*** אלמנטרי ווטסון, אלמנטרי !!! ***
*** אלמנטרי ווטסון, אלמנטרי !!! ***
יעד התעמולה הוא- המטומטם המצוי. כל מי שעיניו בראשו כבר החליט. המאבק עתה הוא על הקול המטומטם. המטומטם המצוי מאמין שיתכן שלום. לכן השלטים- שרון יביא שלום. ואת הקשר המודלף בווינה תכננו, כדי שהמטומטם המצוי יירגע ולא יחשוש- שמא שרון לא מסוגל להיפגש עם ערפאת. מה כל כך קשה לקבל באמת הפשוטה כל כך. זו לא עדות על הצביעות של שרון. כי גם ברק לא מאמין בתהליך השלום. כל הפוליטיקאים משקרים. רק בני בגין וישעיהו לייבוביץ לא שיקרו ולכן הם לא פוליטיקאים. הצביעות הגדולה ביותר היא הציפייה ששר הביטחון של מדינה במלחמה יגלה ברבים את תכניותיו. צ`רצ`יל אמר שמנהיג האומר את האמת בעת מלחמה- פוגע בעמו. וזהו כתב האישום החמור נגד השמאל שלחץ על שרון לומר קבל כל העולם אם הוא מתכוון להכנס למערב בירות ב 1982 (אל``מ גבע נטש את חייליו) ובכך פרק משרון את נשק העמימות שהיה כל כך נחוץ בפוקר נגד ערפאת. והאשמה החמורה מכולם שהתיקשורת והשמאל דורשים משרון שיפרט לנו את תכניותיו. איזה תכניות ואיזה נעליים? התכניות של שרון ושל ברק הן להתנתק מבני דודינו באופן חד צדדי תוך ויתור על 50-60 אחוזים מהשטח. אך בעולם הצבוע (צרפתים וכו`) בו אנו מצויים אסור לדברים הללו להאמר. במשטר הדמוקרטי שלנו יביע רוב העם את דעתו בעד הדרך של שרון (שכאמור מתאימה לברק) ואז נהיה שוב עדים למיעוט שמאלני קיצוני ששתול בעמדות השפעה (תקשורת וכו`) המכתיב את סדר היום הציבורי במסווה של חופש ביטוי (כן- מאפיה שמאלנית, המאפיה פורחת רק במשטר דמוקרטי). שוב נהיה עדים לסכין בגב ע``י רצח אופי מתוקשר, תוך ניצול ציני של חפש הביטוי. משל לשחקן כדורגל המבקיע שער עצמי, כדי שהקפטיין שנוא נפשו, לא יזכה להניף את הגביע ומתעלם מהתוצאה שבכך כולנו נעלם מן המפה. לטובת מי שלא מאמין שהשמאל מסוגל לזה, להלן עדותו של יוסי שריד משנת 1987 ( 5 שנים אחרי מלחמת של``ג) בה הוא חושף בכעסו על פרס, את העובדות על מה שהיה באמת בשטח ואיך הקנאה בהצלחת הליכוד שהסתמנה בתחילת המבצע, העבירה את השמאל על דעתו. במאמר שהופיע בהארץ, 21 באוגוסט 1987. כותב יוסי שריד כי *בשעה 10 בערב, במוצאי שבת, 5 ביוני 1982, כינס שמעון פרס פגישה חפוזה של מעגל מקורביו וביניהם יוסי שריד ובה דיווח: ``מחר בשעה 2 אחר הצהרים תיפתח המלחמה בלבנון. הכוונה המבצעית היא להגיע עד בירות. בשערי ביירות תהיה חבירה עם הכוחות הנוצריים.`` עוד מוסיף שריד כי *לאחר שובו מביקור בחזית ב15 ביוני 1982 אמר פרס למקורבים ממפלגתו: ``חברים צריך להודות, הולך להם (לממשלת הליכוד)קלף משוגע. האמריקנים תומכים ומשתפים פעולה והרוסים פשוט נעלמו. הרבה מהתחזיות הקודרות שלנו נתבדו. בניגוד לחששותינו המוקדמים, המלחמה היא הצלחה גדולה, היא קרובה להשיג את רוב יעדיה העיקריים. בעוד כמה ימים - אי אפשר יהיה לברוח מהעובדות- ייחתם הסכם שלום בין ישראל ללבנון. זה יהיה הסכם השלום השני (הראשון עם מצרים) שלהם (הליכוד). הם גם יצליחו לגרש את ערפאת עם כל המחבלים שלו לכל הרוחות, ולשבור את אש``פ.`` ההמשך כזכור היה שבשיר ג`ומייל נררצח ע``י הסורים, השמאל לא פירגן והתחילה תסיסה שמאלנית מלווה בהפגנות בעיצומם של הקרבות. השמאל המייחס לשרון את כלל הנפגעים בחזית הלבנונית מתעלם כדרכו מהעובדה שרובם הגדול נפגעו לאחר ששרון פרש מתפקידו אך מה שחמור יותר נגזר מתכנם של מסמכים סודיים של אש``ף. *במסמכים סודיים של הדרג הבכיר הפלסטיני שהשאירו המחבלים בבונקרים בפתח-לנד תוך מנוסת בהלה בעיצומה של מלחמת שלום הגליל ב1982 מגלה ערפאת שתסיסת השמאל בישראל היא שנותנת לאנשיו את הכוח לשרוד מול צה``ל ששחק אותם עד דק, ובכך מתאפשרת לחימת הגרילה על אף אבדן התשתית. *רובם הגדול של חללי צה``ל במערכה ההיא נפלו מפעולות גרילה אלו ולא בלחימה חזיתית וזוהי ``תרומתו`` העצומה של השמאל שלא בחל באמצעים למען המטרה- הפלת שלטון בגין. *יוסי שריד הוביל את תהליך הדלגיטימציה של הימין ותקע סכין בגב צה``ל החל מן היום הראשון למערכה. זו היתה הפעם הראשונה שממשלת ימין הפעילה תכנית צבאית והשרץ ממר``ץ לימד אותנו לקח מר- לשמאל הכל מותר. שהרי אופוזיציה ימנית לעולם לא תחבל מבית בפעולה צבאית, אפילו לא בענבי זעם שהיתה בלתי מוסרית בעליל ונועדה למנוע מביבי את הניצחון על פרס. בסברה ושתילה האשמה היתה אי צפיית העתיד לאמור צפיית טבח הנוצרים במוסלמים. אך במבצע ``דין וחשבון`` של רבין וגם במבצע ``ענבי זעם`` של פרס- בוצעו הפצצות מרבד על כפריים שלוים בדרום לבנון מתוך מטרה אסטרטגית להציף את הבירה בירות בפליטים תוך קידוש האמצעים- לאמור מאות נפגעים חפים מפשע. אלא שאז היה יוסי שריד שותף בממשלה ולא היה מי שיוביל הפגנות של גייס חמישי וועדות חקירה. ***רק השמאל יכול להוות גייס חמישי ועוד לזקוף את קרבנות הבגידה לחובת הימין.
*** אלמנטרי ווטסון, אלמנטרי !!! ***
יעד התעמולה הוא- המטומטם המצוי. כל מי שעיניו בראשו כבר החליט. המאבק עתה הוא על הקול המטומטם. המטומטם המצוי מאמין שיתכן שלום. לכן השלטים- שרון יביא שלום. ואת הקשר המודלף בווינה תכננו, כדי שהמטומטם המצוי יירגע ולא יחשוש- שמא שרון לא מסוגל להיפגש עם ערפאת. מה כל כך קשה לקבל באמת הפשוטה כל כך. זו לא עדות על הצביעות של שרון. כי גם ברק לא מאמין בתהליך השלום. כל הפוליטיקאים משקרים. רק בני בגין וישעיהו לייבוביץ לא שיקרו ולכן הם לא פוליטיקאים. הצביעות הגדולה ביותר היא הציפייה ששר הביטחון של מדינה במלחמה יגלה ברבים את תכניותיו. צ`רצ`יל אמר שמנהיג האומר את האמת בעת מלחמה- פוגע בעמו. וזהו כתב האישום החמור נגד השמאל שלחץ על שרון לומר קבל כל העולם אם הוא מתכוון להכנס למערב בירות ב 1982 (אל``מ גבע נטש את חייליו) ובכך פרק משרון את נשק העמימות שהיה כל כך נחוץ בפוקר נגד ערפאת. והאשמה החמורה מכולם שהתיקשורת והשמאל דורשים משרון שיפרט לנו את תכניותיו. איזה תכניות ואיזה נעליים? התכניות של שרון ושל ברק הן להתנתק מבני דודינו באופן חד צדדי תוך ויתור על 50-60 אחוזים מהשטח. אך בעולם הצבוע (צרפתים וכו`) בו אנו מצויים אסור לדברים הללו להאמר. במשטר הדמוקרטי שלנו יביע רוב העם את דעתו בעד הדרך של שרון (שכאמור מתאימה לברק) ואז נהיה שוב עדים למיעוט שמאלני קיצוני ששתול בעמדות השפעה (תקשורת וכו`) המכתיב את סדר היום הציבורי במסווה של חופש ביטוי (כן- מאפיה שמאלנית, המאפיה פורחת רק במשטר דמוקרטי). שוב נהיה עדים לסכין בגב ע``י רצח אופי מתוקשר, תוך ניצול ציני של חפש הביטוי. משל לשחקן כדורגל המבקיע שער עצמי, כדי שהקפטיין שנוא נפשו, לא יזכה להניף את הגביע ומתעלם מהתוצאה שבכך כולנו נעלם מן המפה. לטובת מי שלא מאמין שהשמאל מסוגל לזה, להלן עדותו של יוסי שריד משנת 1987 ( 5 שנים אחרי מלחמת של``ג) בה הוא חושף בכעסו על פרס, את העובדות על מה שהיה באמת בשטח ואיך הקנאה בהצלחת הליכוד שהסתמנה בתחילת המבצע, העבירה את השמאל על דעתו. במאמר שהופיע בהארץ, 21 באוגוסט 1987. כותב יוסי שריד כי *בשעה 10 בערב, במוצאי שבת, 5 ביוני 1982, כינס שמעון פרס פגישה חפוזה של מעגל מקורביו וביניהם יוסי שריד ובה דיווח: ``מחר בשעה 2 אחר הצהרים תיפתח המלחמה בלבנון. הכוונה המבצעית היא להגיע עד בירות. בשערי ביירות תהיה חבירה עם הכוחות הנוצריים.`` עוד מוסיף שריד כי *לאחר שובו מביקור בחזית ב15 ביוני 1982 אמר פרס למקורבים ממפלגתו: ``חברים צריך להודות, הולך להם (לממשלת הליכוד)קלף משוגע. האמריקנים תומכים ומשתפים פעולה והרוסים פשוט נעלמו. הרבה מהתחזיות הקודרות שלנו נתבדו. בניגוד לחששותינו המוקדמים, המלחמה היא הצלחה גדולה, היא קרובה להשיג את רוב יעדיה העיקריים. בעוד כמה ימים - אי אפשר יהיה לברוח מהעובדות- ייחתם הסכם שלום בין ישראל ללבנון. זה יהיה הסכם השלום השני (הראשון עם מצרים) שלהם (הליכוד). הם גם יצליחו לגרש את ערפאת עם כל המחבלים שלו לכל הרוחות, ולשבור את אש``פ.`` ההמשך כזכור היה שבשיר ג`ומייל נררצח ע``י הסורים, השמאל לא פירגן והתחילה תסיסה שמאלנית מלווה בהפגנות בעיצומם של הקרבות. השמאל המייחס לשרון את כלל הנפגעים בחזית הלבנונית מתעלם כדרכו מהעובדה שרובם הגדול נפגעו לאחר ששרון פרש מתפקידו אך מה שחמור יותר נגזר מתכנם של מסמכים סודיים של אש``ף. *במסמכים סודיים של הדרג הבכיר הפלסטיני שהשאירו המחבלים בבונקרים בפתח-לנד תוך מנוסת בהלה בעיצומה של מלחמת שלום הגליל ב1982 מגלה ערפאת שתסיסת השמאל בישראל היא שנותנת לאנשיו את הכוח לשרוד מול צה``ל ששחק אותם עד דק, ובכך מתאפשרת לחימת הגרילה על אף אבדן התשתית. *רובם הגדול של חללי צה``ל במערכה ההיא נפלו מפעולות גרילה אלו ולא בלחימה חזיתית וזוהי ``תרומתו`` העצומה של השמאל שלא בחל באמצעים למען המטרה- הפלת שלטון בגין. *יוסי שריד הוביל את תהליך הדלגיטימציה של הימין ותקע סכין בגב צה``ל החל מן היום הראשון למערכה. זו היתה הפעם הראשונה שממשלת ימין הפעילה תכנית צבאית והשרץ ממר``ץ לימד אותנו לקח מר- לשמאל הכל מותר. שהרי אופוזיציה ימנית לעולם לא תחבל מבית בפעולה צבאית, אפילו לא בענבי זעם שהיתה בלתי מוסרית בעליל ונועדה למנוע מביבי את הניצחון על פרס. בסברה ושתילה האשמה היתה אי צפיית העתיד לאמור צפיית טבח הנוצרים במוסלמים. אך במבצע ``דין וחשבון`` של רבין וגם במבצע ``ענבי זעם`` של פרס- בוצעו הפצצות מרבד על כפריים שלוים בדרום לבנון מתוך מטרה אסטרטגית להציף את הבירה בירות בפליטים תוך קידוש האמצעים- לאמור מאות נפגעים חפים מפשע. אלא שאז היה יוסי שריד שותף בממשלה ולא היה מי שיוביל הפגנות של גייס חמישי וועדות חקירה. ***רק השמאל יכול להוות גייס חמישי ועוד לזקוף את קרבנות הבגידה לחובת הימין.