אלי (וכולם), שאלה שמטרידה אותי

[יאיר20]

אלי (וכולם), שאלה שמטרידה אותי

לגבי מהמעבר החד שלך מכהנא למר"צ (שינוי אני מאוד יכול להבין) איך אתה מסביר את המעבר האישי שלך ואצל כל כך הרבה דתלש"ים?????????? אשמח לתגובות של וכולם תודה יאיר

 

[אלי פלס]

ימני מפוכח... ../images/Emo6.gif

(בזמן האחרון אנחנו רגילים לשמוע ביטוי הפוך...נו נו) אני לא חושב שזה קורה אצל כל כך הרבה דתל"שים וחרדל"שים...לצערי. בנוגע אלי אני יכול רק לומר לך שחונכתי ע"פ השקפת העולם האומרת שאוטומטית, ללא קשר לכלום א) ה"גוי" נחות מהיהודי. ב) "בהלכה שעשיו שונא ליעקב". ג) ע"פ משנתו של הרבי, הערבים רוצים לזרוק אותנו לים. כשיצאתי לחופשי, התברר לי ש: א) ה"גוי" לא נחות מהיהודי. ב) ההלכה לא משהו...עובדה. לא כל "עשיו" שונא כל "יעקב". ג) הערבים, לפחות ברובם הגדול, לא ממש רוצים לזרוק אותי לים. הייתי בהוסטל בשם ´אתנחתא´ בירושלים. זה הוסטל של על"ם, בשיתוף משרד העבודה והרווחה ועירית ירושלים שמיועד לנערים ונערות מחוסרי דיור. בהוסטל היו כמה מדריכים ומדריכות ואחד מהם היה, רחמנא לצלן, ערבי. ג´מאל שמו. בתחילה ממש פחדתי ממנו. ביום השני שלי בהוסטל, אמרתי למנהל שאני מפחד לישון בלילה כשהוא שם... לאט לאט, אחרי הרבה שיחות שהוא יזם איתי התברר לי שאולי הים הוא אותו ים אבל הערבים הם לא ממש אותם הערבים שאני הכרתי... זו הייתה ההתחלה. בהמשך למדתי יותר על העם הפלשתיני, על מלחמת השחרור, על הפליטים שסילקנו ועוד ועוד... כמובן שגם פחות התרשמתי מנאומי ה"סלע קיומנו וצור מחצבתנו" ומהצורך בשמירה על ה"מקומות הקדושים" "נחלת אבותנו" ומשם, לפחות בכל הקשור לשמאלנות מדינית-"בטחונית", הדרך הייתה קצרה (יחסית).

 

[דער_רוסישער]

אצלי זה הלך בערך כך:

אחרי הפוש הראשון של העזיבה שפקד אותי בגיל 17 היה השלב של הפגנת חולשה שלא ביודעין, וכדי להצדיק את החילוניות הטריה שלי הלכתי לבסס אותה רציונלית. זו היתה שטות, כי כמו שעכשיו אני רואה- ההכרעה האיראציונאלית ולמצער הכרעה מנימוקים לא-שכליים מסויימים עוברת כחוט השני לאורך כל דרכי עד כה. מכל מקום, בנקודה מסויימת הכריעוני הגעגועים לאמבטיית הצואה החמימה והלכתי, בשוונג של החיפוש ה"ראציונאלי" הזה, אל ספריו של נויגרשל. הואיל והייתי טרי בכל העסק ולא סיבכתי את עצמי עם פלפולים דומים עד השלב ההוא- מובן שהשתכנעתי מן הכתוב שם ללא התנגדות. במה בדיוק השתכנעתי? שישנו אל, שאני אמור לציית לו, ויותר נכון למה שהוא ציווה, ומצוותו היא התורה שניתנה וכו´ וכו´. מאותה תורה, כידוע לכולנו, נקל לקטוף שפע של ציטוטים שיבססו השקפה ימנית, ועם הרבה רצון- אחת קיצונית. אז החילותי (בלי הרבה התלהבות והימסרות, יש לציין. אפילו אם מאד ארצה- לא אוכל למסור את מאת אחוזי לרעיון כלשהו) להשתתף בפעולות מחאה ימניות, ובעיקר להוכיח לעצמי חזור והוכח בכל תנוחה, סליחה, דרך אפשרית שכך טוב וכך ישר בעיני אלהים ואדם. והיות שנקל לנער צעיר להקצין- התחלתי אפילו להסתובב קצת בכך, אבל אז בא השלב בו עזבתי את ירושלים וחזרתי לקן החמים בצפת והתחלתי לומר על עצמי שאני מתעניין בפילוסופיה (היה או לא היה? הפשר לא נודע לי). במסגרת איפיוני הנ"ל קראתי את "ישעיהו ליבוביץ´ על עולם ומלואו" מאת מיכאל ששר, וזו היתה הדחיפה הראשונה שמאלה. לאחר מכן החילותי ללמוד, בין השאר, לבגרות במדע המדינה במכינה הקד"א של מכללת צפת, והתמזל מזלי ליפול על עתליה בוימל, ששמאלה ממנה היה רק הקיר. השיעורים היו מורכבים במקרה הטוב- בחציים מויכוחים ודיונים ביני לבינה, מה שגרם לי להשמאיל ולהשמאיל. היה גם שלב שבו חשבתי על סרבנות מצפון (לא בדיוק כך קראתי לזה, אבל אין נפקא מינא), אלא מה? לאורך כל הדרך אמרתי לעצמי (והפעם- זו האמת, מה לעשות) שאני נון פייטר, ונון פייטר אמות. אי לכך ובהתאם לזאת העדפתי את הגיוס (המתקרב בצעדי צב ענק). לקראת סוף השנה כל הענין התחיל להמאס לי. העיוורון וחוסר המוכנות להבין אחרים של הימין והאתנוצנטריות המטורפת של השמאל התחילו לעלות לי הנה

, ופשוט הפסקתי להיות מעורב רגשית בכל הסחי והמאוס הזה (למעט פעמים תכופות במידה ממוצעת שבהן אני מציץ בעיתון ומרגיש את הדם עולה לראש אחרי כל ידיעה על העדר מוחלט של הבנת האחר שעליה אני קורא). נכון להיום אני מעדיף שלא להיות מקוטלג פוליטית, בבחירות איני מצביע, אבל אם תתעקשו- אני שמאלן. יונה דער רוסישער, השמאלן מהטאבון