שאלתי פעם צעיר חרדי
מה, בעצם, הבעייה שלהם עם גיוס לצה"ל: האם קיים איסור הלכתי לגבי קיומו של כל צבא לוחמים באשר הוא, או שפשוט יש להם השגות על צה"ל, כפי שהוא מתנהל כיום? הוא ענה לי, שאין שום בעייה עם צבא, מבחינה דתית, כי גם בשורותיו של דוד המלך פעלו חיילים. אבל הם לא יכולים להרשות לעצמם להצטרף לצה"ל, כי אין שם מענה לצרכיהם ולאמונתם. אם יהיו כמה שינויים במערכת והמנטליוּת לא תהיה חילונית בלבד - אז לא תהיה להם שום בעייה להתגייס. ובאותו עניין,מי שקצת מכיר את המקורות, בוודאי מכיר את הסיפור של מלחמת בני - ישראל בעמלק ואת הביטוי "ידי משה עושות מלחמה": מסופר שם, שמשה רבנו הרים את שתי זרועותיו כששני אנשים מהעם תומכים בו. כל עוד נשארו ידיו באוויר, בני -ישראל ניצחו במערכה. לעומת זאת, כאשר הוא כבר לא עמד פיזית במשימה הטכנית והוריד את ידיו הכואבות, העמלקים גברו עליהם והסבו לבני - ישראל אבידות בנפש. דווקא רעיון לא רע בכלל. אם השיטה הזאת תעבוד - לא אתנגד לרעיון לתת לחרדים פטור גורף.