתיים באותו היום?
יצא מקום שני ברא ולא עלה לחצי הגמר, למד משחק חדש אבולושן, ויצא אחרון, הלך למוקדמות אגריקולה ניצח נגד אלכס ידידנו ואריק הו אלוף פעמיים ושנה שעברה בין השאר ועלה לחצי הגמר.
הלך לשחק שוב סטלרס ערים ואבירים והפעם ניצח ועלה לעוד חצי גמר שלבסוף לא ישחק כי זה יתנגש לו עם דברים אחרים? ובלילה בזמן שאני הלכתי לשחק חצי גמר נסיך מפירנצה הלך לשחק לייר דייס, בסיבוב הראשון יצא חמישי כשהוא מפסיד את 4 הקוביות הראשונות אחד אחריי השני כי בכל שקרן שיצא היה בדיוק. והם משחקים עם הוריאנט שבמקרה כזה גם מי שלא השתתף מפסיד קוביה.
אני בינתיים הגעתי לחצי הגמר הנסיך מפירנצה, שהוחלט שיהיה של 4 שחקנים כל שולחן. זה משנה מאד את המשחק, אני הלכתי מאד אגרסיבי על ג'סטרים עד 1200 לאחד, והשחקן שמולי עשה אותו דבר, שנינ