אליפות פאן אם - מה קורה בקובה והאם זה יספיק לסקינר?
אליפות פאן אם נפתחה וכבר הספיקה להנעל בטורונטו קנדה.
האליפות היתה אירוע התעמלותי בלבד, שהוא מאין הכנה לדבר האמיתי שמתרחש בשנה הבאה - אירוע ספורט שכולל את כל הענפים האולימפים ומאחד בין ספורטאים מכל יבשת אמריקה והקריבים.
הממתק באליפות היתה ההופעה של המתעמלים והתעמלות מקובה - מדינה שיותר ויותר מדמה את המודל של צפון קוריאה... קובה אינה סגורה ומסוגרת כמו צפון קוראיה, אך מדובר בשלטון קומוניסטי מרכזי שמשקיע (עדיין) הרבה משאבים בספורט ומטפח ספורטאים. התכנית סובלת מהעדר משאבים (הם לא שולחים משלחת לאליפות העולם לצערנו) וגם מזליגה של ספורטאים שעורקים (שני גברים מהנבחרת הקובנית ערקו לארה"ב במהלך האליפות).
הנה יסניה פררה, עם תרגיל מטורף - היא לא מפסיקה לרקוד ומבצעת בין לבין גם פסים אקרובטים מהקשים בעולם
https://www.youtube.com/watch?v=_H2LBWap4oo
קצת פחות שולטת בקורה, אבל עדיין תרגיל יפה, גם המון גמישות וגם המון גובה ותנופה. הירידה שלה - דאבל בקיפול - היא אחת שרואים הרבה, אבל רוב המתמעמלות נוחתות עם חזה נמוך מאד - והיא נוחתת גבוה יחסית - זה סימן לעוצמה וליעילות התנועה שלה.
https://www.youtube.com/watch?v=ethS3XXfMes
היא לקחה את הארד בקרקע, כסף בקפיצות והמקום החמישי על הקורה
מגואטמלה, אנה סופיה גומז מממשת את הפוטנציאל שנגלה לכולם במשקחים האולימפים לנוער לפני 4 שנים, לפחות בזירה המקומית... היא עדיין לא הצליחה להטביע את חותמה באליפות עולם או במשחקים אולימפים, אבל היא בהחלט יכולה להתנחם במדלית זהב על הקורה
https://www.youtube.com/watch?v=U3Dot69e7SY
מתעמלת ותיקה שממשיכה להרשים היא ג'סיקה לופס מונצואלה. יוצא לנו לראות אותה הרבה בתחרויות סבב גביע העולם - אז אנחנו מודעים ליכולות שלה - אבל עדיין מרשים לראות את זה בגיל 28. לופז לקחה את הכסף בקרב רב, וכסף בקורה ובקרקע (ונפלה בגמר הקבילים)
בקרקע - https://www.youtube.com/watch?v=FYKjv5dkYRg&feature=youtu.be&list=UUuXikokF8nzeyL75vhZjM0w
המאכזבות הקבועות באליפות היו כמובן הקנדיות - נראה שמתחילה כאן מסורת לא טובה... גם המון כשרון, גם המון פוטנציאל, גם המון מתעמלות, גם מול קהל ביתי - וגם ללא הישגים - גמר אחד, ו אפס מדליות.
ואז הגיעו האמריקאיות.... התחרות הזאת באופן מסורתי נופלת בסמוך לאליפות העולם, ולמרתה קרולי יש אסטרטגיה לשלוח אליה מתעמלות מדרג ב' עם כמה מתנדנדות שלא הראו באליפות ארה"ב שהן מוכנות לאליפות העולם, ושרוצים לבדוק אותן שוב תחת אש.
שון ג'ונסון הנהיגה את הנבחרת האמריקאית למשקי הפאן אם ב 2011 - ואחרי הופעה מאד פושרת היא כנראה הבינה שהמשחקים האולימפים ב2012 מתרחקים ממנה.
השנה, מקיילה סקינר הנהיגה את נבחרת ארה"ב. סקינר נתנה הופעה סבירה באליפות ארה"ב, אך הותירה עוד הרבה מקום לספק בהקשר התרגילים שלה - חוסר דיוק, חוסר גמישות, וגם חוסר קטן בכריזמה. בניגוד לג'ונסון, מקיילה סקינר עשתה חיל באליפות בקנדה - עם זהב בקרב רב, זהב עם הנבחרת, וזהב בקפיצות ובקרקע.
אך סך הקרב רב שלה היה 56.85 - תוצאה חלשה יחסית במושגים אמריקאים. גם התרגיל שלה בקרקע - "התרגיל הקשה ביותר בעולם" השיג רק 13.95 במוקדמות - עם יציאה מהשטח אך בלי נפילות, ו 14.75 בגמר - תוצאה יפה אך יש עוד אמריקאיות שמשיגות אותה גם בלי האקרובטיקה המטורפת של סקינר. בקורה היא רשמה 13.75 ו 13.475 - בלי נפילה! כלומר - השופטים לא מתים עליה בלשון המעטה, וחוץ מהעובדה שהיא כנראה מועמדת ודאית למדלית זהב בקפיצות בכל תחרות בעולם - היא לא נותנת ערך מוסף על מכשירים אחרים ואפילו אולי יוצרת אנטגוניזם אצל השופטים. על הדברים האלה בהחלט בעוכריה - ואם היא לא תראה שיפור עצום בארטיסטיות שלה במהלך השנה הבאה, הסיכויים שלה להגיע לריו קטנים יחסית. לעומת זאת הפציעה של מגי ניקולס דווקא משחקת לידיה ומשאירה לא סיכוי תיאורטי להיות חלק מנבחרת ארה"ב לאליפות העולם הקרובה.
קפיצת הצ'נג המפורסמת שלה - אחת מאולי 2-3 מתעמלות בעולם שמבצעות אותה - https://www.youtube.com/watch?v=5OI0R4gC0Qs
חוץ מזה ניקולס כאמור נפצעה, ואשטון לוקליאר המשיכה להרשים במקבילים - אבל רק במקבילים.
מדי דש ומדיסון קושיאן נתנו הופעות מלאות בבעיות ובנפילות, וכנראה הכניסו את עצמן לבור, או לפחות לגומחה קטנה, ממנה הן יצטרכו לטפס החוצה ע"י - ולהרשים את מרתה מאד מאד בשנה הקרובה.
אליפות פאן אם נפתחה וכבר הספיקה להנעל בטורונטו קנדה.
האליפות היתה אירוע התעמלותי בלבד, שהוא מאין הכנה לדבר האמיתי שמתרחש בשנה הבאה - אירוע ספורט שכולל את כל הענפים האולימפים ומאחד בין ספורטאים מכל יבשת אמריקה והקריבים.
הממתק באליפות היתה ההופעה של המתעמלים והתעמלות מקובה - מדינה שיותר ויותר מדמה את המודל של צפון קוריאה... קובה אינה סגורה ומסוגרת כמו צפון קוראיה, אך מדובר בשלטון קומוניסטי מרכזי שמשקיע (עדיין) הרבה משאבים בספורט ומטפח ספורטאים. התכנית סובלת מהעדר משאבים (הם לא שולחים משלחת לאליפות העולם לצערנו) וגם מזליגה של ספורטאים שעורקים (שני גברים מהנבחרת הקובנית ערקו לארה"ב במהלך האליפות).
הנה יסניה פררה, עם תרגיל מטורף - היא לא מפסיקה לרקוד ומבצעת בין לבין גם פסים אקרובטים מהקשים בעולם
https://www.youtube.com/watch?v=_H2LBWap4oo
קצת פחות שולטת בקורה, אבל עדיין תרגיל יפה, גם המון גמישות וגם המון גובה ותנופה. הירידה שלה - דאבל בקיפול - היא אחת שרואים הרבה, אבל רוב המתמעמלות נוחתות עם חזה נמוך מאד - והיא נוחתת גבוה יחסית - זה סימן לעוצמה וליעילות התנועה שלה.
https://www.youtube.com/watch?v=ethS3XXfMes
היא לקחה את הארד בקרקע, כסף בקפיצות והמקום החמישי על הקורה
מגואטמלה, אנה סופיה גומז מממשת את הפוטנציאל שנגלה לכולם במשקחים האולימפים לנוער לפני 4 שנים, לפחות בזירה המקומית... היא עדיין לא הצליחה להטביע את חותמה באליפות עולם או במשחקים אולימפים, אבל היא בהחלט יכולה להתנחם במדלית זהב על הקורה
https://www.youtube.com/watch?v=U3Dot69e7SY
מתעמלת ותיקה שממשיכה להרשים היא ג'סיקה לופס מונצואלה. יוצא לנו לראות אותה הרבה בתחרויות סבב גביע העולם - אז אנחנו מודעים ליכולות שלה - אבל עדיין מרשים לראות את זה בגיל 28. לופז לקחה את הכסף בקרב רב, וכסף בקורה ובקרקע (ונפלה בגמר הקבילים)
בקרקע - https://www.youtube.com/watch?v=FYKjv5dkYRg&feature=youtu.be&list=UUuXikokF8nzeyL75vhZjM0w
המאכזבות הקבועות באליפות היו כמובן הקנדיות - נראה שמתחילה כאן מסורת לא טובה... גם המון כשרון, גם המון פוטנציאל, גם המון מתעמלות, גם מול קהל ביתי - וגם ללא הישגים - גמר אחד, ו אפס מדליות.
ואז הגיעו האמריקאיות.... התחרות הזאת באופן מסורתי נופלת בסמוך לאליפות העולם, ולמרתה קרולי יש אסטרטגיה לשלוח אליה מתעמלות מדרג ב' עם כמה מתנדנדות שלא הראו באליפות ארה"ב שהן מוכנות לאליפות העולם, ושרוצים לבדוק אותן שוב תחת אש.
שון ג'ונסון הנהיגה את הנבחרת האמריקאית למשקי הפאן אם ב 2011 - ואחרי הופעה מאד פושרת היא כנראה הבינה שהמשחקים האולימפים ב2012 מתרחקים ממנה.
השנה, מקיילה סקינר הנהיגה את נבחרת ארה"ב. סקינר נתנה הופעה סבירה באליפות ארה"ב, אך הותירה עוד הרבה מקום לספק בהקשר התרגילים שלה - חוסר דיוק, חוסר גמישות, וגם חוסר קטן בכריזמה. בניגוד לג'ונסון, מקיילה סקינר עשתה חיל באליפות בקנדה - עם זהב בקרב רב, זהב עם הנבחרת, וזהב בקפיצות ובקרקע.
אך סך הקרב רב שלה היה 56.85 - תוצאה חלשה יחסית במושגים אמריקאים. גם התרגיל שלה בקרקע - "התרגיל הקשה ביותר בעולם" השיג רק 13.95 במוקדמות - עם יציאה מהשטח אך בלי נפילות, ו 14.75 בגמר - תוצאה יפה אך יש עוד אמריקאיות שמשיגות אותה גם בלי האקרובטיקה המטורפת של סקינר. בקורה היא רשמה 13.75 ו 13.475 - בלי נפילה! כלומר - השופטים לא מתים עליה בלשון המעטה, וחוץ מהעובדה שהיא כנראה מועמדת ודאית למדלית זהב בקפיצות בכל תחרות בעולם - היא לא נותנת ערך מוסף על מכשירים אחרים ואפילו אולי יוצרת אנטגוניזם אצל השופטים. על הדברים האלה בהחלט בעוכריה - ואם היא לא תראה שיפור עצום בארטיסטיות שלה במהלך השנה הבאה, הסיכויים שלה להגיע לריו קטנים יחסית. לעומת זאת הפציעה של מגי ניקולס דווקא משחקת לידיה ומשאירה לא סיכוי תיאורטי להיות חלק מנבחרת ארה"ב לאליפות העולם הקרובה.
קפיצת הצ'נג המפורסמת שלה - אחת מאולי 2-3 מתעמלות בעולם שמבצעות אותה - https://www.youtube.com/watch?v=5OI0R4gC0Qs
חוץ מזה ניקולס כאמור נפצעה, ואשטון לוקליאר המשיכה להרשים במקבילים - אבל רק במקבילים.
מדי דש ומדיסון קושיאן נתנו הופעות מלאות בבעיות ובנפילות, וכנראה הכניסו את עצמן לבור, או לפחות לגומחה קטנה, ממנה הן יצטרכו לטפס החוצה ע"י - ולהרשים את מרתה מאד מאד בשנה הקרובה.
