אלכוהוליזם ומשפחתו

[LoliLoli]

אלכוהוליזם ומשפחתו ../images/Emo7.gif

היי לכולם... אני לולי ויש לי אבא אלכוהוליסט. זה משהו בדרך כלל שאני מאוד מתביישת בו למרות שאני מודעת שזו לא אשמתי ובלה בלה. אני בחורה מספיק בוגרת, בת 21. סטודנטית לתואר ראשון, עדיין חיה עם ההורים. אבא שלי מאז שאני זוכרת את עצמי שותה בכמויות. מעליב ומשפיל את אמא לי ואותי- התעללות מילולית. הוא לא רוצה להיגמל, הוא לא מודע לבעיה שלו ואת האמת אני ואמא בטוחות שהוא לא ישתנה כי גם כשהוא לא שיכור הוא בן אדם לא כל כך טוב. אני סובלת מאוד בבית, כשאני רק רואה אותו במצב שפוך אני בוריברציות, אני כועסת ועצבנית עליו. לפעמים אפילו שונאת אותו. אמא שלי, שאני מאוד אוהבת, חושבת שהיא זאת שלא מצליחה להחזיק את המשפחה הזאת יחד, שהיא אשמה. היא ניסתה כבר כל כך הרבה פעמים להתחיל גירושין וכלום... הוא מבקש סליחה, חיים חודש שקט ואז בום הוא נשפך הביתה. לי לא נעים לגור בבית אך מן הסתם אני גם לא יכולה לעבור למקום אחר גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת אמא- אני לא אשאיר אותה לבד בזה. הבעיה היא שאני כבר לא יודעת איך להתמודד עם זה, בא לי לבכות! אני לא מבינה איך יש אנים בעולם הזה ברי מז מו אבא י קיב במתנה מפחה נהרת מונו, אמא שאף פעם לא נטשה אותו. 24 שנה היא חיה בסיוט הזה וחושבת עדיין שישתנה. אני שכל הזמן סולחת ומנסה להבין שזו מחלה. אבל הוא לא רוצה לעזור לעצמו, או להקשיב לנו. הסגרנו אותו למשטרה כמה פעמים על השתוללות בבית (בעיקר מילולית, אם הייתה פיזית היה בכלא מזמן). הוא לא עובד כמעט, ומבזבז כסף בכמויות. אמא שלי עם המשכורת שלה מאכילה את כל המשפחה, מסבסדת לי חצי מהלימודים לא יכולה להרשות לעצמה כרגע או בכלל גירושין. אני לא יודעת למה אני כותבת את כל זה, אבל פשוט נמאס לי כבר מהמצב הזה ואולי מישהו שם עם בעיה דומה יודע מה עושים.

 

[dcl]

loliloli

נראה כי את נתונה במלכוד עצום ואת חשה חסרת אונים. את רוצה לעזוב את הבית, ומצד שני לא רוצה להשאיר את אימך לבדה. את כועסת על אביך בגלל יחסו ושתייתו, אך בסוף סולחת לו. את ואימך לא עוברות תקופות קלות ואני חושב שכל הפורום מעריך אתכן על התמודדותכן. טיבעה של התמכרות שהיא אינה פוגעת רק במכור אלא גם במשפחתו ולעיתים גם הורסת אותה ומעמידה את כל ההמבנה המשפחתי במשברים ובסכנת פירוק. זה בסדר ש"את כותבת את זה" כי את בחורה צעירה שמבקשת מעט שקט, מנוחה ומשפחה שבה האבא מעניק יחס לביתו ולא שותה או מבזבז כסף. לעמותת אפש"ר שמטפלת במכורים לאלכוהול יש מרכזי גמילה איזוריים ברחבי הארץ. המספר הבא הוא המספר של המרכז ברמת-גן וכדאי שתתקשרי כדי שיאמרו לך מהו המרכז הקרוב לביתך 6701427- 03 , 6720094 - 03 , 6733228 - 03 . נדמה לי שיש שם גם קבוצות למשפחות וייתכן וזה יסייע.

 

[LoliLoli]

אני מודה על תגובתך

אבל יש פרט שלא הזכרתי. בפעם האחרונה בערך לפני כחודש וחצי שהוא בילה לילה שלם במשטרה ובסופו של דבר לא הגשנו עליו תלונה כי חשבנו שהוא יעריך את זה ויעשה משהו עם עצמו. איתי הוא לא דיבר שבועיים כי כעס על כך שאני התקשרתי למשטרה, אבל ראוי לציין שהוא עשה את הצעד הראשון והאחרון- הוא הלך לרופאת המשפחה שלנו והודה לראשונה בחייו שהוא אלכוהוליסט. היא רשמה לו תרופות הרגעה ובמקביל הוא התחיל פגישות מטעם משרד הרווחה כדי להיגמל. אבל כבר ביום הראשון שחזר משם סיפר שכל החבר'ה שם הולכים למפגשים ואחריהם הולכים ומשתכרים. הוא החזיק בדיוק חודש וזהו. אני לא יודעת מה הולך שם במפגשים ועל מה מדברים איתם אבל זה רק אומר שהוא לא רוצה לעזור לא לעצמו ולא לנו. אם אני אלך לתמיכה, גם לי לא תעזור כי אני עדיין אחזור הביתה לגיהנום. אני מרגישה ממש אבודה

 

[dcl]

צעד ראשון

לא ציינת כיצד אביך מתייחס לשתייה שלו ומה הוא אומר על החודש האחרון. לא ידוע אם בגלל הלילה במשטרה, אך נראה על פניו כי קרה משהו שזעזע את אביך וגרם לו לטפל בעצמו. מדברייך עולה כי הוא היה יבש מאלכוהול במשך חודש, ואם בחודש הזה את ואימך לא הייתן נתונות בלחץ רגשי או פחדתן מהתנהגות אלימה או מבזבוז כספים כמו בעבר- אז משהו חיובי קרה. הבעיה הגדולה היא לשמר את השינוי ולשמור על ההתנזרות מאלכוהול. אינך כותבת לאילו מפגשים הלך, אך פעמים רבות זה מה שקורה עם אנשים רבים שמופיעים למפגשים כרגיל אך לאחריהם שותים אלכוהול. חשוב לציין, שלא כולם כך וישנם כאלה המצליחים להימנע משתיית אלכוהול. ישנן מספר אפשרויות בנוגע לטיפול בהמשך: 1. יצירת קשר עם לשכת רווחה במקום המגורים בנוגע לבעיה. אם אינני טועה, בכל לשכת רווחה יש מחלקה שמטפלת בהתמכרויות בדרכים שונות. 2. גמילה - מה שמכונה DE-TOX. שהות במרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול. אינני בטוח לגבי זמן השהות במקום זה. בעבר במעון לגמילה מאלכוהול בר"ג הייתה תוכנית כזו לשבועיים ןתוכנית דומה לשלושה חודשים. כיום המעון סגור ויש מסגרות חלופיות. אך משך הטיפול נע בין שבועיים לחודש ולרוב מפנים דרך לשכות רווחה. חשוב שכל החלטה שתתקבל תהיה בשיתוף אביך. ייתכן ואם תשלחו אותו לגמילה בכוח בניגוד לרצונו וא שיילך למפגשים בניגוד לרצונו, אז זה לא יילך. לא ציינת מספר פרטים, האם אביך מודע לנזקי אלכוהול ?האם הוא מודע למה ששתייתו גורמת למשפחה ?

 

[LoliLoli]

תשובות לשאלות שלך

אני מאמינה שיש אנשים בעולם הזה שמתמכרים לאלכוהול בגלל מוות של קרוב משפחה או מקרה אחר טראומתי... אצל משפחות שבאו מברית המועצות זה שונה- זה רגיל שהאבא שותה. המון רוסים שותים סתם כי זה כיף. ברוסיה הנשים לא בדיוק נחשבו וגם לא דעותיהן או רצונותיהן אז זה כנראה השאיר חותמת אצל אבא שלי בראש. תראה, הוא לא שותה כל יום. יש לו תקופות... פעם בשבוע בד"כ שזה גולש לאמצע שבוע, הפסדי ימי עבודה וכו'. בעבודה שלו, הבינו שהוא חולה והיו מוכנים לעשות הכל לקראתו, הם לא פיטרו אותו והרשו לו להפסיד ימי עבודה כל עוד הוא הולך לגמילה. אנחנו אף פעם לא הכרחנו אותו ללכת לגמילה. ואנחנו גם בד"כ לא מדברים על השתייה שלו כשהוא פיכח אולי מפחד שהוא יתעצבן או סתם כי אנחנו לא רוצים להעלות את הנושא. אני אישית לא מסתדרת איתו בכלל לא כשהוא פיכח גם. אני מנסה לשמור איתו על סטטוס קוו אבל כשהוא פוגע בי או באמא שלי זה מכעיס אותי עד שאני לא מסוגלת להסתכל עליו. אני שונאת את מה שהוא מעולל לאמא שלי. ואני מתעצבנת עליה עוד יותר על זה שהיא 24 שנה לא עושה כלום כדי להפסיק את הסבל שלנו. הוא פשוט לא רוצה לעזוב! נוח לו בבית, אוכל, בגדים, אמא מקפצת מסביבו רק שלא ילך שוב לבקבוק שלו והוא לא שווה את זה. לדעתי אם שני אנשים לא מסתדרים אז הם צריכים להיפרד, אני כבר לא ילדה קטנה אני לא צריכה אמא ואבא או משפחה מושלמת (מדומה) אני באמת רוצה לחזור הביתה, ללמוד ולהיות שלווה. היום העברתי את היום במקום ללמוד למבחן בוריברציות, בכי, הסטריה. אני בסוף זאת שתתאשפז בבית חולים לחולי נפש ולא הוא. אין לי מושג מה גרם לו להודות במחלה שלו, אולי משהו רגעי אבל זה נגמר מאוד מהר... חודש בלי שתייה זה כלום בשבילו (לעומת אנשים אולי שמכורים על בסיס יומיומי).

 

[dcl]

שכחתי לציין

אפשרות נוספת היא AA - אלכוהוליסטיים אנונימיים. ייתכן ומופיע מספר טלפון בקישורים או שמישהו בפורום יודע. נסי אולי להתקשר לעמותת אפש"ר כי חלק מהמפגשים נערכים לעיתים אצלם.

 

[seaגל]

../images/Emo142.gif

את חייבת למצוא דרך לעזור לעצמך את לא יכולה להציל את אבא שלך -עד כמה שזה כואב רק הוא יכול להציל את עצמו. ללכת לקבל תמיכה עבורך זה לקבל כלים להתמודד עם המצב. תני לעצמך הזדמנות לעזור לעצמך... נכון שזה לא ישנה מיידית את המצב בבית כמו שהיית רוצה אבל זה בהחלט יכול לחזק אותך מולו ומול אמא שלך... את חייבת לעזור לעצמך על מנת שתוכלי בעתיד לבנות לעצמך חיים , חיים חדשים תני יד ליד שמושטת ולא תרגישי יותר אבודה....

 

[ברבורה לבנה]

../images/Emo23.gif לולי יקירה,

תודה ששיתפת אותנו, פתחת את ליבך, וכאבת את כאבך איתנו. מספר דברים רצוני לומר לך, והם נכונים באופן כללי לגבי מרבית המכורים הקשים המסרבים או אינם מצליחים, להגיע לשלבים של הכרה במחלתם, עשיית צעד קטן קדימה לקראת ריפוי והחלמה. דרך חשיבהתו של אדם חולה בהתמכרות שונה מדרכו של אדם בריא או חולה אולי אך במחלה אחרת. ישנה ההתפכחות הזמנית המראה בראי מאוד מכוער את מעשיו של המכור החולה, לעצמו - ואחריה הבטחה (אמתית !!! ממש אמיתית) כי לעולם לא יעשה זאת שוב..אולם, לולי יקירה, הדברים אינם נשלטים על ידי האדם החולה, המכור. במקרה זה, אביך - (זה הכי כואב...) אינו שולט בהתנהגויותיו - גם בעת פיכחות איני מאמינה ב"רוע ראשוני" ולכן כשאת אומרת "גם כשאינו שיכורהוא אינו אדם טוב" את בעצם אולי אינך מבינה דבר מאוד יסודי - : גם כשהאלכוהוליסט אינו שתוי - הוא תמיד אלכוהוליסט.. ההתנהגות, השינוי, הדרך, אינם נעשים במחי אצבע צרידה...זו דרך לא קלה, ואיני יכולה לתאר לעצמי את הסבל שכולכם (כולל הוא) עוברים. אולם הבסיס לנסיון לעזרה ולהבנה הוא אחד: אביך, לולי, אדם חולה, אולי אפילו מאוד. שחרור ממשטרה, אי הגשת תלונה וכיוצא באלה מעשים שכאילו צריכים להניאו משתייה - אינם מובנים לו כשם שהם מובנים לך, כל עוד הוא לא הגיע להכרה כי עליו לטפל ומיד במחלתו (איני מזכירה את הנזקים הבלתי הפיכים של אלכוהול לכבד...). דרך נוספת היא באמת דרך כפייה - לצורך ניקוי רעלים ומערכות, משולבת כמובן בטיפול רפואי וטיפול תומך, אולם כאן ישנו הצורך כמובן לערב את הגורמים המוסמכים, ועד כמה שהבינותי מדברייך אלימותו אינו מסוכנת לסביבתו או לו, כל עוד יש בידו את המשקה. לדעתי, את ואימך כן צריכות להגיע לקבוצת תמיכה של משפחות AA ובמקביל ליצור קשר עם קבוצה של AA באיזור מגורייך למען מצוא פתרון לאביך, הן רפואי והן תמיכתי קבוצתי. ראי אותו כאיש חולה הזקוק לכל התמיכה האפשרית, הוא לא כאן ואל לי לשפוט אדם באשר הוא אדם, גם אם במחלתו הוא הופך את חיי יקיריו לגהינום עלי אדמות, אולם, יש אור בקצה המנהרה הזו לולי, ויש ביננו רבים רבים שהתגברו על מחלתם, לא לבד, לא בחשכת הכאב - תמיד ביחד. אבל הם בריאים!!! וזו הרי המטרה. אנא, השארי איתנו, שמעי את שיש לנו לומר, כי יש מאיתנו רבים שעברו את הדרך הזו פעמים אינספור... השמיעי את דברייך כי כאן אנחנו גם עבורך.

 

[LoliLoli]

אני מודה לך אבל...

אני לא רואה את זה מהצד... אני רואה את החיים שלי כגהנום, אני רואה את אמא שלי מתמוטטת לי מול העיניים, את הכלבה שלי מתחבא מתחת למיטה כשהוא עצבני ואותי בוכה ללא הפסקה סגורה בחדר... וככה מאז שאני זוכרת את עצמי. אני לא מכירה אנשים חולים ובשבילי הוא עושה את זה מבחירה. ואם לא אז היו לו כל כך הרבה הזדמנויות. עצם העובדה שהוא התחנן כל פעם מחדש מאמא שלי שתבטל את הגירושין או את צו ההרחקה שקיבל פעם, הרי הוא ידע שרע לנו, והוא ידע שהוא לא בסדר. אנחנו גם במצב כלכלי מאוד לא טוב בגלל החופשונים שהוא לוקח לו מדי שבוע, ואם יפוטר אולי אני לא אוכל ללמוד יותר- וכשהוא פיכח הוא מודע למצב הכלכלי. מן הסתם קשה לי מאוד להבין אותו ואת יודעת אולי אני אשמע רע אבל לא ממש כבר בא לי להבין אותו או לתמוך בו. הוא הרס כלפיו את כל הכבוד והאהבה שהייתה לי. אני רק רוצה שיצא מהחיים שלי ושל אמא שלי. ואז אני יודעת שאמא שלי תוכל להיות מאושרת וגם אני. הוא לא מוסיף כלום בחיים שלנו רק כעס ושנאה והרבה צעקות והשפלות. לא מגיע לי. אני לא עשיתי שום דבר רע.

 

[shanhen]

יש לך חיים משלך

שלום לך, קראתי את שכתבת וחשתי את הכאב והמצוקה וידעתי שאת רוצה רק טוב. אבל חפשתי אותך בין השורות ולא כל כך מצאתי. מחקתי את כל מה שכתבת על אביך ועל אמך ונשארו שורות בודדות בלבד. את לא ילדה קטנה, יש לך חיים משלך והגיע הזמן שתחיי את חייך בשביל עצמך ולא בשביל אחרים. לאנשי המקצוע (ואני בתוכם) יש שמות מרשימים לתופעות שאת מציינת. לפעמים קוראים להם שותפי-תלות (co-dependents) ולפעמים סתם נפגעים עקיפים. אבל מאחורי השמות וההגדרות יש אנשים שמחפשים לעצמם שלווה ולא תמיד יודעים איך. כתיבה ושפיכת לב מול המסך (באופן אנונימי) זה צעד חשוב ונותן הרגשה שאת לא לבד. אבל זה לא מספיק. פועלות בארץ מספר קבוצות לעזרה עצמית של מי שחי לצד האלכוהוליסט (Al-Anon).בקבוצות האלו אפשר להתחלק עם אנשים שיודעים בדיוק על מה את מדברת, שהיו או נמצאים באותו מצב. והקבוצות האלו הן עבור מי שלא מכור, אולי בעקיפין כדי לעזור למכור. במקביל קיימת המערכת המקצועית שהוזכרה קודם לכן (בעמותת אפש"ר). מערכת טיפולית שנותנת התייחסות לנפגעי אלכוהול באשר הם, לאלו ששותים ולאלו שחיים לצידם. יש לנו במרכזים (כן, אני משם) אנשי טיפול שהתמחו בטיפול בילדים של.. גם ילדים בוגרים של... אם את בעניין האינטרנט, תכנסי לאתרים (אין לדעתי בעברית) של ACOA (Adult Children of Alcoholics), תמצאי שם לא מעט טיפים שיעזרו לך. לפני שאת הולכת להציל את העולם, ולפני שאת הולכת להציל את האחרים. תתחילי בעצמך. שיהיה לך בהצלחה

 

[dcl]

לולי

קיבלת מגוון תגובות ואנשים דיברו מניסיונם ומהידע מקצועי שלהם. אני חושב שניתנו לך מספר אפשרויות ומספר מקומות לפנות אליהם לעזרה, ונשאר לך או לאביך או למשפחתך לפנות לעזרה. סיפורך מאוד מורכב אבל נראה שיש כאן מספר דברים ברורים: את חשה רע ואינך יכולה לתפקד כרגיל (ללמוד), אימך סובלת ובעיית השתייה של אביך אינה נעלמת. לפנות לעזרה מבחוץ לכל גורם שהוא אינו צעד קל, אך ספק אם דברים ישתנו אם המצב יישאר ככה. בהיסטוריית ה AA יש אנשים רבים שנגמלו מאלכוהול לאחר שהיו שתיינים כרוניים (ביל) , ואני מאמין שלפגישות בעמותת אפש"ר מגיעים אנשים שמצליחים להתנזר מאלכוהול לאורך זמן (אולי SHANEAN יאשר). לולי, לעיתים הצעד הראשון של הפנייה לעזרה של המכור או של משפחתו הינו הכי קשה ולעיתים הטיפול מלווה בקשיים רבים אך נראה כי זוהי תחילת הדרך. את כותבת שאף פעם לא שוחחתם עימו על השתייה. אם לא תדברו על זה, זה לא ייעלם ואם לא תטפלו בזה , זה גם לא ייעלם. אולי יש מקום לערוך פגישה משפחתית עם גורם שלישי מקצועי ותוכלו להעלות שם הכול.

 

[בוזיקית]

הסיפור שלך מאוד נגע לליבי, ולא, אני

לא יודעת איך לעזור לך משום שמעולם לא נתקלתי במצב דומה. ההתמכרות אצלי היא שלי ולא קשורה לאלכוהול. אני יכולה רק לשלוח לך

ולקוות בשבילך לטוב ביותר. סליחה שאיני יכולה לעזור מעבר לכך...

 

[LoliLoli]

תודה לכולם ../images/Emo51.gif